
בין הדוברים הייתה אמילי דמארי, חטופה לשעבר ששוחררה משבי חמאס בינואר במסגרת הפסקת האש. דמארי, שסיפרה בעבר כיצד הסתירה את זהותה הלסבית מפני שוביה מחשש לחייה, אמרה בכנס משפט שבלט מעל הכול: "אתם אולי בעד פלסטין. אבל אני יכולה לומר לכם – פלסטין לא בעדכם". הדברים צוטטו בידי העיתונאית איב בארלו, יהודייה־סקוטית קווירית, שדיווחה כי דמארי ראתה בעזה תיעוד של פעילי "קווירים למען פלסטין" בערוץ א־ג'זירה.
הכנס, שכרטיסיו אזלו מראש, נערך במלון במערב לוס אנג'לס שמיקומו לא פורסם מחשש להפגנות אנטי־ישראליות. לפי רוז רוטשטיין, מנכ"לית ומייסדת־משותפת של סטנד־וויד־אס, לא נרשמו הפגנות כאלה לבסוף.
בהצהרה משותפת של הארגונים המארגנים – סטנד־וויד־אס, ארגון א־ווידר־ברידג', הוועד היהודי האמריקאי בלוס אנג'לס והמועצה הישראלית־אמריקאית – נאמר כי ישראל "מתפקדת זה שנים כמקלט בטוח ללהט"בים במזרח התיכון". הארגונים טענו כי בחודשים שאחרי מתקפת חמאס, חלקים גדולים בקהילה הלהט"בית העולמית "נעמדו לצד 'קווירים למען פלסטין' – תנועה המושרשת באידיאולוגיות שרודפות, מדכאות ולעיתים גם רוצחות אנשי להט"ב".

בין הדוברים הייתה אמילי דמארי, חטופה לשעבר ששוחררה משבי חמאס בינואר במסגרת הפסקת האש. דמארי, שסיפרה בעבר כיצד הסתירה את זהותה הלסבית מפני שוביה מחשש לחייה, אמרה בכנס משפט שבלט מעל הכול: "אתם אולי בעד פלסטין. אבל אני יכולה לומר לכם – פלסטין לא בעדכם".
"נאלצתי לחזור לארון – הפעם כיהודי"
כמה ממשתתפי הכנס תיארו תחושה של נסיגה בזהותם הגאה בשל המלחמה. גבר יהודי הומו שאותו ציטטה בארלו אמר: "לקח לי שנים לצאת מהארון כהומו. אחרי 7 באוקטובר – מצאתי את עצמי חוזר לארון יהודי".
טניה צ'יקנובסקי, בת למהגרים יהודים מברית־המועצות לשעבר, סיפרה כי שתי נשים ביקשו שתעזוב אירוע גאווה לסביות משום שלבשה חולצה ועליה כתוב "ישראל". בסרטון שהעלתה לאינסטגרם תיארה כיצד שתי הנשים "הסתכלו עליי כאילו אני לא שייכת". לדבריה, "הסתכלתי עליהן וחשבתי – גברתי, אם מישהי שייכת כאן, זו אני".
מורכבויות גם בישראל
לצד התמיכה הבינלאומית בישראל, היו דוברים שהדגישו כי גם בתוך ישראל עצמה קהילת הלהט"ב מתמודדת עם קשיים. מתיו נוריאל, פעיל פרו־ישראלי נון־בינארי העומד בראש ארגון "יהודים ילידי המזרח התיכון וצפון אפריקה", ציין כי הממשלה קיצצה באופן חד את תקציב האגודה למען הלהט"ב בישראל – גוף המפעיל שירותי בריאות ומקלטים לנוער להט"בי, יהודי ופלסטיני כאחד.
מנכ"לית האגודה, יעל סיני ביבלש, וסגנה עמרי זגורי, דנו עם נציגי א־ווידר־ברידג' בקיצוצים התקציביים שחיסלו את תכנית הדגל למינוי רכזי קהילה להט"בית ברחבי הרשויות המקומיות. תחת השרה מאי גולן, משרד השוויון החברתי קיצץ כ-40% מתקציב המחלקה לקידום הלהט"ב.
דובר האגודה טען כי קיצוצי התקציב משקפים אסטרטגיה של "תיוג הקהילה כאויבת ישראל".
על "פינקוושינג" – והמאבק בנרטיב
קבוצות להט"ב פלסטיניות וארגונים אנטי־ישראליים טוענים כבר שנים כי ישראל משתמשת בסובלנותה כלפי להט"בים כדי לעטות "הלבנה ורודה" – פינקוושינג – על מדיניותה בעזה ובגדה המערבית, כולל טענות על סחיטת פלסטינים הומואים לשיתוף פעולה עם גורמי ביטחון ישראליים. המונח הפך לנפוץ עוד יותר מאז פרוץ המלחמה.
רוטשטיין דחתה את ההאשמות וכינתה אותן "מניפולטיביות". לדבריה, "הן מתעלמות מהכוונות הרצחניות של חמאס ומהשלטון המדכא שלו ברצועה, ומעוותות את המציאות כך שכל האשמה מוטלת אך ורק על ישראל".
אסטרטגיה וזהות
נוריאל הדגיש כי למרות חילוקי הדעות, בכנס הוצגו קולות מגוונים ושיח מורכב. "הפוליטיקה, לא הישראלית ולא האמריקאית, לא הייתה המוקד", אמר. "מטרת הכנס הייתה לאחד יהודים להט"בים ובעלי ברית, לטפח חוסן קהילתי ולהוביל אסטרטגיה ברורה להתמודדות עם אנטי־ציונות במרחבים להט"ביים".
באחד הפאנלים שהנחה נוריאל השתתפו הפעילות הטרנסג'נדריות הפרו־ישראליות בריאנה וו ובלמי בלוצ'י, תחת הכותרת "מודרים מהמרחבים שעזרנו לבנות".
לסיכום, הכנס בלוס אנג'לס ביטא ניסיון משמעותי של פעילים להט"בים פרו־ישראליים להשיב לעצמם מרחב שייכות, ולקרוא תיגר על הנרטיב הדומיננטי בחלקים גדולים מהקהילה העולמית – שבו תמיכה בפלסטינים מוצגת כחלק בלתי נפרד מזהות פרוגרסיבית. עבור המשתתפים, היה זה רגע נדיר שבו יכלו לחוש שייכות מלאה לשתי זהויות מרכזיות בחייהם: הישראלית־יהודית והלהט"בית.