

הסערה ברשתות החברתיות מדגישה פעם נוספת את הצורך בבדיקת עובדות זהירה בעידן שבו מידע — ולעיתים גם דיסאינפורמציה — נע במהירות
בחשבון X של סגן הנשיא ג’יי־די ואנס נטען כי ממדאני “הפך את דודתו לקורבן המרכזי של 11 בספטמבר בשל מבטים רעים”. הפוסט עורר גל תגובות, ובין היתר צוטטו משתמשים שטענו כי “הדודה לא גרה בניו־יורק לפני, במהלך או אחרי 11 בספטמבר — היא הייתה בטנזניה מינואר 2000 עד דצמבר 2003”. חלק מהפוסטים זכו לאלפי לייקים ושיתופים, וההאשטגים #FakeAunt ו־#MamdaniLies הפכו לטרנד. חברת המועצה ויקי פלדינו ביקרה אף היא את ממדאני, ואילון מאסק כינה את הסרטון “חסר רגישות”.
לפי דיווחים שצוטטו ברשת ובראשם The Commune ו-America First Report, וכן לפי מידע פומבי בלינקדאין, מסומה ממדאני עבדה כייועצת לבריאות הציבור עבור קרן האוכלוסין של האו״ם (UNFPA) וארגון אמרף (AMREF) בטנזניה בתקופה שבה מתמקד הסיפור. מטה הקמפיין של ממדאני לא התייחס בפירוט לטענות, והדגיש את “הטראומה הקהילתית הרחבה” שחוו מוסלמים ותושבים אחרים לאחר הפיגועים.
גם עברו הפוליטי של ממדאני שב ועלה: מתנגדיו — בהם פעילים מהרפובליקנים בניו־יורק — טוענים כי הוא נוהג ב”תיאטרון פוליטי” וכי הצעותיו, בהן הקפאת שכר דירה, פירוק כוח המשטרה של ניו־יורק והרחבת תחבורה חינמית מטעם רשות התחבורה המטרופולינית (MTA), אינן ישימות. מנגד, תומכיו מציגים אותו כקול חברתי תקיף בעד דיור בר־השגה ושוויון אזרחי.
הסערה ברשתות החברתיות מדגישה פעם נוספת את הצורך בבדיקת עובדות זהירה בעידן שבו מידע — ולעיתים גם דיסאינפורמציה — נע במהירות. כאשר אנקדוטות אישיות משמשות מרכיב מרכזי בנאומי קמפיין, חשוב לברר את הפרטים לפני שהן מעצבות את השיח הציבורי.
למצביעי ניו־יורק ניצבת כעת שאלה רחבה יותר מהאירוע הנקודתי: עד כמה הם נותנים משקל לדיוק העובדתי של מועמדים, וכיצד הם בוחנים טענות המופצות ברשת? התשובה לכך עשויה להשפיע לא רק על עתיד הקמפיין של ממדאני — אלא גם על האמון בין הציבור לנבחריו בעיר מורכבת ורבת־קולות כמו ניו־יורק.