
עם זאת, השופט צ’ון סירב לפסוק פיצוי כספי לקורבנות, למרות שסולני גבה מאות אלפי דולרים בדמי שכירות לאחר שפינה את בעלי הבתים והתקין שוכרים משלו. המקרה חושף פרשת הונאה נדל"נית מתוחכמת שפגעה בעיקר בקהילות מוחלשות.
סולני, עורך דין לשעבר ממידווד שבברוקלין, איבד את רישיונו בעקבות אשמות במרמה. ביוני הורשע ב־17 אישומים, בהם החזקת רכוש גנוב, תכנון לבצע מרמה וגניבה בקנה מידה גדול — כולם קשורים לגניבת 11 נכסים בברוקלין.
משפטו הנוכחי הגיע לאחר הרשעה קודמת בקווינס בשנת 2018, שם הודה בגניבת מספר בתים נוספים ונידון לחמש שנות מאסר על תנאי. אחד מהנכסים שנגנבו בברוקלין נלקח לאחר גזר דינו בקווינס — עדות לכך שהמשיך לרמות גם לאחר שכבר הורשע.

עורך דינו של סולני, ג’יימס קוסורוס, טען כי מרשו אינו "טורף", וכי בעלי הבתים היו מלכתחילה בפיגור משמעותי. סולני עצמו הודה למשפחתו, לחבריו ולרבנים שתמכו בו, והתלונן על התנאים באי רייקרס — ללא אוכל כשר וללא גישה לחומרים דתיים — לאחר שנעצר ערב יום כיפור. הוא לא פנה לקורבנותיו, ולא הביע חרטה.
"במשך יותר מ־13 שנים סבלנו ייסורים בלתי נתפסים בניסיון להשיב את ביתנו", אמרה קלוטילד ונדפגננגדה סוואדוגו, מהגרת מבורקינה פאסו, בהצהרה שהוקראה בבית המשפט. "עניין שהיה אמור להיות פשוט הפך למסע מכאיב וממוטט — נפשית, פיזית ורגשית".
רוב הקורבנות — שחורים, לטינים ומהגרים חדשים — הגיעו לסולני ברגעי מצוקה: פיגורים במשכנתא, סכנת עיקול וייאוש. סולני הציע "מכירה קצרה" — הבטחה לכאורה לנהל מול הבנק משא ומתן למחיקת חוב או להפחתתו, אולי אפילו לתשלום סמלי לבעל הבית.
בפועל, שטרי הבעלות הועברו אליו או לחברות שבשליטתו, בעוד המשכנתאות נשארו על שם בעלי הבתים — יחד עם הנזק לאשראי שלהם.
במקרים רבים, כך נטען בכתב האישום, סולני גבה דמי שכירות בסך כולל של יותר מ־500 אלף דולר — אף שהלוואות המשכנתא ומסי הנכס לא שולמו.
"הבית שלי היה הכל בשבילי", סיפרה ג’נט ברוס, שעלתה מגיאנה בשנת 1999 ורכשה את ביתה בפלטבוש ב־2006 לאחר שנים של עבודה כמטפלת. "השקעתי בתיקונים, קניתי רהיטים, והבית שלי היה הגאווה של הרחוב".
לאחר שבעלה לקה בשבץ ואיבד את עבודתו, היא נקלעה לפיגור בתשלומים והגיעה לסולני. "בגללו איבדתי הכל — את הבית, את הרהיטים ואת כבודי", אמרה. היא תיארה כיצד רכושה הונח על המדרכה אחרי שאיבדה את הבעלות על ביתה ב־2014. לאחר פינויָה, סולני השכיר את הבית וגבה כ־270 אלף דולר, בעוד שהמשכנתא נותרה על שמה — ופגעה אנושות באשראי שלה ובסיכוייה להשתקם.
ביום רביעי התייצבו בבית המשפט בברוקלין עשרות מתומכיו של סולני מקהילתו החרדית לצד תומכי הקורבנות. אבטחה כבדה הוצבה בכניסה; חלק מהתומכים החרדים הניחו את כיפותיהם במסוע הבידוק. במסדרונות נרשמו עימותים לאחר שתומכי סולני הורשו תחילה להיכנס במספרים גדולים יותר.
סולני, שנכלא בספטמבר לאחר דיון הפרת תנאי בקווינס, הובא דרך דלת צדדית כשהוא לבוש חליפה. אישה שישבה מאחוריו פרצה בבכי כמה פעמים ונדרשה לשמור על שקט.
עורך דינו של סולני, ג’יימס קוסורוס, טען כי מרשו אינו "טורף", וכי בעלי הבתים היו מלכתחילה בפיגור משמעותי. סולני עצמו הודה למשפחתו, לחבריו ולרבנים שתמכו בו, והתלונן על התנאים באי רייקרס — ללא אוכל כשר וללא גישה לחומרים דתיים — לאחר שנעצר ערב יום כיפור. הוא לא פנה לקורבנותיו, ולא הביע חרטה.
"לא שמענו ממנו אפילו צל של התנצלות", אמרה סוואדוגו מחוץ לבית המשפט, עדיין תוהה האם תוכל אי פעם להשיב את ביתה.