בתביעה שהוגשה לבית המשפט הפדרלי במחוז קולומביה נכתב כי האגרה החדשה "בלתי חוקית בעליל" וחורגת מהמותר לפי החוק. סגן נשיא לשכת המסחר, ניל בראדלי, אמר בהצהרה כי "האגרה החדשה תהפוך את השימוש בתוכנית H-1B לבלתי אפשרי מבחינה כלכלית עבור עסקים רבים, במיוחד סטארט־אפים וחברות קטנות ובינוניות. הקונגרס יצר את התוכנית הזו בדיוק כדי לאפשר לעסקים האמריקאיים בכל הגדלים לגשת לכישרונות גלובליים שיסייעו להם לצמוח כאן, בארצות הברית".
בראדלי הדגיש כי הלשכה ועמיתיה "תמכו באופן פעיל באג'נדה השאפתנית של הנשיא לקידום הצמיחה הכלכלית", אך ציין כי מימוש החזון הזה "ידרוש יותר עובדים, לא פחות". לדבריו, "הנשיא אמר שהוא רוצה לחנך, למשוך ולשמור בארצות הברית את האנשים המבריקים והמצטיינים בעולם, והלשכה שותפה למטרה הזו". הוא הוסיף כי הארגון מעוניין לעבוד עם הממשל "על רפורמות הגיוניות שישפרו את תהליך הוויזות לעובדים מיומנים".
לשכת המסחר האמריקאית תובעת את ממשל טראמפ
האגרה השנויה במחלוקת נכנסה לתוקף ב־21 בספטמבר, יומיים בלבד לאחר שהנשיא טראמפ חתם על צו נשיאותי שהורה על העלאת תעריפי הבקשה לוויזת H-1B. עד אז, מרבית המעסיקים שילמו פחות מ־3,600 דולר עבור כל בקשה. הצו החדש מעלה את העלות לסכום אסטרונומי של מאה אלף דולר לכל עובד זר מיומן.
מזכיר המסחר, הווארד לוטניק, הסביר בעת החתימה כי מטרת המהלך היא לעודד חברות אמריקאיות להעסיק עובדים מקומיים ולתת להם הכשרה, במקום להסתמך על עובדים מחו"ל. "אם אתה הולך להכשיר מישהו - תכשיר אחד מהבוגרים הטריים של אחת מהאוניברסיטאות הגדולות בארצנו. תאמן אמריקאים. תפסיק להביא אנשים שגוזלים את העבודות שלנו", אמר. לוטניק הוסיף כי "או שהעובד הזר באמת בעל ערך יוצא דופן לחברה ולארצות הברית – או שהוא יעזוב, והחברה תעסיק אמריקאי במקומו".
מהבית הלבן נמסר כי מדובר בצעד חוקי שנועד לשמור על שכר העובדים המקומיים ולהגן על שוק העבודה האמריקאי. דוברת הבית הלבן, טיילור רוג'רס, מסרה כי "הנשיא טראמפ הבטיח לשים את העובדים האמריקאים במקום הראשון, והמהלך השפוי הזה בנושא ויזות H-1B עושה בדיוק את זה. הוא מונע מחברות לנצל את המערכת ולהוריד שכר, ובו בזמן מספק ודאות למעסיקים שבאמת צריכים להביא את הטאלנטים הטובים ביותר מחו"ל". לדבריה, "הצעדים של הממשל חוקיים לחלוטין, ומהווים שלב ראשון, הכרחי והדרגתי ברפורמה הנדרשת בתוכנית H-1B".
מבקרי התוכנית הוותיקה טוענים כבר שנים כי היא מאפשרת לחברות טכנולוגיה לגייס עובדים מחו"ל בשכר נמוך יותר, ובכך ללחוץ כלפי מטה את המשכורות בענף ההייטק. מנגד, חברות רבות מדגישות כי התוכנית היא המפתח לחדשנות ולתחרותיות של ארצות הברית, במיוחד בתחומים שבהם הביקוש לעובדים מיומנים עולה בהרבה על ההיצע המקומי.
כעת, עם התביעה החדשה של לשכת המסחר, אחד הגופים המשפיעים ביותר בעולם העסקי האמריקאי, צפוי להיפתח קרב משפטי משמעותי שיבחן לא רק את חוקיות הצו הנשיאותי, אלא גם את האיזון שבין שמירה על שוק עבודה מקומי לבין הצורך לשמור על יתרונה הטכנולוגי של ארצות הברית בזירה הגלובלית.