
בדיון שנערך ביום שלישי התנצל בזרוק בקצרה בפני קורבנותיו ובפני משפחתו ואמר: „אני מצטער ומקווה שתוכלו לסלוח לי“. השופט הפדרלי ריצ׳רד ברמן הבהיר כי מי שתוקף אדם משום שהוא יהודי — או נתפס ככזה — בשעה שהוא מממש את זכויותיו על פי התיקון הראשון לחוקה, צפוי לעונש מאסר. לדבריו, "כך היה גם לו התפקידים היו מתחלפים“.

בחיפוש שנערך בטלפון הנייד של בזרוק נמצאו, לפי הרשויות, ראיות לעוינות אנטישמית ולתמיכה בארגוני טרור אנטי־יהודיים, ובהם חמאס. בזרוק אף הגדיר עצמו „שונא יהודים“ וכתב שיהודים „חסרי ערך“. ממצאים אלה הוצגו כמבססים את מניעיו
התביעה ביקשה עונש של 36 חודשי מאסר — מעל הנחיות הענישה — בטענה שמדובר במקרה חמור המחייב הרתעה משמעותית. השופט הקריא קטעים ממכתבי נפגעי העבירה, בהם נכתב כי „צדק פירושו שליחת מסר שלשנאה ואלימות אין מקום בעיר הזאת“.
שניים מן הקורבנות דיברו בדיון. אחד מהם תיאר „מסע אכזרי נגד יהודים“, והדגיש שהתקיפות לא היו קשורות לוויכוח על המלחמה אלא „מכוונות נגדנו כיהודים“. קורבן נוסף אמר שלא חש חרטה אמיתית מצד בזרוק.
במכתבו לבית המשפט כתב בזרוק כי „אין שום תירוץ להתנהגותי“ וכי „נתתי לרגשות על הסבל בעזה להשתלט עליי“, והוסיף: „אלימות לעולם אינה התשובה“.
אחותו של בזרוק אמרה כי חצי השנה האחרונה הייתה קשה למשפחה, שהגנתה את מעשיו, אך הביעה ספק אם תקופת מאסר ארוכה יותר תועיל. עורך דינו, אנדרו דאלאק, טען כי מרשו מתחרט וממשיך להתמודד עם השלכות מעשיו עליו, על משפחתו ועל קהילתו.
על פי כתב האישום והמסמכים שהוגשו לבית המשפט, במאי יוחסו לבזרוק שלושה סעיפים של ביצוע פשעי שנאה על רקע תקיפות של יהודים בניו יורק בשנים 2024–2025, בהקשר למחאות סביב המלחמה. ביוני הודה באשמה באחד הסעיפים במסגרת הסדר טיעון.
האירוע הראשון אירע ב־15 באפריל 2024, בעת מחאה במנהטן התחתית מחוץ לבורסה לניירות ערך של ניו יורק. לפי משרד המשפטים, משטרת ניו יורק עצרה את בזרוק לאחר שזינק לעבר קבוצת מפגינים פרו־ישראלים. בדרכו לניידת בעט בבטנו של סטודנט יהודי שעמד סמוך למפגינים שחבשו כיפות, נשאו דגלי ישראל ושוררו שירים יהודיים.
ב־9 בדצמבר 2024 תקף בזרוק אדם נוסף במהלך מחאה סמוך לקמפוס אוניברסיטה במנהטן. הקורבן, סטודנט יהודי שחבש כיפה, הותקף לאחר שבזרוק חטף ממנו דגל ישראל ונמלט; כשהקורבן ואחיו רדפו אחריו להשיב את הדגל, התקרב בזרוק והלם בפניו באגרוף.
ב־6 בינואר 2025 תקף בזרוק קורבן יהודי נוסף במחאה במנהטן. במהלך העימות יצר מגע בכתף הקורבן, כרך את רגלו סביב קרסולו, וכאשר הקורבן הדף אותו — היכה אותו באף באגרוף.
בחיפוש שנערך בטלפון הנייד של בזרוק נמצאו, לפי הרשויות, ראיות לעוינות אנטישמית ולתמיכה בארגוני טרור אנטי־יהודיים, ובהם חמאס. בזרוק אף הגדיר עצמו „שונא יהודים“ וכתב שיהודים „חסרי ערך“. ממצאים אלה הוצגו כמבססים את מניעיו.
לדברי עוזר התובע הכללי מחטיבת זכויות האזרח במשרד המשפטים, „חטיבת זכויות האזרח תמשיך לרדוף ללא הפוגה אחר אלימות אנטישמית עד שיושג צדק לקורבנות ולמשפחותיהם“.