
ב־2020 יזמה עומאר את חוק MEALS Act, שנועד להקל על העברת כספים פדרליים לארגונים המספקים מזון לילדים בזמן מגפת הקורונה. הכוונה הייתה טובה אך בפועל, ההקלות שהחוק כלל - ביטול ביקורות פתע, אישור לחלוקת מזון בכמויות גדולות וללא פיקוח - הפכו אותו לקרקע פוריה לאחת ההונאות הגדולות בארצות הברית.
רוב הכספים עברו דרך ארגון Feeding Our Future, שבדיעבד שימש מסווה לרשת מסועפת של דיווחים פיקטיביים וחשבוניות מזויפות. במקום מנות מזון לילדים, נרכשו אחוזות, מכוניות יוקרה ותכשיטים. לפי התביעה, כ-250 מיליון דולר חולקו למפעילים שדיווחו על מיליוני ארוחות שמעולם לא חולקו.

חברת הקונגרס הפרוגרסיבית ממינסוטה, איהלאן עומאר
במרכז הפרשה ניצב סאלים אחמד סעיד, מבעלי מסעדת Safari במיניאפוליס - שבה חגגה עומאר את ניצחונה בבחירות לקונגרס ב-2018. סעיד הורשע באוגוסט האחרון בגניבת יותר מ-12 מיליון דולר, לאחר שטען שסיפק 3.9 מיליון ארוחות לילדים בזמן הקורונה. בפועל, הוא השתמש בכסף לרכישת אחוזה בשווי שני מיליון דולר ולהוצאות שוטפות של אלפי דולרים בחודש בבתי אופנה יוקרתיים.
עומאר לא נכללה בכתב האישום, אך לפי חוקרים ומומחים מקומיים, קשה להתעלם מהקשרים האישיים. "היא מכירה את האנשים האלה היטב", אמר ביל גלאן, חוקר במכון Center of the American Experiment. "היא ביקרה במתחם כמה פעמים. לחשוב שהיא לא שמה לב? זו נאיביות מוחלטת, או אדישות".
לפי פרסומים נוספים, גם בלשכתה של עומאר לא חסרים קשרים מטרידים. עלי איסה, עוזרה הבכיר ומנהל מחוז הבחירה שלה, הופיע באירוע ציבורי שבו הגן על ארגון Feeding Our Future, ואף האשים את הרשויות בגזענות כלפי המפעילים הסומלים. "נמאס לי ממחלקת החינוך. כמה עוד נצטרך להילחם נגדה?", אמר בנאום שצוטט בכלי תקשורת מקומיים. איסה לא הואשם, אך דבריו עוררו ביקורת נוקבת.
דמות נוספת הקשורה לעומאר היא גוהאד האשי סעיד, פעיל פוליטי ששימש "איש שטח" בקמפיינים שלה ב-2018 ו-2020. סעיד הודה באוגוסט כי גנב 3.2 מיליון דולר באמצעות אתר מזון פיקטיבי בשם Advance Youth Athletic Development. הוא דיווח ששירת 5,000 ילדים ביום - אך בפועל לא סיפק דבר.

עומאר נקשרה לרבים מהאנשים שהורשעו או נחשדו בפרשות ההונאה שמסעירות את מינסוטה
עומאר טוענת כי לא הייתה מודעת לאף אחת מהתרמיות ואינה קשורה בשום צורה לעבירות שנעשו. "הונאה שנעשתה בשם עזרה לילדים היא מעשה מתועב, וכל מי שהיה מעורב חייב לשלם את המחיר", אמרה בעבר לרשת KARE 11. עם זאת, לפי נתוני ועדת הבחירות הפדרלית, קמפיין הבחירות שלה קיבל תרומות בסך 7,400 דולר ממספר נאשמים שהורשעו מאז בפרשה. לאחר חשיפת ההונאה ב־2022, עומאר השיבה את התרומות – אך המבקרים טוענים כי מדובר בצעד מאוחר מדי שנעשה רק בעקבות לחץ ציבורי.
הפרשה עוררה גם שאלות רחבות יותר על טשטוש הגבולות בין פעילות פוליטית לבין מעורבות קהילתית במחוז שבו לקהילה הסומלית השפעה פוליטית גדולה. מבקריה טוענים כי לאורך השנים נוצרו במיניאפוליס קשרים הדוקים מדי בין נבחרי ציבור לבין עמותות מקומיות הנהנות מתקציבים פדרליים, וכי אותה מערכת יחסים של "הכול נשאר במשפחה" אפשרה לתרמית לצמוח מתחת לאף של הרשויות.
למרות שעד כה לא נמצאה הוכחה למעורבות ישירה של עומאר, עצם העובדה שחוק שיזמה אפשר את העברת הכספים, לצד קשרים אישיים עם חלק מהמעורבים, הפכה את שמה למרכזי בפרשה – והלחץ הציבורי עליה להסביר מה בדיוק ידעה ומתי רק הולך ומתגבר.
עד כה הוגשו כתבי אישום נגד 78 אנשים, רובם מהקהילה הסומלית המקומית. במינסוטה גוברת התחושה שהרשויות היססו לטפל במוקדם יותר בגלל חשש מלהיתפס כגזעניות. "מי שהעז לשאול שאלות מיד הואשם בגזענות", אמר דיוויד גייטר, לשעבר חבר סנאט מדינתי, "וכך הפיקוח נעלם".
הפרשה כבר מתגלגלת לפתחו של מושל מינסוטה, טים וולץ, שכעת נחקר על תפקוד המדינה בפיקוח על הכספים. לדבריו, הוא "מברך על החקירה" ומתחייב לשיתוף פעולה.
וכך, למרות שלא נחשפה מעורבות ישירה של עומאר בהונאה, העובדה שחוק שיזמה – יחד עם קשרים אישיים למי שניצלו אותו – עומדים בלב הפרשה, מעוררת שאלות קשות על אחריותה הציבורית. ככל שמתגלים עוד פרטים, גוברת הדרישה להסברים מצדה – לא רק על מה שידעה, אלא גם על מה שבחרה לא לראות.