
עבור 11 הערים האמריקאיות המארחות מצפה הזדמנות כלכלית חסרת תקדים, עם תחזית להשפעה כוללת של כ־30.5 מיליארד דולר. אך חברי קונגרס מזהירים שההזדמנות הזו עלולה להתמסמס אם הממשלה הפדרלית לא תתערב במהירות ותתמודד עם שלושה אתגרים מרכזיים: ויזות ואיסורי נסיעה, תמחור כרטיסים דרקוני ואיומי העברת משחקים מצד הנשיא דונלד טראמפ.
ההגרלה – שבה 42 הנבחרות שכבר העפילו לטורניר מקבלות את מקומן בבתי שלב הפתיחה – מסמלת את קו הזינוק לאירוע שיעמוד בעומס אדיר של לוגיסטיקה, תחבורה וביטחון. הטורניר ייפתח ב־11 ביוני בעיר מקסיקו סיטי ויגיע לשיאו ב־19 ביולי באיסט ראת'רפורד שבניו ג'רזי.

ההגרלה – שבה 42 הנבחרות שכבר העפילו לטורניר מקבלות את מקומן בבתי שלב הפתיחה – מסמלת את קו הזינוק לאירוע שיעמוד בעומס אדיר של לוגיסטיקה, תחבורה וביטחון. הטורניר ייפתח ב־11 ביוני בעיר מקסיקו סיטי ויגיע לשיאו ב־19 ביולי באיסט ראת'רפורד שבניו ג'רזי.
אבל מאחורי התזמורת החגיגית של טקס ההגרלה מסתתר משבר אמיתי.
אחד המכשולים הבוערים ביותר הוא מערכת הוויזות. לפי מחקר של חברת "טאוריזם אקונומיקס", רק 1.24 מיליון מבקרים זרים צפויים להגיע לארצות הברית עבור הגביע – פחות ממחצית מכפי שפיפ"א חזתה. הסיבה ברורה: קשיים קשים בקבלת ויזות.
למרות שהממשל השיק לאחרונה מסלול מזורז למבקשים המחזיקים בכרטיסים, אלפי אוהדים ממדינות מסוימות כלל אינם זכאים למסלול זה. ביוני הטיל הנשיא טראמפ מגבלות נסיעה על אזרחי 19 מדינות – ביניהן איראן והאיטי, ששתי נבחרותיהן העפילו לגביע – וצפוי להרחיב את האיסור לאחר מתקפת הירי בוושינגטון שבה נהרגו שני חיילי המשמר הלאומי.
האיסורים הללו עומדים בסתירה גמורה להבטחה ששלח טראמפ לפיפ"א בשנת 2018, שלפיה אוהדים מכל מדינות העולם ייכנסו לארצות הברית "ללא אפליה". מעבר לכך, הם מערערים את רוח הטורניר, שנועד "לגשר על פערים תרבותיים ופוליטיים".
נושא נוסף שמרגיז את המחוקקים ואת האוהדים כאחד הוא פרשת מחירי הכרטיסים. פיפ"א, לראשונה בתולדותיה, נכנסה לשוק המכירה המשני והיא גובה עמלה של 30% על כל מכירה חוזרת – 15% מהמוכר ו־15% מהקונה. כך, מכירת כרטיס ב־1,000 דולר הופכת לעסקה שבה פיפ"א מרוויחה 300 דולר, בעוד המוכר מקבל 850 והקונה משלם 1,150.
המחירים זינקו לרמות בלתי נתפסות: מוכר אחד דרש 44,000 דולר לכרטיס לגמר, בעוד שחבילת האירוח הרשמית של פיפ"א עומדת על 199,000 דולר. לשם השוואה, בגביע העולם בקטאר לפני ארבע שנים, הכרטיס היקר ביותר לגמר עלה 1,607 דולר בלבד.
"זה נראה כמו תמחור מופקע לחלוטין," אמרה חברת הקונגרס סידני קמלאגר־דאב. "פיפ"א צריכה להיות שקופה יותר לגבי הסיבה לעלויות המוגזמות האלה."
אבל מעל כל הבעיות הלוגיסטיות והכלכליות מרחף גורם נוסף: הנשיא טראמפ עצמו. בשבועות האחרונים הוא רמז מספר פעמים על אפשרות "להעביר משחקים" מערים כמו סיאטל, בוסטון ומפרץ סן פרנסיסקו – מהלך שנועד, כך נראה, להפעיל לחץ פוליטי על הנהגות דמוקרטיות.
למרות שפיפ"א מיהרה להרגיע את הערים המארחות, האיומים יצרו סערה וחוסר ודאות עצום, במיוחד בקרב אוהדים שכבר השקיעו אלפי דולרים בטיסות ובמלונות.
גם סוגיות ביטחון מעוררות דאגה הולכת וגוברת. בארצות הברית נפרסו בשבועות האחרונים חיילי משמר לאומי וסוכני הגירה ומכס בלפחות 17 ערים גדולות – שבע מהן ערי גביע עולם. ארגוני זכויות אדם מזהירים כי הנוכחות המוגברת של גורמי אכיפה עלולה ליצור אווירה של פחד, במיוחד בקרב מהגרים.
"להפחיד אנשים לחשוב שמישהו יקפוץ מפח אשפה, יגרור אותם לוואן ויגרש אותם – זה לא בדיוק מתכון למכירת כרטיסים," אמרה קמלאגר־דאב.
הקונגרסמן אריק סוואלוול הוסיף: "אנחנו פחות מ־200 יום מהמשחק הפותח. זו הזדמנות של פעם בדור לאמריקה לזרוח. אני רק מקווה שהנשיא יבחר לחזק את האירוע – לא לחבל בו."
למרות הכול, התקווה עדיין קיימת. חברי קונגרס משתי המפלגות מדגישים שהצלחת הטורניר תדרוש שיתוף פעולה הדוק בין ממשל פדרלי, מדינות מארחות ופיפ"א. אם יתגברו על החסמים, גביע העולם 2026 עשוי להפוך לאירוע משגשג מבחינה כלכלית ותדמיתית. אם לא – הוא עלול להפוך למפגן של אובדן הזדמנויות, ביורוקרטיה ואי־שקט פוליטי.
ובינתיים, ההגרלה נמשכת ברגעים אלו – מלאה בהבטחה, בספקות, ובתקווה שעוד לא אבדה.