סערה בבי־בי־סי: מפיקה בכירה כינתה את אלמנתו של צ’רלי קירק - משרתת של הציונים

תאגיד השידור הבריטי בי־בי־סי נקלע שוב למחלוקת קשה סביב אמירות אנטישמיות ואנטי־ישראליות.
ג’יין אגרטון, מפיקה בכירה בתוכנית החדשות של רדיו 4, שיתפה פוסט ברשת החברתית פייסבוק שבו כונתה אריקה קירק, אלמנתו של הפעיל הפוליטי הימני הנרצח צ’רלי קירק, “משרתת ציונית”.

בעקבות הסערה הציבורית, התפטרה אגרטון מתפקידה הניהולי בקבוצת הפייסבוק שבראשה עמדה, אך נותרה עובדת בי־בי־סי. התאגיד עצמו פרסם הודעה כללית בלבד, שבה צוין כי “כל הפרה של כללי ההתנהגות ברשתות החברתיות תטופל בחומרה”.

הפוסט שהצית את הסערה

הפוסט שפורסם על ידי הפעילה הפמיניסטית סשה ס. גרהם, וזכה לשיתוף מצד אגרטון, נכתב לאחר שהנשיא דונלד טראמפ העניק לצ’רלי קירק את מדליית החירות לאחר מותו.

בפוסט נטען כי אלמנתו, אריקה קירק, “אינה דמות חזקה אלא משרתת ציונית של בעלה, שנועדה להפוך את ארגונו לנסבל מבחינה פוליטית. ההיסטוריה שלה היא של בגידה”.

דבריה עוררו זעם רב בקרב פעילים יהודים ובריטים, שראו בכך ביטוי אנטישמי מובהק. לאחר פרסום הדברים הפכה הקבוצה, שמנתה כ־2,300 חברות, לחסויה לציבור.

 

בפוסט נטען כי אלמנתו של צ'רלי קירק - אריקה, “אינה דמות חזקה אלא משרתת ציונית של בעלה, שנועדה להפוך את ארגונו לנסבל מבחינה פוליטית. ההיסטוריה שלה היא של בגידה”.

 

דפוס חוזר של התבטאויות אנטי־ישראליות

לפי דיווח בעיתון ג׳ואיש ניוז הבריטי, זו אינה הפעם הראשונה שבה אגרטון משתפת תכנים אנטי־ציוניים. בקיץ האחרון היא פרסמה מאמר שכותרתו “הופרך: התמודדות עם האישומים הציוניים בשיח השמאלי”, שבו עודדו פמיניסטיות לתקוף את ישראל בשיח הציבורי.

בקבוצה שניהלה התקיימו דיונים שבהם הושוו פעולות ישראל לגרמניה הנאצית, נטען כי מדובר ב“טיהור אתני”, ואף הופצה האשמה על “פינק־וושינג” – שימוש בזכויות להט"ב כדי לשפר את תדמיתה של ישראל.

מקורות בתאגיד טוענים כי מדובר ב“שיח רדיקלי ובלתי מקצועי בעליל” שמערער את אמון הציבור במערכת החדשות של בי־בי־סי.

תגובת התאגיד

דובר בי־בי־סי מסר: “התאגיד מתייחס ברצינות רבה לכל טענה על הפרת הכללים בנוגע לשימוש במדיה החברתית. אין בכוונתנו להתייחס למקרים פרטניים של עובדים, אך במידת הצורך תינקט פעולה מתאימה”.

אגרטון עצמה לא התייחסה פומבית לפרשה. עמיתיה אומרים כי היא “מופתעת מעוצמת התגובה”, אך מבינים כי מעמדה בתאגיד נפגע משמעותית.

ביקורת גוברת על הטיה מערכתית

המקרה הנוכחי משתלב בשורת פרשיות שבהן הואשם בי־בי־סי ביחס מוטה כלפי ישראל והקהילה היהודית. רק לאחרונה קבעה רשות הרגולציה הבריטית Ofcom כי סרט תיעודי על עזה ששודר בערוץ הציבורי הפר את כללי האתיקה משום שלא גילה כי אחד המרואיינים היה פעיל חמאס.

במקרים אחרים ספג התאגיד ביקורת לאחר ששידר הופעה של ראפר שקרא “מוות לצה"ל” בפסטיבל גלסטונברי, וכן על סיקור חד־צדדי של הלחימה בעזה.

גורמים בקהילה היהודית טוענים כי מדובר בבעיה מערכתית עמוקה, וכי “הטיה נגד ישראל הפכה לנורמה עיתונאית מסוכנת בתוך בי־בי־סי”.

קריאות לרפורמה

לאחר הפרשה האחרונה, גוברים הקולות הקוראים לשינויים מהותיים בתאגיד:

• הטלת מגבלות מחמירות יותר על ביטוי פוליטי אישי של עובדי החדשות.

• הכשרה מקצועית בתחום זיהוי אנטישמיות ואנטי־ציונות.

• פיקוח הדוק על תכנים ברשתות חברתיות.

• טיפול שקוף וגלוי יותר בתלונות הציבור.

“הציבור הבריטי זכאי לתאגיד ציבורי הוגן ולא מוטה פוליטית”, אמר חבר הפרלמנט דייוויד מנדלסון. “כשעובדים בכירים משתפים תכנים אנטישמיים – זה לא עניין פרטי, זה עניין של אמון לאומי”.

שתיקה רועמת – וסימן שאלה לעתיד

בינתיים, אגרטון נותרה בתפקידה כמפיקה בבי־בי־סי, אך הודחה מכל תפקיד ניהולי. לא נמסר אם נפתחה נגדה חקירה רשמית. הקהילה היהודית בבריטניה רואה באירוע הזה עוד חוליה בשרשרת של מקרים המעידים על יחס מתדרדר כלפי ישראל, בעוד בי־בי־סי מתקשה לשמור על תדמיתו כגוף עיתונות מאוזן ונטול פניות.

“זו לא רק פרשה אישית,” אמר ל’ג׳ואיש ניוז’ עיתונאי יהודי בלונדון, “זה מבחן לתאגיד השידור הלאומי: האם הוא באמת שומר על העיקרון הקדוש של חוסר משוא פנים – או שמא הוא כבר איבד אותו”.