ב־13 במרץ, בשיחת טלפון עם בוקלה, התחייב רוביו למלא את הדרישה, כך על פי גורמים המעורים בפרטי השיחה. אלא שחלק מאותם מנהיגי כנופיה היו “מודיעים” המוגנים על ידי הסכמים עם משרד המשפטים. “כדי להסגיר אותם,” אמר רוביו לנשיא הסלבדורי, “יהיה צורך לבטל את ההגנות המשפטיות שלהם.” לדבריו, התובעת הכללית פאם בונדי תשלים את התהליך, ו־וושינגטון תעביר את האסירים לידי אל סלבדור.
ההבטחה של רוביו ממחישה עד כמה היה ממשל טראמפ נכון להיענות לדרישותיו של בוקלה במסגרת המשא ומתן על אחד ההסכמים הנועזים של הנשיא דונלד טראמפ בראשית כהונתו. אף שהעקרונות של ה“תמורה בעד תמורה” היו ידועים לציבור, נכונותו של הממשל לחזור בו מהסכמים חסויים עם מודיעים אמריקאים נחשפת כעת לראשונה.
העסקה העניקה לממשל טראמפ גישה לכלא הענק “מרכז הכליאה לטרור” (CECOT) – מתקן חדש באל סלבדור – שנועד לשמש יעד מרכזי במבצע “הגירוש הגדול בהיסטוריה האמריקאית”.
עבור בוקלה, ההסכם היה בעל ערך פוליטי עצום: בין המגורשים היו מי שסיפקו מידע על קשרים מושחתים בין ממשלתו לבין כנופיית אם־אס־13, שנודעה לשמצה באלימות הקיצונית שלה ברחבי אמריקה הלטינית וארצות־הברית. החזרתם לאל סלבדור נועדה, לפי גורמים אמריקאים, להשתיק את אותם עדים ולשמר את תדמיתו הקשוחה של בוקלה.
העסקה העניקה לממשל טראמפ גישה לכלא הענק “מרכז הכליאה לטרור” (CECOT) – מתקן חדש באל סלבדור – שנועד לשמש יעד מרכזי במבצע “הגירוש הגדול בהיסטוריה האמריקאית”.
גורמים נוכחיים ולשעבר במשרד המשפטים טוענים כי הבטחתו של רוביו לבטל הסכמי מודיעים חתרה תחת יסודות מערכת אכיפת החוק הפדרלית.
“זו בגידה עמוקה באכיפת החוק האמריקאית,” אמר דאגלס פָּארָה, חוקר אמריקאי ששיתף פעולה עם רשויות פדרליות במאבק נגד אם־אס־13. “סוכנים סיכנו את חייהם כדי ללכוד את חברי הכנופיה — ועכשיו הממשלה מוכנה למסור אותם חזרה לאויב.”
ביטול ההסכמים, לדבריהם, מערער את אמינותה של מערכת המשפט האמריקאית, הנשענת על הבטחות הגנה למודיעים בתמורה למידע. חזרה מהבטחות כאלה עלולה להרתיע משתפי פעולה עתידיים.
“מי יסמוך שוב על מילה של התביעה הפדרלית?” תהה פארה.
על פי גורמים רשמיים, שלושה מן המנהיגים שבוקלה ביקש החזיקו במידע מפליל על בכירים בממשלתו. אחד מהם, סֶזַר לוֹפֶּס לָרִיוֹס, שהואשם בארצות־הברית בהובלת פעילות הכנופיה במדינה, הוסגר לאל סלבדור יומיים בלבד לאחר השיחה בין רוביו לבוקלה. שמונת האחרים נותרו במעצר בארצות־הברית, וממתינים להכרעה אם יוסגרו גם הם למדינה שחשפו את פשעיה.
החקירה שהובילה למעצר תשעת המנהיגים נחשבה לאחת המשמעותיות ביותר של משרד המשפטים בעשור האחרון. בשלהי כהונתו הראשונה של טראמפ הוקמה יחידת משימה ייעודית בשם “וולקן” (Volcan Task Force), שמטרתה הייתה לפרק את אם־אס־13 מן היסוד — לא רק בדרגים הנמוכים, אלא גם במנהיגותה הפועלת מאל סלבדור.
ב־2021 הוגש כתב האישום הראשון, שבו הוזכרו למעלה מתריסר מנהיגי כנופיה, ובהם לופס לריוס. לפי כתב האישום, מועצת בכירים של אם־אס־13 שלטה מרחוק בפעילות ענפה של רציחות, סחר בסמים ונשק ברחבי מרכז אמריקה, מקסיקו וארצות־הברית.
שנה לאחר מכן הוגש כתב אישום נוסף, שכלל טענות חמורות על קשרים ישירים בין מנהיגי הכנופיה לממשלת בוקלה. אף שבוקלה עצמו לא הואשם, התובעים טענו כי נציגים מממשלתו נפגשו “פעמים רבות” עם ראשי אם־אס־13 בכלא באל סלבדור, והציעו להם הקלות ועידוד כלכלי בתמורה להפחתת “הרציחות הציבוריות” – מהלך שנועד ליצור מצג של ירידה בפשיעה ולחזק את מעמד הנשיא לקראת הבחירות.
בוקלה, מצדו, עמד בחלקו בעסקה: כ־250 מגורשים נכלאו במרכז הכליאה לטרור, ומשם הועברו בחלקם לוונצואלה במסגרת הסדר מתואם בין וושינגטון, סן סלבדור וקָרָאקס.
ואולם, ממשל טראמפ הסגיר עד כה רק אדם אחד מתוך התשעה שבוקלה דרש — לופס לריוס. שמונת האחרים עדיין במעצר אמריקאי, כשעתידם לא ברור. ניסיונות לגרש את וְלָדִימִיר אַרָאוולוֹ צ׳אבֶס, המכונה “וַאמְפִירוֹ”, נתקלו בהתנגדות חריפה מצד שופט פדרלי בניו־יורק שהורה על עיכוב ההליך.
“חיי בסכנה ממשית אם אגורש,” כתב צ׳אבס במכתב לשופט ביוני האחרון. “שם יעַנו אותי — ואולי גם יחסלו אותי.”