
“אני מושך את עצמי מהשימוע של יום חמישי בפני ועדת ביטחון המולדת ועניינים ממשלתיים של הסנאט, משום שאין לי די קולות רפובליקניים בשלב זה”, כתב אינגרסיה ברשת החברתית “איקס”.
“אני מעריך את התמיכה שקיבלתי לאורך התהליך ואמשיך לשרת את הנשיא טראמפ כדי להפוך את אמריקה לגדולה שוב”, הוסיף.
אינגרסיה התמודד עם גל גובר של קריאות למשוך את מועמדותו לאחר שאתר “פוליטיקו” פרסם סדרת הודעות ששלח בשנה שעברה למספר רפובליקנים אחרים.
בין ההודעות נכללה אחת שבה כתב: “יש לי גוון נאצי לפעמים, אני מודה בכך”.
בהודעה אחרת לעג לחג הפדרלי לציון יום הולדתו של מרטין לותר קינג, וכתב כי “החג הזה שייך לגיהנום. קינג היה ג’ורג’ פלויד של שנות ה־60, והחג שלו צריך להיזרק למעגל השביעי של הגיהנום, שם מקומו”.
בהודעות נוספות השתמש לכאורה בגידופים גזעניים כלפי אפרו־אמריקנים וכתב כי “אין גבול לשטף החגים של השחורים — מקוואנזה ועד חודש ההיסטוריה השחורה”.

השתמש לכאורה בגידופים גזעניים כלפי אפרו־אמריקנים וכתב כי “אין גבול לשטף החגים של השחורים — מקוואנזה ועד חודש ההיסטוריה השחורה”.
עורך דינו של אינגרסיה טען לאחר הפרסום כי ייתכן שההודעות עברו “מניפולציה” וכי חלקן נכתבו באירוניה כלפי ליברלים. אולם ההתנערות הגיעה מאוחר מדי.
מנהיג הרוב בסנאט, ג’ון ת’ון מדקוטה הדרומית, רמז כי מועמדותו של אינגרסיה לא תעבור. “אני חושב שיהיה להם משהו רשמי לומר בקרוב”, אמר לעיתונאים בבית הלבן.
הסנאטור ריק סקוט מפלורידה, חבר הוועדה שעמדה לאשר את המינוי, הבהיר כי יצביע נגד: “אני לא תומך בו. קשה לדמיין אדם שמחזיק בעמדות אנטישמיות במדינה שלנו. זה פשוט לא מתקבל על הדעת”.
המשרד שעליו היה אמור אינגרסיה לפקד נותר ללא מנהל קבוע מאז שהנשיא טראמפ פיטר במרץ האחרון את המפקח הקודם, המפטון דלינגר.
המשרד מופקד על אכיפת חוק האץ’, שמגביל פעילות פוליטית של עובדי ממשלה, וכן על חקירת תלונות על התנהגות בלתי הולמת בענף המבצע והגנה על חושפי שחיתויות.
הבית הלבן טרם הגיב לבקשות לתגובה בנוגע לפרשה.
מועמדותו של אינגרסיה מצטרפת לשורה ארוכה של מינויים שנפלו בחודשים האחרונים בשל התבטאויות קיצוניות, התנהגות בלתי הולמת או התנגדות רחבה בסנאט.
הפעם, חומרת ההודעות — שכללו הבעות אנטישמיות, גזעניות ואנטי־דמוקרטיות — הפכה את מועמדותו לבלתי ניתנת להצלה, גם בקרב סנאטורים רפובליקנים.
המקרה מעורר שאלות על תהליכי הסינון והבדיקה של ממשל טראמפ ועל הסטנדרטים למועמדים לתפקידים בכירים. העובדה שאינגרסיה, צעיר חסר ניסיון יחסי, כמעט התמנה לתפקיד בעל רגישות מוסדית גבוהה כל כך, מדגישה את ההזנחה במנגנוני הפיקוח.
הפרשה גם ממחישה כיצד בעידן הדיגיטלי, התבטאויות שנכתבו בפרטיות לכאורה — בהודעות טקסט, בצ’טים או ברשתות — יכולות לשוב ולרדוף את שולחיהן, להפוך לנשק פוליטי ולהחריב קריירות ברגע.
המשרד החשוב נותר כעת ריק, והבית הלבן ייאלץ למצוא מועמד חלופי שיוכל לעבור את הליך האישור הקשה בסנאט. אולם בתוך אווירה פוליטית מתוחה ועם רוב רפובליקני רופף, כל מועמד נוסף צפוי לעמוד תחת זכוכית מגדלת — במיוחד כשמדובר במינוי מטעם ממשל טראמפ השני, הנאבק כבר עתה בגל ביקורת על שורת מינויים שקרסו תחת עול העבר הדיגיטלי שלהם.