שוכרי הדירות בקליפורניה: מחפשים בלי סוף – אך כשהם מוצאים, נשארים לשנים

לוס אנג'לס – שוכרי הדירות בקליפורניה הם קהל קפדני ותזזיתי: הם מחליפים דירות בתדירות גבוהה בהרבה מהממוצע הארצי, אך כשהם מוצאים את המקום הנכון – הם נשארים בו לתקופות ארוכות במיוחד. כך עולה ממחקר חדש שבחן את דפוסי השכירות בארצות הברית ומצא תופעה ייחודית לחוף המערבי.

המחקר, שבוצע על ידי אתר רנטקפה (RentCafe) ובחן את הרבעון השני של 2025 ב־136 שווקים עירוניים, כולל תריסר שווקים ברחבי קליפורניה, מצייר תמונה מורכבת של התנהגות השוכרים במדינה, בעיקר במתחמי דיור גדולים.

קליפורניה – אלופת אי־חידוש חוזים

במדד אחד בולט במיוחד – שיעור השוכרים שבוחרים לחדש את חוזה השכירות – קליפורניה מתייצבת בפסגת חוסר הנאמנות.
11 מתוך 12 השווקים שנבדקו במדינה דורגו בין 25 הערים עם שיעורי החידוש הנמוכים ביותר בארצות הברית.

בשלושה אזורים בלבד – החוף המרכזי (43%), מערב מחוז לוס אנג'לס (44%) ואזור סן פרנסיסקו וצפון המפרץ (49%) – פחות ממחצית מהשוכרים בחרו לחדש חוזה עם בעל הבית.
מחוז אורנג' היה היחיד שהתקרב לממוצע הלאומי עם שיעור חידוש של 62%, לעומת חציון ארצי של 64%.

באמצע 2024 עמד שיעור החידוש החציוני בקליפורניה על 53%, לעומת 63% בשאר המדינה – פער שממחיש את הנטייה של קליפורנים להמשיך בחיפושים גם במחיר של חוסר יציבות.

 

בממוצע, שוכר קליפורני שוהה באותה דירה 35 חודשים – כמעט שלוש שנים – לעומת 27 חודשים בלבד בשאר המדינה, פער של כ־23%.

 

דפוס כפול: נודדים הרבה – נשארים לאורך זמן

לצד חוסר היציבות הראשונית, המחקר מגלה פרדוקס: כשהקליפורנים מוצאים דירה שמתאימה להם, הם נוטים להישאר בה זמן רב מהשוכר הממוצע.

חמישה מתוך 12 השווקים בקליפורניה דורגו בין 25 הערים שבהן השהייה בדירה היא הארוכה ביותר.
החוף המרכזי דורג חמישי עם ממוצע של 40 חודשי שכירות, מזרח לוס אנג'לס במקום התשיעי עם 38 חודשים, אזור צפון לוס אנג'לס ומחוז ונטורה במקום ה־12 עם 37 חודשים, סן פרנסיסקו וצפון המפרץ במקום ה־16 עם 35 חודשים, והאימפריה הפנימית במקום ה־21 עם 34 חודשים.

בממוצע, שוכר קליפורני שוהה באותה דירה 35 חודשים – כמעט שלוש שנים – לעומת 27 חודשים בלבד בשאר המדינה, פער של כ־23%.

משבר הדיור מסביר את הפרדוקס

הסיבה העיקרית לדפוס הזה טמונה במשבר הדיור החמור בקליפורניה.
לפי נתוני מפקד האוכלוסין לשנת 2024, 27% ממשקי הבית השוכרים במדינה מוציאים למעלה ממחצית מהכנסותיהם על דיור – הנתון השני בגובהו בארצות הברית.

המשמעות ברורה: השוכרים מחפשים בהתמדה אחר דירה שתתאים לתקציבם, אך כשמצליחים למצוא עסקה סבירה – הם נאחזים בה בכל הכוח.

תחרות עזה על כל דירה פנויה

המחקר מצא שגם החיפוש אחר דירה בקליפורניה אינטנסיבי מהרגיל.
בממוצע, כל דירה פנויה במדינה נבחנת על ידי 13 שוכרים פוטנציאליים, לעומת 9.5 בלבד בשווקים אחרים בארצות הברית.

הנתון הזה משתנה בין אזורים: במערב לוס אנג'לס נרשמו תשעה מבקרים בממוצע לכל דירה, לעומת 16 בחוף המרכזי.
לשם השוואה, במקאלן שבטקסס נרשמו רק ארבעה מבקרים לדירה, ואילו במיאמי – 19.

התוצאה היא תקופות פנויות ארוכות יותר: דירה להשכרה בקליפורניה נותרת ריקה בממוצע במשך 43 ימים, לעומת 40 ימים בלבד בשאר ארצות הברית.
בעמק הסיליקון, הזמן הקצר ביותר למילוי דירה הוא 36 ימים; בחוף המרכזי – הארוך ביותר, 49 ימים.
בארץ כולה, הנתונים נעים בין 22 ימים בלבד בפייטוויל, ארקנסו, ועד 51 ימים במדינת וויומינג.

מעט היצע – הרבה תסכול

לשוכרי קליפורניה פשוט אין הרבה אפשרויות.
שיעור התפוסה החציוני בשווקי המדינה עומד על 95% – גבוה משמעותית מהממוצע הלאומי של 93%.
הנתון אחיד כמעט בכל רחבי המדינה: בין 92% במערב לוס אנג'לס ל־96% במזרח העיר.
ברמה הארצית הפערים גדולים בהרבה – מ־87% בבאטון רוז' שבלואיזיאנה ועד 97% בלאפייט, אינדיאנה.

שוק לוחץ, שוכרים לחוצים

הממצאים ממחישים את הלחץ העצום שבו מצויים השוכרים בקליפורניה: עלויות גבוהות, מחסור חמור בהיצע, ותחרות קשה על כל יחידת דיור.
השוכרים מחפשים ללא הרף אחר הזדמנות טובה יותר, אך כשמוצאים אחת – הם נשארים בה לשנים ארוכות, לעיתים מפחד שלא יצליחו למצוא שוב משהו דומה במחיר סביר.

הפרדוקס הזה הוא בבואה של שוק דיור קפוא ומורכב: מחירים בלתי נגישים, היצע מוגבל, וביקוש יציב שממשיך להפעיל לחץ על כל שוכר במדינה.