
המהלך משלים את Senate Bill 2, החוק שאושר בתחילת השנה ומקים את חשבונות החיסכון לחינוך, שנועדו לאפשר להורים לבחור את המסגרת המתאימה לילדיהם ולממן אותה ישירות מכספי מדינה.
התוכנית בנויה כך שכל תלמיד שיתקבל אליה יקבל לפחות 2,000 דולר בשנה לצרכים חינוכיים כמו שכר לימוד, שיעורים פרטיים, טיפולים מקצועיים או ציוד לימודי. תלמידים שלומדים בבתי ספר פרטיים מוכרים וילדים בכיתות טרום־גן הנחשבים "בסיכון" יקבלו סכומים גבוהים בהרבה, מעל 10,000 דולר בשנה.

תוכנית השוברים של טקסס בעלות של מיליארד דולר אושרה סופית
תלמידים עם מוגבלויות, בהתאם לתוכנית IEP, יוכלו לקבל עד 30,000 דולר. לפי הערכה שפורסמה בפוקס ניוז, התקציב עשוי להגיע בתוך כמה שנים ל-4.5 מיליארד דולר בשנה, אם המודל יורחב.
מספר המשתתפים יוגבל ל־100 אלף תלמידים. אם מספר הנרשמים יעבור את המכסה, המדינה תעניק עדיפות למשפחות בעלות הכנסה נמוכה ולילדים עם מוגבלויות, שיהוו 80% מהמקומות במקרה של עודף ביקוש.
כל ילדי טקסס יוכלו להגיש בקשה, ללא קשר למוסד הלימוד שבו הם לומדים כיום, כולל תלמידי חינוך ביתי.
התגובות לתוכנית מעידות עד כמה הנושא נפיץ מבחינה פוליטית
המפקחת הזמנית של המדינה, קלי הנקוק, אמרה כי הכללים "מיישמים את החוק כפי שנכתב" ושמים את ההורים "במוקד כל החלטה". לדבריה, המטרה היא ליצור מערכת שקופה ומהירה שתפתח בפני משפחות אפשרויות שלא היו קיימות בעבר. גם הסנאטור הרפובליקני פול בטנקורט, שהיה מהגורמים שגיבשו את החוק, טען שהתוכנית תחזק את מערכת החינוך כולה ותציב את טקסס לצד עשרות מדינות שכבר מפעילות תוכניות בחירה דומות.
לעומת זאת, הסיעה הדמוקרטית בסנאט של טקסס מתנגדת בחריפות. בהודעה שפרסמה לאחר אישור החוק נאמר כי מדובר ב"תוכנית שמסיטה מיליארדים מהמערכת הציבורית לטובת מוסדות פרטיים", תוך פגיעה בילדים שאין להם גישה לשירותים כאלה. מבחינתם, התוכנית מערערת את המחויבות החוקתית של המדינה לספק חינוך ציבורי איכותי לכל ילד ומגבירה פערים בין אזורים וקהילות.
הוויכוח נוגע גם למשמעויות מעשיות: בתי ספר פרטיים אינם מחויבים לקבל כל תלמיד, גם אם הוא זכאי למימון; הם גם אינם כפופים לאותם נהלי פיקוח הקיימים במערכת הציבורית. בנוסף, באזורים רבים בטקסס כלל אין בתי ספר פרטיים, כך שהמשפחות שם עלולות שלא ליהנות מהתוכנית למרות שהיא ממומנת מכספי ציבור. המתנגדים טוענים גם שמנגנוני הפיקוח על השימוש בכספים עדיין אינם ברורים לחלוטין, למרות שהחוק כולל מנגנוני מניעת הונאה.
לצד הביקורת, תומכי החוק מדגישים כי התוכנית צפויה ליצור הזדמנויות חדשות, במיוחד עבור משפחות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים, שיכולים לקבל שירותים מותאמים במימון גבוה בהרבה מהמקובל כיום. מבחינתם, המודל הזה יאפשר למשפחות להגדיר מחדש מה מתאים לילדיהן ולא להישען רק על המחוז שבו הן גרות.