
המטרה: להחזיר לה שליטה מוטורית ולמתן את תסמיני מחלת הפרקינסון, שממנה היא סובלת זה יותר מעשור.
ההליך, המכונה גירוי מוחי עמוק (Deep Brain Stimulation – DBS), בוצע בבית החולים קינגס קולג’ בלונדון ביולי האחרון.
בייקון, מוזיקאית חובבת ואשת תזמורת קונצרטים לשעבר, אובחנה בפרקינסון בשנת 2014. עם השנים הידרדרה יכולתה לנגן, ללכת ואף להאכיל את עצמה.
“אם אצליח לנגן שוב בקלרינט, זה ישנה את חיי,” אמרה לרופא המנתח, הנוירוכירורג קיומארס אשקן. מכיוון שתוצאות ההליך ניכרות באופן מיידי, החליט הצוות לבקש ממנה לנגן בזמן הניתוח, כדי שיוכלו לעקוב אחר השפעת הגירוי על תנועותיה בזמן אמת.

“אם אצליח לנגן שוב בקלרינט, זה ישנה את חיי,” אמרה לרופא המנתח, הנוירוכירורג קיומארס אשקן. מכיוון שתוצאות ההליך ניכרות באופן מיידי, החליט הצוות לבקש ממנה לנגן בזמן הניתוח, כדי שיוכלו לעקוב אחר השפעת הגירוי על תנועותיה בזמן אמת.
כאשר הונחה האלקטרודה הראשונה בצד הימני של מוחה של בייקון — האצבעות השמאליות שלה, שהיו נוקשות במשך שנים, החלו לנוע בקלות.
"היינו עדים לשיפור מיידי," סיפר אשקן. "היא ניגנה — והאצבעות פשוט התעוררו לחיים."
צד ימין של המוח שולט בצד שמאל של הגוף, הסביר הרופא, "וברגע שהפעלנו את הגירוי בצד הזה, ראינו את ההבדל. האצבעות הימניות, שלא טופלו, נותרו קפואות."
בייקון נשארה ערה לאורך כל ההליך. היא קיבלה הרדמה מקומית בלבד, שכן במוח עצמו אין קולטני כאב. בדרך זו יכלו הרופאים להעריך את תגובותיה ואת יעילות הטיפול בזמן אמת.
לדברי קתרין פלטשר, מנהלת תחום המחקר בארגון פרקינסון בריטניה, "הטיפול מעניק שליטה טובה יותר בתסמינים לאנשים שהתרופות כבר אינן מועילות להם באותה מידה. במקרה של בייקון — זה היה מדהים לשמוע כיצד הטיפול הזה לא רק משפר תפקוד, אלא גם מחזיר לאדם את מה שהוא אוהב."
זו אינה הפעם הראשונה שבה מוזיקאית מנגנת במהלך ניתוח מוח בקינגס קולג’. בשנת 2020 עשתה זאת כנרת שסבלה מגידול במוח — וגם אז ניתח אשקן עצמו.
ד"ר מייקל אוקון, יועץ רפואי לקרן הפרקינסון ומחבר שותף של “תכנית הפרקינסון”, אמר כי תמונות כמו אלה “מזכירות את כוחם של טיפולים מודרניים ואת היכולת המופלאה של המוח להשתקם”.
לדבריו, “זה לא רק הישג רפואי – זו הצצה נדירה לעמידות של המוח והרוח האנושיים. פרקינסון אולי חשוכת מרפא, אבל טיפולים כמו גירוי מוחי עמוק, תרופות ושיקום יכולים לשנות חיים.”
אשקן הדגיש כי ההליך אינו מרפא את המחלה, אך הוא “כלי יעיל מאוד לשיפור איכות החיים” אצל מטופלים שהפסיקו להגיב לטיפול תרופתי.
לאחר ההליך, המטופלים משתחררים לביתם למשך כמה שבועות לפני שמפעילים את המכשיר הקבוע בחזה – מעין קוצב מוחי.
“דניס משתפרת מיום ליום,” סיפר אשקן. “היא ניידת יותר, הולכת טוב יותר, ושבה בהדרגה לתחביבים האהובים עליה – שחייה, טיולים ונגינה. אנו מקווים לראות אותה בקרוב חוזרת לתזמורת.”
בייקון עצמה סיפרה בהצהרה כי היא “מאושרת מהתוצאות”, וכי כעת היא מתכננת לנצל את הניידות החדשה שלה לא רק לחזרה לבמה — אלא גם לריקודים.