
האוצר הדיגיטלי הגנוב, בהיקף של 3.5 טרה־בייט של נתונים, צף לאחרונה ברשת – כך לפי טרוי האנט, חוקר אבטחה אוסטרלי המנהל את האתר "האם נפרצתי" (Have I Been Pwned).
האנט ציין כי המידע נאסף במשך שנה שלמה בידי רשתות תוכנות זדוניות המכונות "גנבי מידע" (Information Stealers) – יישומים זדוניים השואבים שמות משתמש, סיסמאות וכתובות אתרים ממכשירים נגועים.
"מישהו שמתחבר לג'ימייל, בסופו של דבר, נתפס עם שם המשתמש והסיסמה שלו," כתב האנט בבלוג האישי שלו. לדבריו, הנתונים כוללים גם יומני תוכנות זדוניות ורשימות מילוי אישורים – תיעוד אוטומטי של התחברויות משתמשים.
על פי ממצאי האנט, מערך הנתונים החדש מכיל 183 מיליון חשבונות ייחודיים, בהם 16.4 מיליון כתובות דואר שמעולם לא הופיעו באף דליפה קודמת.

האוצר הדיגיטלי הגנוב, בהיקף של 3.5 טרה־בייט של נתונים, צף לאחרונה ברשת – כך לפי טרוי האנט, חוקר אבטחה אוסטרלי המנהל את האתר "האם נפרצתי" (Have I Been Pwned).
המשתמשים יכולים לבדוק אם כתובת הדוא"ל שלהם נכללת בין החשבונות שנפגעו באתר HaveIBeenPwned.com. לאחר הזנת כתובת הדוא"ל, האתר מציג אם נמצאה התאמה, את תאריך הדליפה ואת סוג המידע שנחשף.
חברת האבטחה סינתיינט (Synthient), שאספה את היומנים, מסרה כי הנתונים נלקחו משווקים פליליים ומערוצי טלגרם מחתרתיים שבהם האקרים משתפים זה עם זה מאגרי מידע גנובים.
אנליסט החברה, בנג'מין ברונדג', אמר כי מדובר ב"הישג מדאיג של תוכנות זדוניות", והוסיף שרבות מהרשומות אומנם ממוחזרות מדליפות ישנות, אך מיליוני חשבונות חדשים אומתו כעדכניים.
הדליפה, שהתגלתה באפריל ופורסמה בשבוע שעבר, כוללת נתוני כניסה גם לשירותים אחרים – ובהם אאוטלוק, יאהו ומאות אתרי אינטרנט נוספים.
האנט הדגיש כי מדובר במידע שנאסף ממכשירים נגועים ולא בפריצה ישירה לשירות ג'ימייל עצמו.
דובר חברת גוגל מסר לעיתון "וושינגטון פוסט" כי "אין מדובר בפריצה לשירות ג'ימייל עצמו, אלא בנתונים שנגנבו ממחשבי משתמשים שנדבקו בתוכנות זדוניות."
לדבריו, פרסומים על "פריצה לג'ימייל" הם שגויים ומבוססים על בלבול עם מאגרי נתונים פליליים של גנבי מידע.
לדברי מומחי אבטחה, הסכנה החמורה ביותר היא שימוש חוזר באותן סיסמאות באתרים שונים – תופעה שמאפשרת לתוקפים לחדור בקלות לחשבונות נוספים, משירותי ענן ובנקאות ועד רשתות חברתיות.
התוקפים משתמשים בתהליך אוטומטי המכונה "מילוי אישורים" (Credential Stuffing), שבודק את אותן סיסמאות הגנובות במאות אתרים במקביל.
"אם אתה אחד מ־183 מיליון האנשים שנפגעו – שנה את הסיסמה מיד והפעל אימות דו־שלבי," הדגיש האנט.
מייקל טיגס, אנליסט בריטי מחברת האבטחה האנטרס (Huntress), אמר לאתר החדשות יאהו ניוז כי "האירוע הזה הוא לא פריצה בודדת, אלא תוצאה של איסוף ממיליוני יומני תוכנות זדוניות לאורך זמן. זה מדגיש כמה חשוב להפסיק לשמור סיסמאות בדפדפנים ולהימנע משימוש חוזר באותן פרטים."
בלוגר האבטחה הבריטי גרהם קלולי הוסיף בראיון ל"דיילי מייל" כי "הדרך הנכונה להגן על עצמכם היא להשתמש בסיסמאות שונות לכל שירות – ולשמור אותן במנהל סיסמאות מוצפן ולא בדפדפן, שקל לפריצה על ידי תוכנות זדוניות."
גוגל מפעילה את השירות "בדיקת סיסמאות" (Password Checkup) המתריע על סיסמאות חלשות, חוזרות או שנפרצו. החברה אף מבצעת איפוס סיסמאות אוטומטי כאשר מזוהה דליפה משמעותית.
חוקרי הסייבר ממליצים לכל המשתמשים לפעול מיד:
– לשנות את הסיסמה לכל חשבון דוא"ל ושירות מקוון חשוב.
– להפעיל אימות דו־שלבי בכל שירות.
– להשתמש במפתחות גישה (Passkeys) – טכנולוגיה חדשה שמחליפה סיסמאות מסורתיות.
– להימנע לחלוטין משימוש באותה סיסמה במספר אתרים.
– לעדכן תוכנת אנטי־וירוס ולהוריד תוכנות רק ממקורות רשמיים.
מומחים מעריכים כי היקף המאגר שנחשף הופך אותו לאחת הדליפות הגדולות ביותר אי פעם. האנט הזהיר מפני שאננות: "הבעיה האמיתית היא לא גודל המאגר, אלא העובדה שאנשים ממשיכים להשתמש באותן סיסמאות שוב ושוב."
דובר גוגל אישר כי החברה נוקטת צעדים להגן על המשתמשים, כולל איפוס אוטומטי של סיסמאות שנמצאו דלופות.
"השלב החשוב ביותר הוא מניעה," סיכם טיגס. "רוב הקורבנות כלל אינם יודעים שהמכשירים שלהם נגועים – עד שכבר מאוחר מדי."
הדליפה העצומה הזו מהווה תזכורת חריפה לכך שאבטחת מידע איננה עוד המלצה, אלא חובה בסיסית בעידן הדיגיטלי. עם מיליוני חשבונות שנחשפו, האחריות להגן על עצמך מתחילה בסיסמה אחת – שלך.