חוברים לשנאה: אקטיביסטים אנטי־ישראלים מנצלים את מחאות "אין מלכים" כדי להסית נגד ישראל

ארגונים רדיקליים אנטי־ישראליים המזוהים עם תנועת "האינתיפאדה הגלובלית" — תנועה הקוראת לחיסולה של מדינת ישראל — הצטרפו ביום שישי למחאות "אין מלכים" שתוכננו ליום שבת, אף על פי שהוכרזה הפסקת אש בין ישראל לחמאס.

ארגונים בשם "עובדי האיחוד למען פלסטין" ו"עובדי ניו יורק למען פלסטין" קראו לקיום "משלחת סולידריות של עובדים למען פלסטין" שתתכנס בשבת בבוקר בכיכר דוארטה שבמנהטן, ותצטרף לצעדת המחאה של תנועת "אין מלכים" נגד הנשיא לשעבר דונלד טראמפ.

במקביל, קבוצות אנטי־ישראליות נוספות ברחבי ארצות הברית הצהירו על השתתפותן במחאות כ"משלחות פלסטיניות" או "משלחות סוציאליסטיות", במטרה לקשור את המסרים הפוליטיים המקומיים — התנגדות למשטרה, למערכת ההגירה ול"פשיזם" — עם קריאות לשחרור פלסטין.

לדברי מומחים, מדובר בצעד אסטרטגי מתואם של התנועה האנטי־ישראלית, המבקשת "לייבא" את השיח הפלסטיני לתוך כל מחאה אזרחית בארצות הברית. בכך נוצר חיבור ישיר בין מאבקים מקומיים על זכויות אזרח לבין קריאות אנטי־ציוניות, גם לאחר שהושג הסכם הפסקת האש.

על פי פרסומים בארצות הברית, קרן "החברה הפתוחה" של המיליארדר ג׳ורג׳ סורוס מממנת חלק מן הארגונים הבולטים מאחורי תנועת "אין מלכים", בהם ארגון "בלתי נחלקים", שמייסדיו ליאה גרינברג ועזרא לוין קיבלו מענק של שלושה מיליון דולר בשנת 2023 למימון פעילויות "חברתיות". החיבור בין מימון עמותות דמוקרטיות לבין רשת מחאות מקצועית מעורר שאלות באשר לשימוש בכספי תרומות למטרות פוליטיות מפלגתיות.

 

יו"ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון, הגדיר את המחאות "עצרת של שנאת אמריקה". ואכן, באירוע שנערך בפילדלפיה ב־14 ביוני, פעילים אנטי־ישראלים המשתייכים למועצה ליחסי אמריקה־אסלאם ולסוציאליסטים הדמוקרטיים של אמריקה שרקו וביזו את שירת ההמנון האמריקני, כשהם מניפים דגלי פלסטין וצורחים לעבר הקהל "ציוניסטים!"

 

חקירה של אתר "פוקס ניוז דיגיטל" העלתה כי מאחורי המותג הנראה לכאורה פרו־דמוקרטי מסתתרת רשת מורכבת של עמותות פטורות ממס, איגודי עובדים, ועדות פעולה פוליטיות ויועצי מחאה למטרות רווח — בהם גם קבוצות אנטי־ישראליות מובהקות, כמו "קול יהודי למען שלום", "הסטודנטים לחברה דמוקרטית" והמפלגה לסוציאליזם ולשחרור.

מאגר ציבורי של מארגני המחאות, שנאסף בידי פרויקט העיתונות "פרויקט הפנינה", מצביע על כך ש־265 ארגונים משתתפים באופן ישיר בתנועת "אין מלכים" — רבים מהם עמותות הנהנות מהטבות מס, אף שהן עוסקות בפעילות פוליטית מפלגתית בניגוד להנחיות החוק. סך הכנסותיהן השנתיות מוערך בכ־2.9 מיליארד דולר.

ד"ר ג'ניקה פאונדס, חוקרת טכנולוגיה שמנהלת את האתר DataRepublican.com, טוענת כי מדובר במערכת מתוחכמת לעקיפת חוקי המס. לדבריה: "הם בנו אימפריה של עמותות פטורות ממס שמשרתת את המפלגה הדמוקרטית על חשבון משלם המסים. אין שום דבר צדקה בעסקי המחאות האלה — זו תעשייה של זעם וחוסר סובלנות."

נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ, הודיע כי הורה למשרד המשפטים לבדוק הפרות אפשריות של חוק "ריקו" (RICO), המטפל בארגוני פשיעה. גם הסנאטור הרפובליקני צ'אק גראסלי פתח בחקירה בנוגע למימון קבוצות אנטי־ישראליות המעורבות במחאות. הסנאטור טד קרוז הצהיר כי "הממשל הרפובליקני נחוש לפרק את רשת האלימות של השמאל הקיצוני".

יו"ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון, הגדיר את המחאות "עצרת של שנאת אמריקה". ואכן, באירוע שנערך בפילדלפיה ב־14 ביוני, פעילים אנטי־ישראלים המשתייכים למועצה ליחסי אמריקה־אסלאם ולסוציאליסטים הדמוקרטיים של אמריקה שרקו וביזו את שירת ההמנון האמריקני, כשהם מניפים דגלי פלסטין וצורחים לעבר הקהל "ציוניסטים!".

למרות טענות מארגני "אין מלכים" כי מדובר בתנועה "חוצת מפלגות", המסמכים שנחשפו מראים כי עשרות מן הארגונים השותפים הם ועדות פעולה פוליטיות המזוהות עם המפלגה הדמוקרטית ופועלות בגלוי למען בחירת מועמדיה. כשליש מן הגופים המעורבים הם עמותות בעלות מעמד 501(c)(3), הנהנות מהקלות מס בתמורה להתחייבות לפעילות לא־מפלגתית — התחייבות שאינה נשמרת הלכה למעשה.

במדינת וושינגטון, אקטיביסטים מתנועת "סיאטל נגד מלחמה" פרסמו בגאווה כי דובר אנטי־ישראלי בשם טאריק ראוף צורף לרשימת הנואמים של מחאות "אין מלכים". במקביל, קבוצות המזוהות עם המפלגה לסוציאליזם ולשחרור קוראות לציבור "להצטרף למשלחות הפלסטיניות" במחאות בערים שונות.

בניו יורק, "משלחת הסולידריות של עובדי פלסטין" הודיעה כי תמסור מסר ברור: "הפסיקו לחמש את ישראל! השקיעו בקהילות שלנו – לא ברצח עם ובכיבוש! סיום הטרור של שירות ההגירה, הצבא והמשטרה!"

ההתפתחויות האחרונות מצביעות על מגמה מטרידה: חדירת מסרים אנטי־ישראליים ופרו־פלסטיניים קיצוניים למחאות אזרחיות רחבות היקף בארצות הברית, גם כשהן אינן קשורות ישירות לסכסוך במזרח התיכון. מומחים מזהירים כי תופעה זו מאיימת להעמיק את השסע הציבורי ולהפוך את הרחובות האמריקניים לזירת עימות אידאולוגית בין תנועות פוליטיות רדיקליות.