בית המשפט העליון של ארצות הברית יכריע: האם לצרכני סמים יש זכות חוקתית להחזיק נשק

בית המשפט העליון של ארצות הברית הודיע כי ידון בשאלה עקרונית חדשה: האם למשתמשים בסמים יש זכות חוקתית לשאת כלי נשק? המקרה מסמן עימות חריג, שבו ממשל טראמפ – שבדרך כלל מתנגד להגבלות נשק – נוקט דווקא קו הפוך ותומך בפיקוח.

המקרה שהוביל לדיון

התיק הגיע מבית המשפט הפדרלי לערעורים בניו אורלינס, שפסק כי אין זה חוקתי להאשים אדם בהחזקת נשק אם בעת המעצר לא היה תחת השפעת סמים. התביעה הפדרלית טענה כי ההחלטה הזו עלולה למנוע את רוב ההעמדות לדין של משתמשי סמים המחזיקים בנשק – גם אם הם נחשבים מסוכנים לציבור.
התובע הכללי, ג׳ון סאואר, הזהיר כי ההחלטה "תמנע את חלק הארי של התביעות נגד אנשים המהווים סכנה ממשית לשימוש לרעה בכלי ירייה".

תקדים משפטי רחב

פסק הדין בניו אורלינס התבסס על החלטת בית המשפט העליון משנת 2022 בתיק "איגוד הרובים של מדינת ניו יורק נגד ברואן", שבה נקבע כי שופטים חייבים לבחון את המסורת ההיסטורית של ארצות הברית בעת קביעת חוקיות הגבלות נשק. כעת, השופטים נדרשים להכריע עד כמה ההיסטוריה הזו מגבילה את יכולת המדינה למנוע מאנשים מסוימים להחזיק נשק.

 

בתסקיר שהוגש לבית המשפט, כתב התובע הכללי כי לאומה האמריקאית יש "מסורת רבת שנים של שלילת נשק זמנית מאנשים הנחשבים מסוכנים". לדבריו, האיסור על החזקת נשק בידי משתמשי סמים הוא "המשך מודרני ומתון של מגבלות היסטוריות חמורות בהרבה שהוטלו על שיכורים או אנשים חסרי שליטה".

 

המקרה של עלי דניאל המני

בית המשפט לערעורים ביטל את ההרשעה של עלי דניאל המני, אזרח אמריקאי־פקיסטני, שהואשם בהחזקת נשק בזמן שהיה משתמש בסמים. אף שנמצאו בביתו קוקאין ומריחואנה לצד אקדח, קבע בית המשפט כי מאחר שלא היה תחת השפעה בעת המעצר – אין עילה חוקתית לשלול ממנו את הזכות לשאת נשק.
הממשל ערער על כך בפני בית המשפט העליון, וטען כי מדובר בפרשנות מסוכנת של החוק.

ההקשר למקרה האנטר ביידן

החוק שבמוקד הדיון הוא גם זה שבגינו הורשע האנטר ביידן, בנו של נשיא ארצות הברית לשעבר ג׳ו ביידן. חבר מושבעים פדרלי במדינת דלאוור מצא אותו אשם בשלוש עבירות, בהן החזקת נשק בזמן שימוש בסמים בלתי חוקיים. בהמשך קיבל חנינה מאביו.
הפרשה הציתה דיון ציבורי נרחב על גבולות החוק – וכעת, האירוניה ניכרת: ממשל טראמפ, שתוקף את משפחת ביידן במשך שנים, הוא זה שמגן על החוק שהביא להרשעת בנו של יריבו.

עמדת הממשל

בתסקיר שהוגש לבית המשפט, כתב התובע הכללי כי לאומה האמריקאית יש "מסורת רבת שנים של שלילת נשק זמנית מאנשים הנחשבים מסוכנים". לדבריו, האיסור על החזקת נשק בידי משתמשי סמים הוא "המשך מודרני ומתון של מגבלות היסטוריות חמורות בהרבה שהוטלו על שיכורים או אנשים חסרי שליטה".
הוא הדגיש כי החוק "מתיישב היטב עם ההיסטוריה המשפטית של ארצות הברית ועם עקרונות הבטיחות הציבורית".

משמעות רחבה לחברה האמריקאית

בית המשפט צפוי לשמוע את הטיעונים בראשית השנה הבאה, והחלטתו צפויה להתפרסם עד סוף יוני 2026.
מדובר באחד משני תיקים משמעותיים הנוגעים לזכויות נשק שנדונו השנה – השני עוסק בשאלה האם מדינות יכולות לאסור על נשיאת נשק בשטח פרטי ללא רשות מפורשת מבעל המקום.
הפסיקה החדשה צפויה להשפיע על מיליוני אזרחים ועל מדיניות אכיפת החוק בארצות הברית, ולקבוע את גבולות התיקון השני לחוקה – הזכות לשאת נשק – מול חובת המדינה להגן על ביטחון הציבור.

הוויכוח הציבורי: חירות מול אחריות

תומכי זכויות הנשק טוענים שכל מגבלה, אפילו חלקית, היא פגיעה בחירות יסודית. לעומתם, מצדדי הפיקוח מזהירים כי נשק בידי אנשים עם בעיות התמכרות הוא מתכון לאסון.
הוויכוח הזה אינו רק משפטי – הוא נוגע ללב השאלה מהי אמריקה של המאה ה־21: חברה שמגנה על חירות הפרט בכל מחיר, או מדינה הרואה בביטחון הקולקטיבי ערך עליון.

מבט קדימה

ההכרעה של בית המשפט העליון צפויה להיות אחת החשובות ביותר בתחום זכויות הנשק בעשור האחרון. היא תקבע האם השימוש בסמים פוגע בזכות לשאת נשק, או שמא מדובר בזכות מוחלטת שאינה ניתנת לצמצום.
כך או כך, החלטת השופטים תשפיע לא רק על מערכת המשפט – אלא גם על השיח הציבורי באמריקה, על מדיניות אכיפת החוק, ועל ההבנה המחודשת של האיזון העדין בין חירות לבין אחריות.