עד כה, 22 מדינות ומחוז קולומביה הגישו תביעה נגד הדרישה, שהועלתה לראשונה בפברואר. שופט פדרלי בסן פרנסיסקו הוציא צו זמני האוסר על הממשל לאסוף את הנתונים ממדינות אלו. בשבוע שעבר שלח הממשל מכתב חדש למדינות, ובו אזהרה כי "הגיעה העת לציית", כפי שעשו לדבריו מדינות אחרות. כל הצדדים הסכימו כי לממשל ולמדינות יש זמן עד 8 בדצמבר להגיע לעמדה רשמית – תאריך שהפך כעת לקו שבר.
כ־42 מיליון אמריקאים בעלי הכנסה נמוכה, כ־13% מהאוכלוסייה – אחד מכל שמונה – נסמכים על SNAP כדי לממן קניות מזון. הקצבה החודשית הממוצעת עומדת על כ־190 דולר לאדם, מעט יותר משישה דולרים ליום. עבור משפחות רבות, מדובר בהבדל שבין מקרר מלא למזווה ריק.
במדינות הדמוקרטיות הגיבו לדברי רולינס בזעם. בדוברות מושל מינסוטה, טים וולץ, נמסר: "המושל היה מעדיף לראות את הנשיא טראמפ כנשיא של כל האמריקאים, במקום להשתמש ברשת הביטחון של העניים ביותר כאמצעי לנקמה פוליטית. בין אם מדובר באיומי קיצוץ במימון כבישים מהירים או באיום על סיוע מזון – הנשיא מקבל החלטות ציניות שיפגעו במשפחות".
"מאות אלפי מתים ודו־כפל תשלומים" – בלי נתונים שקופים
רולינס טענה כי על בסיס מידע שהועבר ממדינות אחרות – רובן רפובליקניות, לצד צפון קרוליינה – התגלו כביכול ליקויים חמורים: לדבריה, כ־186 אלף אנשים שמתו עדיין רשומים כמי שמקבלים קצבאות מזון, וכ־500 אלף נהנים מקצבאות כפולות.
"ביקשנו בפעם הראשונה מכל המדינות להעביר את הנתונים שלהן לממשלה הפדרלית כדי לאפשר למשרד החקלאות לשתף פעולה עם המדינות ולעקור את ההונאה הזו", אמרה. "אנחנו רוצים לוודא שמי שבאמת זקוקים לתלושי מזון הם אלה שמקבלים אותם – ולשמור גם על כספי משלם המסים".
עם זאת, משרד החקלאות לא פרסם נתונים מפורטים, ולא הוצגו ראיות פומביות לשיעור ההונאות או היקפן. מומחים למדיניות רווחה מציינים כי בתוכנית פדרלית בהיקף של כ־100 מיליארד דולר בשנה קיימת כמובן הונאה מסוימת, אך חלק גדול ממנה נעשה בידי רשתות פשיעה ולא בידי משפחות עניות המנסות להאכיל את ילדיהן.
חברת הקונגרס ג'האנה הייז, דמוקרטית ממדינת קונטיקט ויוזמת משותפת לחקיקה שנועדה לבטל חלק מהשינויים האחרונים ב־SNAP, טענה כי רולינס מנסה לעקוף את הקונגרס ולשנות מדיניות ללא דיון ציבורי. "אנשים שמנסים פשוט לקנות אוכל – הם לא אלה שמשחקים במערכת כפי שהממשל מנסה לצייר אותם", אמרה בראיון.
"נקמה פוליטית" או מאבק בהונאה?
במדינות הדמוקרטיות הגיבו לדברי רולינס בזעם. בדוברות מושל מינסוטה, טים וולץ, נמסר: "המושל היה מעדיף לראות את הנשיא טראמפ כנשיא של כל האמריקאים, במקום להשתמש ברשת הביטחון של העניים ביותר כאמצעי לנקמה פוליטית. בין אם מדובר באיומי קיצוץ במימון כבישים מהירים או באיום על סיוע מזון – הנשיא מקבל החלטות ציניות שיפגעו במשפחות".
מושלת ניו יורק, קתי הוקול, כתבה ברשתות החברתיות: "שאלה אחת פשוטה: מדוע ממשל טראמפ כל כך נחוש לגרום לאנשים לרעוב?"
תוכנית הסיוע במזון, שבדרך כלל נמצאת מתחת לרדאר הפוליטי, מצאה את עצמה השנה שוב ושוב במוקד עימותים. בתחילת השנה, במסגרת חבילת המס והמדיניות הגדולה של טראמפ, הורחבו דרישות העבודה לקבלת הקצבאות – וכעת הן חלות גם על בני 55–64, חסרי בית וקבוצות פגיעות אחרות.
בזמן השבתת הממשל הפדרלי האחרונה שקל הממשל שלא לממן את התוכנית לחודש נובמבר. מאבק משפטי החל, אך השבתת הממשל הסתיימה לפני פסיקת בית המשפט והקצבאות חודשו.
המשמעות בשטח: סכנת רעב ו"אפקט מצנן" למהגרים
מומחי רווחה ומדיניות כלכלית מזהירים כי עצירה גורפת של SNAP במדינות דמוקרטיות תיצור משבר מזון בקנה מידה לאומי. במדינות גדולות כמו קליפורניה, ניו יורק, אילינוי ווושינגטון, מיליוני משפחות נשענות על הסיוע הפדרלי כדי להאכיל את ילדיהן.
ארגוני זכויות מהגרים מצביעים במיוחד על הדרישה לחשוף מידע על מעמד ההגירה של המשפחות כעל נקודה מסוכנת. לטענתם, מדובר ב"דרך עוקפת" לאיתור וגירוש מהגרים חסרי מעמד חוקי – גם במקרים שבהם הם עצמם אינם נהנים מהקצבאות, אלא רק ילדיהם שנולדו בארצות הברית וזכאים ליהנות מהתוכנית כחוק.
החשש הוא שדרישה כזו תיצור "אפקט מצנן": משפחות עם סטטוס הגירה מעורב – למשל הורים מהגרים וילדים אזרחים – יימנעו מלבקש סיוע, גם כשהן מתחת לקו העוני וזכאיות לו על פי החוק.
כלי פוליטי – או ויכוח על גבולות הסמכות?
ממשל טראמפ טוען כי הוא מבקש שקיפות והגנה על כספי הציבור. המדינות הדמוקרטיות טוענות מנגד כי מדובר בפרק נוסף בדפוס רחב יותר: שימוש בכספים פדרליים כאמצעי לחץ על מדינות שאינן תומכות בנשיא. הן מזכירות איומים דומים בשנים האחרונות בנוגע למימון תחבורה, מענקי חינוך ותוכניות רווחה אחרות.
העימות צפוי להחריף ולהגיע להכרעה משפטית ארוכת שנים. בינתיים, מיליוני אמריקאים חיים בחוסר ודאות מוחלט: האם הכרטיס שבו הם משתמשים בקופה בסופרמרקט ימשיך להיות טעון גם בחודש הבא – או שיימצאו לפתע בלי האמצעי הבסיסי שמאפשר להם לקנות אוכל.
במדינה שבה כלכלנים מדברים כבר שנים על "העובדים העניים" – אנשים שעובדים במשרה מלאה ועדיין נזקקים לסיוע מזון – ההחלטה של ממשל טראמפ הפכה את אחת מתוכניות הרווחה השקטות והיציבות ביותר בארצות הברית לחזית החדשה של מלחמת התרבות והפוליטיקה האמריקאית.
