

לויתן עלתה לבמה לקול מחיאות כפיים רמות, כשהיא לבושה ג'ינס תכלת, חולצה לבנה וג'קט בלייזר אלגנטי. ההתרגשות ניכרה על פניה. היא מיהרה להודות לקהל באולם: ״אני רוצה לומר שזה ממש לא מובן מאליו איך עזבתם את כל מה שהיה לכם לעשות הערב, לקחתם בייביסיטר, קניתם כרטיסים
והגעתם לכאן. אני ממש מעריכה את כולכם.״
הערב נפתח בסרטון יפהפה שצולם מוקדם יותר השנה בישראל, במהלכו לויתן חוזרת לבית הוריה בו גדלה בשכונת עתיקות ג' בעיר אשקלון. במין קולאז׳ של זכרונות ילדותה מהשכונה הצנועה עד ללוס אנג׳לס הגדולה.
אך לויתן הקפידה להזכיר לקהל שהיא אינה הגיעה לכאן לדבר רק על הצלחות; למעשה, כשהקהל הריע להישגיה הרבים, היא מיהרה להרגיע אותו ודרשה: ״זה לא העניין, לא בשביל זה אני כאן״.
ההרצאה שזכתה לשם ״חשופה״ כשמה כן היא, נוצרה כדי לחלוק את הצד השני בחייה של לויתן, והציגה לצד ההצלחות המרשימות גם את הקשיים, האתגרים והחוויות הפחות טובות בחייה. עם חלקן היא מתמודדת עד היום. ״הייתי טום בוי... משחקת בחוץ, רצה עם הבנים ומסתדרת איתם מצויין״. סיפרה לויתן על ילדותה
הקצרה בישראל. כבר בגיל 6 היגרה יחד עם משפחתה לעיר המלאכים. בעוד שהיום אנו שומעים על רילוקיישנים מפונפנים על קו תל אביב ניו יורק - חווית המעבר וההתאקלמות של לויתן ומשפחתה לא הייתה פשוטה כלל: ״הגענו לכאן כמעט בלי כלום: לאבא שלי היה 600 דולר בכיס ומשם התחלנו״,
סיפרה. כמובן שהמשפחה לא יכלה להרשות לעצמה בית ספר פרטי, וכך, לויתן בת השש מצאה עצמה בבית ספר ציבורי - שם נחשפה לדמויות שונות במרקם החברתי של אל איי, ופגשה, כמו שתיארה- אנשים בצבעים שונים. היא לא ידעה כלל לדבר אנגלית; מה שהקשה על ההתאקלמות בכיתה.
לויתן חשפה אירוע טראומטי במיוחד שהתרחש בבית הספר: כשהייתה צריכה לגשת להתפנות לשירותים, היא התאפקה והתאפקה מפני שלא ידעה כיצד לבקש לצאת לשירותים באנגלית. עד שבסוף ברח לה והיא עשתה במכנסיים מול כל הכיתה. לויתן: ״זה היה אחד הרגעים הכי קשים בחיים שלי. אני נזכרת בו המון פעמים״. אך היא גם יצאה ממנו עם תובנה גדולה מאוד: ״הבטחתי לעצמי שיותר אף פעם, אבל אף פעם, לא אתבייש להשמיע את הקול שלי ולומר מה שאני צריכה ורוצה״.
לויתן הקדישה חלק גדול מההרצאה למשפחתה. היא הציגה בפני הקהל את הוריה: אמא מטילדה ואבא שאול שנכחו באולם. שיתפה בסיפורה הלא פשוט של אמה שחלתה במחלת קרוהן: ״אמא הייתה צריכה ללכת עם מקל אינפוזיה מחובר ליד שלה ועדיין היא בישלה לכל המשפחה ארוחת שבת מפנקת: אפתה
לחם, עשתה סלטים כמו בכל בית מרוקאי טוב והכינה לנו את האוכל שאנחנו אוהבים. ואז הייתה יושבת ומסתכלת על כולנו אוכלים כשהיא בעצמה לא יכולה לאכול. אז, לא חשבתי על זה יותר מידי, אבל כשהתבגרתי הבנתי איזו אמא חזקה ואוהבת יש לי - כזו ששמה את בעלה והילדים שלה לפני עצמה ובחיים לא התלוננה". ברגע מרגש במיוחד לויתן ירדה לקהל והעניקה לאמה חיבוק גדול ואוהב, הודתה לה על כל שעשתה עבורה במשך השנים.
״אבא שלי הוא החבר הכי טוב שלי״, סיפרה על אביה שאול, שמוכר לרבים מהקהילה כשאול הפחח או שאול החתיך, והוא אכן ישב שם בקהל, גבר נאה עם מראה שרמנטי ובטוח. לויתן סיפרה כיצד בטקטיקה מיוחדת היה מוביל אותה וגורם לה להבין לבדה כיצד לקחת החלטות שהיא צריכה לקחת בחיים.
היא סיפרה על החוויות של העבודה במוסך המשפחתי שפתח אביה עוד כשהייתה נערה- ותיארה את המקום כבית הספר הראשון שלה לעסקים. ״עשיתי את כל מה שקשור למחשוב, חשבונות ומסמכים, אבל הכי מעניין היה לראות את אבא שלי עובד עם אנשים- זה היה מדהים; הוא היה מסתדר עם כולם
וכל הלקוחות אהבו אותו. אז הבנתי שאנחנו עושים עסקים קודם כל עם אנשים שאנחנו אוהבים״.

