קרולין לאנדרי, רכזת תוכנית ההתמחות בבית החולים סנט לוק בפרוור צ׳סטרפילד שבמיזורי, אומרת בפשטות: “אין מצב שנשלם 100 אלף דולר”. לדבריה, התוכנית נשענת במידה רבה על בוגרי רפואה בינלאומיים, והחרגת ה־H-1B “תכווץ את מאגר המועמדים” שממנו היא בוחרת מדי שנה 16 מתמחים ברפואה פנימית.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
מחקר מ־2021 שפורסם על ידי המכונים הלאומיים לבריאות מצא כי יותר מ־64% מבוגרי רפואה בינלאומיים עובדים באזורים מוחלשים רפואית או באזורים עם מחסור במקצועות הבריאות, וכ־45% מהם פועלים באזורים כפריים. לפי דוח 2024 של מינהל משאבי הבריאות והשירותים (HRSA), ארצות הברית נזקקת מיידית ל־13,075 רופאים נוספים כדי לסגור פערים קיימים, ועד 2037 חסרון הכיסא יעמוד על כ־87,150 רופאי משרה מלאה ברפואה ראשונית.

במערכת הבריאות מזהירים: העלות החדשה עלולה לחסום את יכולתם של בתי חולים כפריים ומוסדות בפריפריה לגייס רופאים ואנשי מקצוע מחו״ל — דווקא במקומות שבהם המחסור הוא החריף ביותר.
הבית הלבן מצדו מסביר כי האגרה החדשה היא חלק מהבטחת הנשיא דונלד טראמפ “לשים את העובד האמריקאי ראשון”, וטוען כי העלות תרסן ניצול יתר של התוכנית. מנגד, ארגוני עסקים ובריאות מזהירים מפגיעה רוחבית. לשכת המסחר של ארצות הברית הגישה תביעה נגד המהלך, והאיגוד הרפואי האמריקאי — לצד יותר מחמישים אגודות מקצועיות — קרא לפטור בוגרי רפואה בינלאומיים מהאגרה: “מדינות עם שיעור גבוה יותר של רופאי H-1B הן לעיתים קרובות גם בעלות צפיפות רופאים נמוכה יותר; מערכת הבריאות האמריקאית נשענת על רופאים ממדינות אחרות כדי לספק טיפול נגיש ואיכותי”.
הפגיעה הצפויה בולטת במיוחד אצל מוסדות קטנים. בסנט לוק, שאינו בית חולים אקדמי, קשה ממילא למשוך בוגרים אמריקאים — ולכן התוכנית נסמכת על מועמדים זרים, שלעתים מגיעים עם ניסיון קליני וציונים מצוינים בבחינות ההסמכה בארצות הברית. “אלה יכולים להיות רופאים מבריקים”, אומרת לאנדרי.
גם במגזר השיקום והפיזיותרפיה הערפל סמיך. ד״ר צ׳אק ת׳יגפן, הקצין הקליני והאסטרטגי הראשי בחברת ATI פיזיקל תרפי, אומר כי אינו יודע אם יוכל לכבד הצעות עבודה שכבר ניתנו לבוגרים בינלאומיים. לחברה 450 תקנים קליניים פתוחים ברחבי המדינה, 49 עובדים בוויזת H-1B ועוד 97 בני/ות זוג בוויזת H-4. “יש הרבה יותר משרות ממועמדים בעלי רישיון. כשמוסיפים קיצוצים פדרליים במערכת הבריאות — עוד 100 אלף דולר על כל העסקה פשוט מצטברים. במקרים מסוימים ניאלץ לסגור קליניקות”.
מעבר לפגיעה במוסדות, האגרה מטלטלת גם את עתידם של בוגרים בינלאומיים. מיקולה, רופא מקייב שברח מהמלחמה באוקראינה ב־2024 והגיע במסגרת תוכנית השחרור ההומניטרית “איחוד למען אוקראינה”, השקיע אלפי דולרים בבחינות הסמכה, ספרי לימוד ודמי בקשה. “אני בעיקר מגיש בקשה לתוכניות באזורים מוחלשים — מוכן לשרת שם”, הוא אומר. כעת, כשהוא ממתין לשיבוץ להתמחות ולחסות ל־H-1B, הוא תוהה אם בתי החולים יוכלו לשאת בעלויות.
בינתיים, המאבק הציבורי והמשפטי מתרחב. מתנגדי המהלך טוענים כי האגרה — שקפצה מסכום של אלפי דולרים בודדים לכ־100 אלף — תדחוק מהתוכנית לא רק ענקיות טכנולוגיה, אלא גם סטארט־אפים, קליניקות קהילתיות ובתי חולים כפריים — המקומות שהכי זקוקים לכוח אדם מקצועי. תומכיה משיבים כי המעסיקים ייאלצו למצוא פתרונות מקומיים, וכי זהו המחיר הנדרש להעדפת עובדים אמריקאים.
השורה התחתונה: בעיצומו של מחסור כרוני ברופאים ובמטפלים, תג מחיר של 100 אלף דולר לוויזת עבודה עלול להפוך מוצהר למדיניות — אך בפועל לעלות באיבוד מרפאות, הארכת תורים וסגירת דלת בפני קהילות שכבר היום מתקשות לקבל טיפול. בלי מנגנוני פטור ממוקדים למוסדות פריפריאליים ולבוגרי רפואה בינלאומיים, הסיכון הוא שהמהלך שנועד להסדיר את שוק העבודה — יגבה מחיר כבד דווקא מהחולים.