
המעבר המפתיע התרחש ללא ידיעת האסירים. כאשר גל הראשון ירד מהמטוס בארצות הברית לפני כעשרה חודשים, קידם אותם בדרק מלץ, לשעבר ראש יחידה בסוכנות האמריקאית לאכיפת סמים, במילים:
"ברוכים הבאים לאמריקה!"
גל שני של מנהיגים הגיע באוגוסט. לפי גורמים רשמיים, כל 55 הגברים צפויים לעמוד לדין בארצות הברית בעבירות שיוכלו להשאיר אותם בבתי כלא פדרליים לשארית חייהם.

מנהיג קרטל זטאס, עומר טרוויניו, נמצא במעצר כוחות מקסיקנים
העברת ראשי הקרטלים הייתה מבצע רגיש במיוחד, שבו השתתפו כ־2,000 לוחמי כוחות מיוחדים מקסיקניים. גורמי ביטחון חששו שאם הפרטים ידלפו – האסירים עלולים לנסות לברוח, להבעיר מהומות בבתי הכלא, או שהקרטלים שלהם ינסו לחסל אותם כדי למנוע מהם לשתף פעולה עם החוקרים האמריקאיים.
חלק מהאסירים, סיפר גורם בכיר, סברו לרגע שהם עומדים להשתחרר הודות לשוחד ששילמו. בפועל הוכנסו למשוריינים כבדים, הוטסו לכלא הפדרלי אלטיפלאנו – וממנו ישירות לארצות הברית.
במקביל, בארצות הברית הופעלו צוותי פעולה פדרליים שקיבלו התראה רק שעות ספורות לפני שהמטוסים נחתו – משום שהמבצע כולו נשמר ברמת חשאיות גבוהה ביותר.
בין 55 המנהיגים שהועברו:
רפאל קארו קווינטרו – נאשם ברצח סוכן אמריקאי בשנת 1985, ונמלט במשך עשרות שנים מהסגרה.
האחים מיגל אנחל ועומר טרווינו – מראשי ארגון “זטאס”, אחת הכנופיות האלימות בהיסטוריה המודרנית של מקסיקו.
לפי גורם מקסיקני בכיר, האחים טרווינו אחראים למותם של 18 סוהרים מאז נעצרו. הם שלטו ברשת של מאות אסירים – מעין “קרטל כלא” שהטיל אימה על עצורים ואנשי צוות.
גורמים ביטחוניים עקבו אחרי שיחות טלפון ופעילות בנקאית של משפחותיהם ושל ארגוניהם, מחשש שהקרטלים יתנגדו בכוח להעברה או ינסו להצית מהומות.
שבועות לפני תחילת המבצע, השתלטו כוחות מיוחדים על יותר מתריסר בתי כלא. ננקטו צעדים חריגים שנועדו למנוע זליגת מידע:
הוחלפו מנהלי כלא, חברות הקייטרינג, הספקים הטכנולוגיים, מערכי המצלמות – ולבסוף גם הסוהרים עצמם הוחלפו ביחידות עילית חמושות.
בנוסף, תוכננו מסלולי תנועה מדויקים בין כלא אלטיפלאנו למסלול הטיסות, לפי שעות שבהן תנועת הרכבים דלילה. אפילו מתקני חירום הוכנו למקרה שההטסה תתעכב.
אחד המועברים הבולטים היה סרבנדו “לה טוטה” גומז, מורה לשעבר שהפך לאחד ממנהיגי המתאמפטמין הגדולים במדינת מיצ'ואקן.
הרשויות עקבו אחר תנועות משפחתו, עסקאות כלכליות של מקורביו ותנועת הקרטלים באזור – מחשש שהוא מתכנן בריחה.
ימים לפני העברתו בוצע תרגיל הסחה: שיירה גדולה של משוריינים יצאה מהכלא לעבר מקסיקו סיטי, בעוד גומז הועבר בשיירה אחרת, דיסקרטית ומוגנת. מזל"טים צבאיים ריחפו מעל השיירות ופיקחו על כל תנועה.
לפי גורמים המעורבים במגעים, רעיון ההעברה ההמונית הועלה כבר בתקופת ממשל ביידן – אך הזרז המשמעותי היה דווקא לחץ כבד של ממשל טראמפ, כולל איום בהטלת מכסים אם מקסיקו לא תגביר את האכיפה נגד הפנטניל וארגוני הסמים.
כמו כן, גורמי ממשל במקסיקו חששו שממשל טראמפ יפעל חד־צדדית – ואף יבצע תקיפות מזל"טים בשטח מקסיקו נגד מעבדות פנטניל – צעד שהיה עלול לגרור משבר דיפלומטי עמוק.
לכן, לדברי גורם בכיר:
“הסילוקים היו הדרך של מקסיקו להראות רצינות – ולהרחיק את האפשרות של התערבות ישירה מצד ארצות הברית.”
בארצות הברית מצפים לקבל מהמנהיגים המוסגרים מידע שלא היה קיים בידיהם עד כה:
פרטי הברחות, שמות פוליטיקאים שנפדו בשוחד, קצינים שסייעו לפשע המאורגן, ורשתות הלבנת הון בינלאומיות.
בעבר, בכירים שנמסרו לארצות הברית בחרו לשתף פעולה תמורת עונשים קלים יותר. מי שלא משתף פעולה – כמו חואקין “אל צ'אפו” גוסמן – מוצא את עצמו בתנאים קיצוניים: תא חסר חלונות, 23 שעות בודד ביום, ומאסר עולם ללא אפשרות קיצור.
בכיר אמריקאי אישר כי קבוצת מנהיגים שלישית כבר נמצאת “בשלבי תכנון מתקדמים” – מה שמעיד שהמבצע אינו אירוע חד־פעמי, אלא שינוי אסטרטגי בעומק שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות.