הבטחת־העל של טראמפ קרסה: משרד היעילות של אילון מאסק חוסל בחשאי — והחלום למחוק את הביורוקרטיה התאדה

משרד היעילות הממשלתי של דונלד טראמפ – ה־DOGE – שהוצג כתוכנית הדגל הדרמטית ביותר של הקדנציה השנייה שלו, התפרק בחשאי שמונה חודשים לפני הזמן. יוזמה שתוארה כהבטחה מהפכנית “לחתוך את הביורוקרטיה מהשורש” נעלמה ללא הודעה, ללא סיכום וללא הסבר רשמי. אחרי חודשים של הכרזות, סרטונים וצילומים של אילון מאסק מניף מסור מעל הראש כדי להסביר איך "יחתוך את הממשלה לגודל סביר", המיזם פשוט התאדה. העובדים הועברו לתפקידים אחרים, הדוחות שהובטחו מעולם לא הופיעו, וההבטחות על “חיסכון של עשרות מיליארדים” נותרו ללא הוכחה.

סקוט קופור, מנהל משרד כוח האדם הפדרלי (OPM), היה הראשון שאמר זאת בגלוי כשתוחקר על גורל ה־DOGE: “זה לא קיים”. שלוש מילים שהפכו את גוף־העל של טראמפ, זה שאמור היה לשנות את וושינגטון מן היסוד, לאבק פוליטי. העובדה שהממשל אינו מודה רשמית בסגירה – רק מעצימה את התחושה שמשהו השתבש עמוקות מאחורי הקלעים. במיוחד משום שטראמפ עצמו חתם בתחילת הקדנציה על צו נשיאותי שקבע שהגוף יפעל עד יולי 2026.

 

אילון מאסק, שקיבל את ההובלה הסמלית, הפך את הרפורמה למופע ראווה: בכנס השמרני “סי־פאק”, הוא עמד על הבמה, הניף מסור ואמר: “זה המסור שיחתוך את הביורוקרטיה.” ואז — הכול נגמר.

 

הפער בין ההבטחות למציאות עצום. ה־DOGE הוגדר כיחידת־על שתטייב את עבודת הממשל, תבטל רגולציות מיושנות, תטיל בינה מלאכותית על אלפי כללים, ותחתוך משרות מיותרות. אך בפועל, לא פורסם שום נתון פיננסי, לא הוצג שום חיסכון, ולא בוצע שום שינוי מבני שמחזיק מים. מומחים בדקו את ההצהרות על “עשרות מיליארדים שנחסכו” – ולא מצאו מסמכים, טבלאות או דוחות שיכולים לאמת אפילו דולר אחד מן הטענות. יוזמה שנבנתה על שקיפות ומאבק בבזבוז הפכה לגוף חסר שקיפות בעצמו.

הסימן הברור ביותר לקריסה הגיע ברגע שאילון מאסק התרחק. מאסק, שהיה הפנים הראוותניות של הפרויקט, זה שעמד על במת “סי־פאק” במרילנד והציג לראשונה את המסור, הסתכסך עם טראמפ ונעלם מוושינגטון. במשך חודשים היה ברור שהקשר האישי בין שני הגברים הוא דבק מרכזי ביוזמה. ללא מאסק, הפרויקט איבד את המשקל הציבורי שלו ואת ההילה הטכנולוגית שניסתה להפוך אותו מסתם רפורמה ביורוקרטית לעתיד דיגיטלי חדש לממשל. טראמפ עצמו החל לדבר על ה־DOGE בלשון עבר – בלי להודות שסגר אותו, ובלי לומר מה יחליף אותו.

המשמעות הפוליטית של הקריסה עצומה. עבור טראמפ, זהו איתות ברור: הרעיונות הגדולים ביותר שלו – אלה שנועדו “לנער את וושינגטון” – נתקעים שוב כשהם פוגשים את המציאות. הבטחות על קיצוץ הממשלה “ב־50%”, על ביטול עשרות אלפי תקנים, ועל מהפכה רגולטורית רחבת־היקף, מתנגשות עם מערכת פדרלית שמטבעה איטית, מסורבלת ומלאה מעצורים בירוקרטיים וחוקיים. ה־DOGE היה אמור להוכיח כי טראמפ יכול הפעם לבצע ולא רק להבטיח. העובדה שהפרויקט פורק ללא הישג משמעותי יוצרת שאלה פוליטית חריפה: אם זה הפרויקט המרכזי של הקדנציה – מה נותר ממנה?

גם עבור אילון מאסק המסר קשה. מאסק רצה להוכיח שהמוח והגישה הטכנולוגית שלו יכולים לתקן את הממשל האמריקאי הישן. הוא ראה עצמו כמהנדס־על שנכנס לוושינגטון עם מסור – תרתי משמע – כדי לשבור את המבנה המיושן של הממשלה. אך בסופו של דבר, מאסק גילה כי ממשלה אינה טיל, אינה רשת לוויינים ואינה מכונית אוטונומית. זו מערכת פוליטית, משפטית ורגולטורית עצומה, שאי אפשר לפרק באמצעות גאונות הנדסית בלבד. פרישתו מהפרויקט ותפוגת ה־DOGE היא הודאה בפועל שגם מאסק אינו יכול “לתכנת מחדש” ממשל פדרלי בן מאות שנים.

התוצאה: חלום הענק של טראמפ ומאסק – יצירת גוף שינהל מחדש את כל סוכנויות הממשלה, יבטל תקנות, יצמצם משרות, ויכניס בינה מלאכותית למערכות הממשל – התפוגג בשקט. ללא טקס, ללא הסבר, ללא דוח מסכם. פשוט התאייד.

לפיכך, סגירת ה־DOGE איננה רק סוף של פרויקט; היא סימן לבקיעים עמוקים יותר בהבטחות היסוד של הקדנציה השנייה. טראמפ הבטיח להחזיר את ה”יעילות”, את “השפיות”, את “הניהול העסקי”. מאסק הבטיח להפוך את הממשל למכונה טכנולוגית. אבל המציאות הפוליטית, המשפטית והביורוקרטית חזקה מן הסיסמאות. וכמו יוזמות שאפתניות רבות בהיסטוריה האמריקאית – גם זו נולדה ברעש רב ונפלה בשקט מצמרר.