
התקיפה התרחשה ב־1 באוגוסט בחניון של קולנוע ריגל בסימי ואלי. שלושה נערים, שזהותם לא פורסמה בשל היותם קטינים, היו חלק מקבוצה של חמישה תוקפים שהתקרבו לקבוצת נערים אחרת. מה שהחל כוויכוח קצר הידרדר בתוך רגעים לאלימות קשה.
המתקפה תוארה על ידי הרשויות כ"מזעזעת וברוטלית". אחד הקורבנות הוכה באגרוף בלסת. קורבן נוסף נדחף לקרקע ונרמס. אולם הקורבן השלישי, מייקל רובינסון בן ה־18, ספג את האלימות הקשה ביותר: הוא נרדף, הוקף, הוכה שוב ושוב, והותקף בקללות גזעניות — כולל חזרה על מילת הגנאי הגזענית הידועה.
רובינסון ניסה להימלט לכיוון מתחם האוכל של הקולנוע, אך נדבק על ידי התוקפים. “כשתפסו אותי, הם החליטו להכניס את הראש שלי לפח אשפה והמשיכו להכות אותי בעורף,” סיפר בראיון שנשא ימים לאחר האירוע. התוקפים המשיכו ללכוד אותו ולהכותו גם באזור חיצוני נוסף.

המתקפה תוארה על ידי הרשויות כ"מזעזעת וברוטלית". אחד הקורבנות הוכה באגרוף בלסת. קורבן נוסף נדחף לקרקע ונרמס. אולם הקורבן השלישי, מייקל רובינסון בן ה־18, ספג את האלימות הקשה ביותר: הוא נרדף, הוקף, הוכה שוב ושוב, והותקף בקללות גזעניות — כולל חזרה על מילת הגנאי הגזענית הידועה.
אחד הנערים אף תיעד חלק מהתקיפה בטלפון הנייד שלו — תוך שהוא צועק שוב ושוב את מילת הגנאי — והסרטון הפך ויראלי, הצית דיון ציבורי והוביל לגל גינויים מקומי וארצי.
רובינסון נותר עם חבלות, חתכים ושן שבורה. למרות הפגיעה הקשה, הוא בחר להתייצב ולספר את סיפורו. “אני סולח להם,” אמר, “אבל יש השלכות למעשים שלכם. אני מקווה שהסיפור שלי יגרום לאנשים להבין שחייבים לעצור התנהגות כזו בזמן.”
תמונה נוספת שהופצה ברשתות הראתה אחד התוקפים, נער לבן, נשען בנינוחות על ניידת משטרה — צילום שהפך לסמל לחוסר המודעות מצד העבריינים לחומרת מעשיהם.
משרד התובע המחוזי פעל במהירות. שלושת הנערים הואשמו בפשע שנאה ובתקיפה חמורה, וכולם הורשעו. הנער האחרון נידון השבוע, בעוד שניים אחרים נידונו ב־13 בנובמבר.
עונשי המאסר שניתנו היו כבדים יחסית לקטינים:
• הנער שנידון השבוע קיבל 270 ימים — מתוכם 240 ימים במתקן נעילה לנוער ו־30 ימים במעקב אלקטרוני.
• שני הנערים האחרים קיבלו 240 ימים — מתוכם 210 ימים במתקן ו־30 ימים במעקב אלקטרוני.
“המאסרים הארוכים הללו משקפים את חומרת המעשים,” הדגיש נסרנקו. “זהו מסר ברור: פשעי שנאה לא יתקבלו בשום אופן.”
בנוסף למאסר, שלושת הנערים חויבו להשתתף בתוכנית צדק משקם “מנזק לריפוי” ובתוכנית חינוכית של הליגה נגד השמצה. שתי התוכניות נועדו לחשוף את המשתתפים להשפעת הגזענות ולסייע להם להבין את עומק הפגיעה שגרמו.
שני נערים נוספים, שהיו מעורבים באירוע אך לא הואשמו בפשע שנאה, ממשיכים לעמוד לדין בתאריכים 21 בנובמבר ו־3 בדצמבר.
המקרה מדגיש את היקף תופעת פשעי השנאה בארצות הברית — ובפרט בקרב צעירים. מומחים בתחום החינוך וההתנהגות האנושית מציינים כי יש צורך מהותי בחינוך נגד גזענות כבר מגיל צעיר, ובהתערבות משמעותית כאשר מתגלים סימנים של אלימות או שנאה.
עבור רובינסון ובני משפחתו, העונשים שסופקו מביאים מידה מסוימת של צדק, אך אינם מוחקים את הטראומה. “זה יכול לקרות לכל אחד,” אמר. “ואם אתם רואים משהו כזה קורה — אל תעמדו מהצד. תעשו משהו.”
התובע נסרנקו סיכם: “המסר פשוט — במחוז ונטורה אין מקום לפשעי שנאה. נמשיך להעמיד לדין כל עבריין, ונגן על כל קורבן.”