טאקר קרלסון נותן במה לשנאה: ראיון מזעזע עם אנטישמי שקרא למרד נגד היהודים הציונים 

טאקר קרלסון רצה להבין במה ניק פואנטס באמת מאמין. "כולם יגידו – אתה נאצי, אתה פשוט אוהב את פואנטס," הרהר מגיש הטלוויזיה לשעבר מרשת "פוקס ניוז" בתוכניתו ביום שלישי האחרון. "אבל אני אומר – אני לא חושב שפואנטס ייעלם. בן שפירו ניסה 'לחנוק אותו בעריסה' כשהיה בקולג', ועכשיו הוא גדול מתמיד."

אז קרלסון הזמין לתוכניתו את אחד האנשים השנואים והמושמצים ביותר בארצות הברית – אנטישמי גלוי ולאומן לבן – לראיון שקט ונינוח. במהלך השיחה, השניים דנו בשאלת "היהודים", ובלשונו של פואנטס: "האם הם באמת אשמים בהכול". כשנשאל מי לדעתו יש להרחיק מהתנועה השמרנית, ענה פואנטס בפשטות: "היהודים הציונים האלה."

 

פואנטס השיב בשלווה: לדבריו, אין מדובר בשנאה ליהודים, אלא בהבנה ש"אי אפשר להפריד בין היהדות לישראל". לטענתו, התנועה הניאו־שמרנית כולה מבוססת על "זהות יהודית" ועל נאמנות למדינה היהודית, יותר מאשר לעקרונות שמרניים אמריקאיים

 

קולות שנאה מהזרם המרכזי

המפגש – שעליו ריחפו שמועות במשך שבועות – חושף את עומק חדירתה של האנטישמיות אל תוך הימין האמריקאי. לשני הגברים מיליוני עוקבים, והשפעתם על השיח הציבורי ניכרת. קרלסון, שהחזיק בעבר בקשרים הדוקים עם מעגלו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, הפך בשנים האחרונות למבקר חריף של ישראל, ובאופן עקבי מעניק במה לקולות אנטי־יהודיים ואנטי־ישראלים.

פואנטס, לעומתו, הפך לדמות מובילה בימין הקיצוני, כשהוא משלב לאומנות לבנה ואנטישמיות אידיאולוגית גלויה. הוא משדר באופן קבוע ברשת, ומאשים את היהודים בהשפעה "מוגזמת" על הפוליטיקה האמריקאית. מאז שהתעמת פומבית עם פעיל השמרנות צ'רלי קירק – האירוע שהפך אותו לסמל בקרב תומכיו – הפופולריות שלו רק עלתה.

קרלסון מנסה להתרחק – אך מדבר באותה שפה

במהלך הריאיון, ניסה קרלסון לגדר את עצמו מהאנטישמיות הישירה של פואנטס. "אני לא מתעניין כל כך ב'יהודים'," אמר בקריצה ובתנועת מרכאות באוויר, "אבל אני מאוד מתעניין במדיניות חוץ." מאוחר יותר הוסיף: "כשאתה אומר 'זה היהודים', זה לא רק מנוגד לאמונתי הנוצרית – זה גם הופך את הכול לקריקטורה. זו דרך להכפיש אנשים. שם איבדת אותי."

פואנטס השיב בשלווה: לדבריו, אין מדובר בשנאה ליהודים, אלא בהבנה ש"אי אפשר להפריד בין היהדות לישראל". לטענתו, התנועה הניאו־שמרנית כולה מבוססת על "זהות יהודית" ועל נאמנות למדינה היהודית, יותר מאשר לעקרונות שמרניים אמריקאיים. "בכל הנוגע ליהודים," אמר, "אי אפשר להפריד את ישראל, הניאו־קונים וכל זה – מהיהדות עצמה: זה עניין אתני, דתי וזהותי."

אידיאולוגיה אנטי־יהודית בתחפושת של "דיון אינטלקטואלי"

פואנטס הרחיב: "הם עם חסר מדינה, בלתי ניתנים להטמעה. הם מתנגדים להיטמע במשך אלפי שנים – וזה דבר טוב מבחינתם. ועכשיו יש להם את ישראל, המקום שאליו הם משתייכים רגשית ודתית." לדבריו, הניאו־שמרנות המודרנית נולדה מ"שמאלנים יהודים שהמציאות טפחה על פניהם אחרי מלחמת יום הכיפורים."

בהמשך טען כי אינו שונא את כל היהודים – "החבר הכי טוב שלי יהודי", אמר בהומור צפוי – אך המשיך לטעון כי ליהודים יש "קהילה בינלאומית מאורגנת היטב שמקדמת את האינטרסים שלה לפני אינטרסים של מדינות המוצא שלה".

ישראל – נקודת השבר

פואנטס סיפר כי בעבר העריץ שמרנים יהודים כמו בן שפירו, מארק לוין ודניס פרגר, ואף היה פעיל בעמוד מעריצים של חברת המדיה "פרגר יו". אך לטענתו, כשהחל לשאול שאלות על הסיוע האמריקאי לישראל, "אמרו לי שאני שואל בצורה אנטישמית." לדבריו, דחייתו בידי השמרנים היהודים דחפה אותו לעזוב את הזרם המרכזי ולהקים פלטפורמה עצמאית שבה הוא מקדם את תיאוריות הקונספירציה שלו.

קרלסון, שבשלב הזה כבר הזדהה עם טענותיו לגבי ישראל, אמר: "תמיד חשבתי שצריך לבקר את היחסים שלנו עם ישראל. זה מטורף, וזה פוגע בנו. אני מסכים איתך לחלוטין בנקודה הזו."