סרטונים שצולמו על ידי נוסעים ותועדו ברשתות החברתיות הציגו את ההודעות הלא מורשות מהדהדות באולמות הנוסעים של נמל התעופה הבין־לאומי של העיר האריסבורג שבפנסילבניה ושל נמל התעופה הבין־לאומי של העיר קלואונה שבקנדה. במקביל, מסכים בשדה התעופה בקלואונה הציגו מסרים המשבחים את חמאס וקוראים ל“פלסטין חופשית”, על פי עדויות של עדי ראייה וגורמים רשמיים.
רשויות שדות התעופה מסרו כי מתקפת הסייבר כוונה הן למערכות הכריזה הציבוריות והן למערכות התצוגה של מידע הטיסות. מדובר בצורת ונדליזם דיגיטלי שגרמה לשיבושים בתהליכי העלייה למטוסים ולהפתעה רבה בקרב הנוסעים – אך לא נשקפה כל סכנה בטיחותית לטיסות עצמן.
על פי הודעת הדובר סקוט מילר, “משתמש לא מורשה הצליח להשיג גישה למערכת הכריזה של שדה התעופה ולהשמיע הודעה מוקלטת שאינה מורשית”. הוא הוסיף כי “ההודעה נשאה אופי פוליטי, אך לא כללה איומים כלשהם כלפי שדה התעופה, חברות התעופה או הנוסעים”.
לדבריו, המערכת נותקה מיד עם גילוי הפריצה, והמשטרה פתחה בחקירה. טיסה אחת שנמצאה בעיצומו של תהליך העלייה למטוס נעצרה "מטעמי זהירות בלבד", ולאחר בדיקה שלא העלתה ממצאים חריגים – המריאה בבטחה.
נוסעים דיווחו כי במערכת הכריזה נשמעו שוב ושוב קריאות “פלסטין חופשית”, כפי שתועד גם בסרטון שנבדק על ידי רשת סי־אן־אן. “אף אחד לא הסביר מה קורה, לא הייתה תגובת חירום מסודרת – כולם היו מבולבלים מאוד”, סיפר אחד הנוסעים
במרחק של כ־3,200 קילומטרים משם, גורמים רשמיים בשדה התעופה בקלואונה דיווחו על פריצה דומה. בהודעה רשמית נמסר כי צד שלישי הצליח להשיג גישה הן למסכי תצוגת מידע הטיסות והן למערכת הכריזה.
“אנו חווים עיכובים מסוימים בלוחות הזמנים”, נכתב בהודעה. נוסעים דיווחו כי במערכת הכריזה נשמעו שוב ושוב קריאות “פלסטין חופשית”, כפי שתועד גם בסרטון שנבדק על ידי רשת סי־אן־אן. “אף אחד לא הסביר מה קורה, לא הייתה תגובת חירום מסודרת – כולם היו מבולבלים מאוד”, סיפר אחד הנוסעים.
תמונות שפורסמו ברשתות החברתיות הראו מסכים המציגים סיסמאות תומכות חמאס, בטרם נותקו המערכות. בהמשך הודיע שדה התעופה כי המסרים הבלתי מורשים נמחקו, המידע על הטיסות שוחזר, והעבודה נמשכת להשבת מערכת הכריזה למצב תקין.
רשויות קנדיות – בהן המשטרה הפדרלית המלכותית של קנדה, משרד התחבורה הקנדי ורשות ביטחון התעופה – אישרו כי הן משתפות פעולה בחקירה. עד כה, אף ארגון לא נטל אחריות למתקפות.
מאז פרוץ סבב הלחימה בין ישראל לעזה בשנת 2023, קבוצות האקרים המזוהות עם גורמים פרו־פלסטיניים ביצעו מתקפות דומות ברחבי העולם. האירועים הללו ממחישים את הפגיעוּת הגוברת של רשתות שדות תעופה, ההולכות ונעשות תלויות במערכות ניהול שמע ותצוגה מבוססות ענן.
בחודש יוני חדרה קבוצה פלילית לרשתות המחשוב של כמה חברות תעופה בארצות הברית ובקנדה, על פי נתוני לשכת החקירות הפדרלית (FBI). כחודש לאחר מכן גרמה תקלת תוכנה למבוכה רבה במוקדים תעופתיים מרכזיים באירופה, כאשר האקרים שיבשו מערכות צ’ק־אין המשמשות עשרות חברות תעופה.
קבוצות האקטיביסטים המזדהות כתומכות פלסטין נטלו אחריות למאות תקיפות על יעדים בתחומי התחבורה, הפיננסים והממשל בשנתיים האחרונות. רשת אחת, המכונה “צוות הסערה האפלה”, תקפה בעבר שדות תעופה אמריקאיים, שרתים של ברית נאט"ו ותשתיות ישראליות. קבוצות אחרות, הפועלות במסגרת הקמפיין “אופ־ישראל”, השביתו והשחיתו אתרי אינטרנט ציבוריים בצפון אמריקה.
האירועים הללו מדגישים את הצורך הדחוף בחיזוק מערכי אבטחת הסייבר בתשתיות קריטיות. אף שלא נגרם נזק פיזי והטיסות נמשכו כמתוכנן, המתקפות יצרו בלבול, חשש ואי־נוחות בקרב נוסעים, והוכיחו עד כמה קל יחסית לגורמים זדוניים לחדור למערכות ציבוריות.
מומחי אבטחת מידע מזהירים כי ככל שתשתיות ציבוריות הופכות תלויות יותר בטכנולוגיות מבוססות ענן ובקישוריות רשת, כך הן חשופות יותר למתקפות מסוג זה. מדובר בתזכורת לחשיבות ההשקעה המתמדת באבטחת מידע, בבקרה טכנולוגית ובנהלי תגובה למצבי חירום.
בינתיים, הנוסעים בשדות התעופה שנפגעו חזרו לשגרה, אך האירוע הותיר חותם ברור – עדות נוספת לכך שבעידן הדיגיטלי, ביטחון המידע הוא חלק בלתי נפרד מביטחון הציבור.