לויתן גם הקדישה חלק מיוחד בהרצאה לבעלה ו״שותפה לפשע״ בכל כך הרבה תחומים; אסף (אסי)מהדייט הראשון שלהם במסעדה בדאון טאון; ״תוך חמש דקות ידעתי שאסי יהיה בעלי; ועד האינטראקציה המיוחדת ביניהם: הוא ידע לאתגר אותי ולגרום לי לפעול ולהצטרף אליו מבלי שרציתי בהתחלה. מהקמת חברה למכירת טלפונים ניידים שהפכה לחברה השניה הכי מצליחה בתחום ב- Ebay. בעזרת משפט שהדליק אותה כל פעם מחדש כמו: ״זה לא בשבילך... בטח לא תוכלי לעשות את זה- שגרם לה להוציא רישיון נדל״ן ולהצטרף לעסק שיפוצי הבתים הראשון שלהם, ועד המעבר לעולם הנדל״ן בו הפכה לכוכבת ענקית.
עם מצגת מושקעת ומעברים חלקים מתובלים בדיחות וסיפורים אישיים, לויתן עברה על ציר הזמן האישי והמקצועי שלה: על הנסיון והרצון להיות עורכת דין, התקופה הקצרה בעולם הקונסטרקשיין, מכירות באי ביי ועד היום. היא הסבירה שזה ממש בסדר ואפילו רצוי לנסות ולהתנסות בהמון תחומים- אם אתם לא
יודעים או בטוחים מה אתם רוצים לעשות.
חלק מיוחד בהרצאה הוקדש גם לילדיה: ליאל בתה הבכורה ואדם ובן התאומים. ״רק בחודש רביעי הרופאה נזכרה לומר לי שיש לי תאומים- לא הבנתי מה בדיוק היא חיפשה בכל האולטרסאונדים שהיא עשתה לי לפני, ואיך היא לא גילתה שיש לי תאומים?", צחקה.
לויתן סיפרה על השוק: ״אחרי הלידה של ליאל עוד הצלחתי לשלב בין עבודה לאמהות, אבל אז נולדו לי תאומים וזה שינה את החיים שלי לגמרי״. לויתן סיפרה על האתגר של להיות אשת קריירה עסוקה ולצד זה אמא פעילה והכוחות הנפשיים הכרוכים בכך. היא עודדה נשים רבות, הראתה שהדבר אפשרי והוא
מתחיל קודם כל בהחלטה לא לוותר על מה שהכי חשוב לכם. ״הייתי מפסידה לעיתים לקוחות וליסטינג בשביל ללכת למשחק כדורסל של הבן שלי״.
לויתן סיפרה על האהבה הגדולה שלה לעולם הנדל״ן ועל כך שהיא פשוט אוהבת למכור בתים. היא פתחה על המשבר הגדול בשנים האחרונות במהלכן הרגישה שהיא כבר לא נהנית ממה שהיא עושה.
היא ביקשה זמן והפסקה, חיפשה משמעות רוחניות וגם קצת את עצמה. היא תיארה בהרחבה את התקופה המאתגרת שבמהלכה לא מצאה טעם ואושר אמיתי. הודתה לחבריה הטובים שהיו שם לצידה ותמכו בה וגם אלו שחיכו שם וקיבלו אותה שוב כשחזרה חזקה יותר ובטוחה בעצמה.

ההרצאה של לויתן הייתה מאוזנת ומעניינת. את הסיפורים האישיים החשופים היא הקפידה לתבל בתובנות מקצועיות ורוחניות כשהיא מעניקה לקהל כלים מעצימים. הפתיחות והכנות הגדולה בה סיפרה על חייה האישיים היה משב רוח מרענן שלא רואים כל יום בהרצאות של ״מצליחנים״ ישראלים כאן.
לויתן הראתה צד אחר שלה: פגיע יותר ואפילו חרד. היא ידעה לצחוק על עצמה, (תכונה נדירה אצל ישראלים) על כך שהיא מתבגרת ועל השינויים שעוברים עליה באמצע גיל הארבעים, לצד זה סיפקה עצות וטיפים כיצד להתמודד עם משברים, אכזבות או ספקות. הקהל שהגיע ל״חשופה״ זכה לראות את לויתן כמו שלא ראה אותה מעולם; בערב מעצים לנשים וגברים, מלא באור והשראה.