בראיון לתוכנית “שישים דקות” ברשת סי־בי־אס, ששודר ביום ראשון לקראת נסיעתם לישראל, תיארו השניים את מאמצי הממשל לייצב את הרצועה ולמנוע את קריסת הסכם השלום, בזמן שחמאס מנסה לשמר את כוחו ולחבל בהפוגה.
קושנר הזהיר כי חמאס “ינסה להתארגן מחדש ולחזור לעמדותיו” בתוך הוואקום שנוצר. לדבריו, “ההצלחה או הכישלון של היוזמה תלויים בשאלה האם ישראל והמנגנון הבינלאומי יצליחו לבנות אלטרנטיבה שלטונית בת־קיימא. אם יצליחו, חמאס ייכשל, ועזה לא תהווה עוד איום על ישראל”.
במקביל, דיווחה ישראל כי חמאס הפר את הסכם הפסקת האש כאשר ירה לעבר חיילי צה״ל ברפיח. בנוסף, ביצע הארגון הוצאות להורג פומביות של פלסטינים באשמת שיתוף פעולה עם ישראל, צעד שנתפס כניסיון נואש לשמר שליטה. מנהיגי חמאס גם מסרבים עד כה להתחייב להנחת נשק — סוגיה שעלולה להכשיל את ההסכם כולו.
ויטקוף חשף כי ארצות־הברית מתכננת להפעיל “תוכנית רכישת נשק חוזרת”, שבמסגרתה יוצע לחמאס ולפלגים חמושים למסור את כלי נשקם בתמורה לפיצוי כספי, כדי למנוע השתלטות מחודשת בכוח על הרצועה.
ויטקוף חשף כי ארצות־הברית מתכננת להפעיל “תוכנית רכישת נשק חוזרת”, שבמסגרתה יוצע לחמאס ולפלגים חמושים למסור את כלי נשקם בתמורה לפיצוי כספי, כדי למנוע השתלטות מחודשת בכוח על הרצועה.
קושנר הוסיף כי כבר נשלחים “מישושים” לקראת הקמת גוף שלטוני זמני בעזה, שידווח ל“מועצת השלום” בראשות טראמפ — גוף שטרם הוקם רשמית. על פי ההסכם, המועצה תכלול גם נציגים פלסטינים ואנשי מקצוע בינלאומיים.
עם זאת, קושנר הבהיר כי “מוקדם עדיין לדבר על דמוקרטיה בעזה. כרגע היעד היחיד הוא להפוך את המערכת לפונקציונלית בשלב השיקום הרגיש”.
קושנר וויטקוף הדגישו כי “השקיפות” תהיה עקרון מנחה בעבודת מועצת השלום.
“אי אפשר להחליף ממשלה מושחתת בממשלה מושחתת אחרת,” אמר קושנר. “המטרה היא להקים שלטון טוב ושקוף. זה כמעט בלתי אפשרי, אבל אנחנו מנסים להשיג את הבלתי־אפשרי באופן רציונלי. אנחנו רק בתחילת הדרך, אך זו המטרה”.
רצועת עזה נהרסה כמעט כליל כתוצאה מן ההפצצות הישראליות. על פי ויטקוף, עלות השיקום עשויה לעבור את רף 50 מיליארד הדולרים, כשמדינות ערב ואירופה צפויות להשתתף במימון.
“נראה מעורבות אירופית נרחבת,” אמר. “השלב הראשון הוא התנעת התוכנית — זה מה שאני וג׳ארד עוסקים בו. גיוס הכסף הוא החלק הקל, לדעתנו. זה קורה מהר יחסית. אנחנו עובדים עם צוות שעסק בתכנון תוכניות־אב כבר בשנתיים האחרונות”.
חלקים מן ההסכם כבר מיושמים: בני ערובה ישראלים שוחררו, ושרידי קורבנות מוחזרים בהדרגה לישראל. אולם, מעשי האלימות האחרונים של חמאס, ובהם הוצאה להורג פומבית של פלסטינים, מעלים ספקות באשר ליכולתם של שני הצדדים לשמור על ההפוגה.
ביום ראשון, שעות לפני שידור הראיון, השהתה ישראל את משלוחי הסיוע ופתחה בגל תקיפות חדש בעקבות ירי חמאס לעבר כוחות צה״ל. דובר צה״ל מסר כי התקיפות היו “תגובה הכרחית לפעולות טרור חמורות”, אך הוסיף כי הסיוע האווירי לאזרחים צפוי להתחדש ביום שני.
משרד החוץ האמריקאי הזהיר כי חמאס מתכנן מתקפה “נגד אזרחים פלסטינים”, והנשיא טראמפ התחייב כי “אם חיי אדם יילקחו — ניכנס ונהרוג את חברי הארגון”. עם זאת, ויטקוף הבהיר כי “מאוד לא סביר” שחיילים אמריקאים יישלחו לשטח כדי לפרק את חמאס מנשקו. קושנר הוסיף “לא נחרץ” משלו: “שליחת צבא אינה הכוונה”.
דבריהם של קושנר וויטקוף ממחישים את המורכבות האדירה של מאמצי השלום האמריקאיים בעזה: שילוב בין לחץ מדיני, תמריצים כלכליים וניסיון לייצר הנהגה חדשה תחת איום מתמיד של אלימות.
ההצלחה או הכישלון של התוכנית עשויים לקבוע לא רק את גורל ההסכם — אלא גם את עתידה של רצועת עזה לשנים רבות קדימה.