על פי הדיווח, ההצעות הוצגו לבית הלבן באפריל וביולי בידי גורמים רשמיים ממחלקת המדינה וממשרד ביטחון הפנים, לאחר שהנשיא הנחה לבחון אם קליטת פליטים משרתת את "אינטרס ארצות הברית". טראמפ השעה את תוכנית הפליטים כבר ביום הראשון לכהונתו, וביקש לבחון כיצד – ואם בכלל – יש להמשיך בה.
גורמים בממשל לא שללו את ההצעות, אך גם לא הציבו לוח זמנים לאישורן. לפי אותם גורמים, הדגש המרכזי ברפורמה הוא על יכולת ההשתלבות של מבקשי המקלט בחברה האמריקאית. בין היתר, נשקל לחייב פליטים להשתתף בקורסים על "היסטוריה וערכים אמריקאיים" ו"לכבד נורמות תרבותיות מקומיות".
ההצעות ממליצות גם להעניק עדיפות לפליטים אירופים "שהיו יעד למתקפות מקוונות בשל דעותיהם נגד הגירה המונית או בשל תמיכה במפלגות פופוליסטיות". מדובר, ככל הנראה, בהתייחסות למפלגת הימין הקיצוני הגרמנית "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), שמנהיגיה התבטאו בעבר בקלות דעת כלפי השואה והשמיעו דברי שנאה כלפי מהגרים. סגן הנשיא ג’יי די ואנס אף ביקר את ממשלת גרמניה על ניסיונה "לדכא את חופש הביטוי של תומכי המפלגה".
ההצעות ממליצות גם להעניק עדיפות לפליטים אירופים "שהיו יעד למתקפות מקוונות בשל דעותיהם נגד הגירה המונית או בשל תמיכה במפלגות פופוליסטיות". מדובר, ככל הנראה, בהתייחסות למפלגת הימין הקיצוני הגרמנית "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), שמנהיגיה התבטאו בעבר בקלות דעת כלפי השואה והשמיעו דברי שנאה כלפי מהגרים
חלק מהצעדים כבר החלו להתממש עוד לפני שהוגשו באופן רשמי לנשיא. טראמפ הורה לצמצם את מכסות הפליטים ולהעניק עדיפות למיעוט הלבן מדרום אפריקה – האפריקאנרים – שטען לרדיפה גזעית במדינתו. ממשלת דרום אפריקה דחתה את הטענות הללו מכל וכל, והבהירה כי אין ראיות לכך שאזרחים לבנים חשופים לאלימות יותר מאחרים.
המסמכים, שנמסרו לידי הבית הלבן, משקפים שינוי עומק בתפיסת מדיניות ההגירה של ארצות הברית. לפי אחד הנימוקים שהובאו במסמכים:
"העלייה החדה בגיוון האתני בארצות הברית פגעה ברמת האמון החברתי, שהוא חיוני לתפקוד של מדינה דמוקרטית."
לפיכך, נכתב, יש לקבל רק פליטים "שיכולים להיטמע באופן מלא ולהתיישר עם יעדיו של הנשיא".
ההצעות קוראות לבטל מאות אלפי בקשות של פליטים שכבר עברו בדיקות ביטחוניות ואישורים מוקדמים, ולהגביל את קליטתם של פליטים לאזורים שבהם יש ריכוז גבוה של מהגרים. המטרה, לפי המסמכים, היא "למנוע ריכוזים של אזרחים שאינם ילידי המדינה" וכך לעודד הטמעה תרבותית מהירה יותר.
בנוסף, טראמפ מתכנן להפחית את מספר הפליטים המורשים להיכנס לארצות הברית ל־7,500 בשנה בלבד – ירידה דרסטית לעומת המכסה של 125 אלף שאושרה על ידי ממשל ג’ו ביידן שנה קודם לכן.
לפי החוק, הנשיא מחויב להתייעץ עם הקונגרס לפני קביעת מכסת פליטים, אך גורמים בבית הלבן טוענים כי השבתת הממשל עיכבה את ההליך.
טיוטה נוספת, שהגיעה אף היא לידי ניו יורק טיימס, מציעה לשנות מן היסוד את תהליך הבחירה של פליטים: שגרירויות ארצות הברית ברחבי העולם יקבלו סמכות לקבוע מי זכאי למעמד פליט, במקום ועדת האומות המאוחדות. שינוי זה יעניק לממשל האמריקאי שליטה ישירה ומוחלטת על המועמדים לקליטה.
בכנס על מדיניות פליטים שנערך בעצרת הכללית של האומות המאוחדות, הגן סגן שר החוץ כריסטופר לנדאו על הכיוון החדש.
"לטעון שהתהליך רגיש לניצול לרעה – זה לא שנאת זרים, ולא רוע לב," אמר.
מבקרי המדיניות החדשה טוענים כי מדובר בניסיון להנדס את הדמוגרפיה של ארצות הברית בהתאם להשקפת עולם גזעית.
"זה משקף את התפיסה בממשל טראמפ לגבי מי נחשב 'אמריקאי אמיתי'," אמרה ברברה סטרק, לשעבר ראשת מחלקת הפליטים בשירותי האזרחות וההגירה תחת הממשלים של ג’ורג’ בוש, ברק אובמה ודונלד טראמפ. "לדעתם, אלה אנשים לבנים ונוצרים – ולא בהכרח פליטים הזקוקים באמת להגנה."
בין השינויים הנוספים המוצעים: בדיקות ביטחון מקיפות יותר, לרבות בדיקות דנ"א לילדים כדי לוודא את זהותם המשפחתית והקשר למבוגרים המלווים אותם.
למרות הביקורת, מנהיגים מקומיים ברחבי ארצות הברית מדגישים את תרומתם של פליטים לחברה ולקהילה. מריאן אברנתי, פעילה בבית הכנסת הרפורמי "יהודה" שבעיר דרהאם שבמדינת קרוליינה הצפונית, סיפרה כי הקהילה שלה סייעה מאז שנת 2016 לעשרות פליטים מאפגניסטן, אוקראינה, האיטי, ונצואלה וסוריה להשתלב בחיים האמריקאיים.
"הפליטים עובדים כסייעים רפואיים, מהנדסים, נהגי הסעות, טכנאים ואנשי חינוך," אמרה. "הם הופכים לחלק מהקהילה – אנחנו מארחים אותם לארוחות ערב, משתתפים באירועים משותפים, הולכים יחד למוזיאון. הם אינם זרים כאן."
"לעיתים נדירות ראיתי קבוצה של אנשים שעובדים קשה יותר ורוצים פחות נדבות," הוסיפה.