
סיוורוד דיבר בפאנל בוושינגטון לצד ראשי אוניברסיטת ונדרבילט ואוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, והצביע על “תבניות פעולה ברורות” ועל “תיאום בין־קמפוסי” שעמד מאחורי ההפרות ששטפו את המוסדות מאז מתקפת חמאס על ישראל ב־7 באוקטובר 2023.
לדבריו, “כשהחלו אירועים שאני מאמין כי הגיעו בעידוד מאיראן, כמעט ולא היה מדובר בסטודנטים שלנו. אנשים הגיעו מבחוץ, במסכות, כדי שלא נוכל לזהותם”.

החששות שמעלים מנהיגי האוניברסיטאות מצטרפים לשורת חקירות פדרליות וקונגרסיאליות העוקבות אחר מימון ותיאום המחאות. במקביל, ארגונים יהודיים וישראלים בארה״ב קוראים למוסדות להשכלה גבוהה להגן בנחישות על סטודנטים יהודים מפני אנטישמיות במסווה של “מחאה פוליטית”.
הקנצלר ציין כי מפגינים רבים עטו מסיכות על מנת להתחמק מזיהוי ומשאת דין וחשבון, והוסיף כי היו אלה “פעילים מבחוץ, לא קולות אותנטיים של הקמפוס”.
דניאל דירמאייר, קנצלר אוניברסיטת ונדרבילט בנאשוויל, אישר כי מוסדות ההשכלה ראו “ספר משחקים אחיד” להפגנות. “זה לא רק חיקוי חברתי,” אמר. “אנו מזהים רשתות מאורגנות, ותיאום חיצוני ברור”.
אנדרו מרטין, נשיא אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, סיפר כי באירוע אחד עצרו רשויות הקמפוס פעילים שניסו להקים מאהל — 75% מהם כלל לא היו סטודנטים באוניברסיטה.
הטענות לגבי מעורבות איראן אינן חדשות, אך דבריו הישירים של סיוורוד מחזקים אותן. איראן, התומכת בארגוני טרור כולל חמאס וחיזבאללה, ידועה בעידוד פעילות אנטי־ישראלית במערב כמרכיב בלוחמת ההשפעה שלה.
הפאנל התקיים בחסות ארגון “בוגרים למען הוגנות בקמפוס”, המוביל מאבק ציבורי נגד אנטישמיות במוסדות אקדמיים — על רקע עלייה מאיימת בדיווחים על תקיפות מילוליות, הטרדות ואיומים כלפי סטודנטים יהודים וישראלים בקמפוסים.
“היהודים משלמים מחיר ראשון”, אמר אחד המשתתפים. “אין כאן מחאה סטודנטיאלית אותנטית — זהו ניסיון מתואם להפוך את הקמפוסים לשדה קרב אידאולוגי נגד ישראל והקהילה היהודית”.
לדברי ראשי האוניברסיטאות, הם תומכים בחופש הביטוי, אך אינם יכולים לאפשר איום ממשי על ביטחון הסטודנטים, במיוחד הסטודנטים היהודים.
“איננו יכולים להעלים עין כאשר קמפיין מתקדם להפחדת יהודים בקמפוס”, הוסיף בכיר באחת האוניברסיטאות. “הזכות למחות אינה כוללת זכות להטיל אימה”.
החששות שמעלים מנהיגי האוניברסיטאות מצטרפים לשורת חקירות פדרליות וקונגרסיאליות העוקבות אחר מימון ותיאום המחאות. במקביל, ארגונים יהודיים וישראלים בארה״ב קוראים למוסדות להשכלה גבוהה להגן בנחישות על סטודנטים יהודים מפני אנטישמיות במסווה של “מחאה פוליטית”.
אוניברסיטת סירקיוז סירבה להגיב רשמית לבקשת תגובה, אך דבריו של סיוורוד מבטאים חשש הולך וגובר בעולם האקדמי — כי הקמפוסים הפכו לחזית חדשה בלוחמה הפוליטית והפסיכולוגית נגד ישראל והעם היהודי.