בצעד אמיץ, שעלול לעלות למוסד היוקרתי מיליארדי דולרים במענקים פדרליים, שלחה נשיאת המכון, פרופסור סאלי קורנבלוט, מכתב חריף לשרת החינוך, לינדה מקמהון, ביום שישי האחרון. במכתבה כתבה קורנבלוט כי ההצעה פוגעת בחופש הביטוי ובעצמאות האקדמית, ומנוגדת לאמונתו הבסיסית של המכון שלפיה מימון מדעי צריך להתבסס על מצוינות מקצועית בלבד.
"לטעמנו, המנהיגות של אמריקה במדע ובחדשנות נשענת על חשיבה עצמאית ועל תחרות חופשית במצוינות", כתבה קורנבלוט. "אנשי המכון גאים להתחרות עם הטובים ביותר, ללא העדפות. משום כך, ובכל הכבוד, איננו יכולים לתמוך בגישה המוצעת לטיפול באתגרים של מערכת ההשכלה הגבוהה".
ההסכם, שנשלח בשבוע שעבר לתשע אוניברסיטאות מובילות, כולל דרישות מרחיקות לכת, שלדברי הממשל נועדו לשפר את הסטנדרטים והביצועים האקדמיים. אולם המסמך עורר סערה בקרב סגלים אקדמיים ומומחי מדיניות, הטוענים כי מדובר בהתערבות ממשלתית חסרת תקדים בעצמאות האוניברסיטאית.
בין הדרישות המרכזיות נכללים איסור על שיקולים של גזע או מין בקבלת סטודנטים ועובדים, הקפאת שכר הלימוד לחמש שנים, הגבלת מספר הסטודנטים הבינלאומיים ל-15% מתלמידי התואר הראשון, חובת מבחני קבלה אחידים כדוגמת SAT, וכן צעדים למניעת "אינפלציה בציונים".
עם זאת, הסעיף השנוי ביותר במחלוקת עוסק באקלים הפוליטי בקמפוסים. לפי ההסכם, האוניברסיטאות יידרשו "להסיר מחלקות או תוכניות הלועגות לרעיונות שמרניים" – ניסוח שמבקריו מגדירים כמעורפל ומסוכן.
בתמורה, האוניברסיטאות שיחתמו על ההסכם יזכו ל"יתרונות חיוביים מרובים", ובהם מענקים פדרליים בהיקפים משמעותיים, כך לפי המכתב שנשלח למנהלי המוסדות.
נשיאת המכון, פרופסור סאלי קורנבלוט, שלחה מכתב חריף לשרת החינוך, לינדה מקמהון, ביום שישי האחרון. במכתבה כתבה קורנבלוט כי ההצעה פוגעת בחופש הביטוי ובעצמאות האקדמית, ומנוגדת לאמונתו הבסיסית של המכון שלפיה מימון מדעי צריך להתבסס על מצוינות מקצועית בלבד
הבית הלבן הגיב בחריפות לדחיית ההצעה. דוברת הבית הלבן, ליז יוסטון, מסרה: "כל אוניברסיטה שמסרבת להזדמנות חד-פעמית זו לשנות את ההשכלה הגבוהה איננה משרתת את הסטודנטים או את ההורים שלהם – אלא נכנעת לפקידים רדיקליים מהשמאל. האמת היא שהמדע הטוב ביותר אינו יכול לשגשג במוסדות שנטשו את עקרונות הכישרון, החקירה החופשית והחתירה לאמת".
מארק רואן, מנכ"ל חברת ההשקעות "אפולו גלובל מנג'מנט", שסייע בניסוח ההסכם, פרסם מאמר דעה בעיתון "הניו יורק טיימס", שבו טען כי התערבות חיצונית במערכת ההשכלה הגבוהה היא הכרחית. לדבריו, "מערכת האוניברסיטאות שלנו, שבעבר הייתה אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים של האומה, איבדה את דרכה".
בעוד MIT הייתה הראשונה לדחות את ההצעה באופן פומבי, אוניברסיטאות אחרות נוקטות קו זהיר יותר. אוניברסיטת וירג'יניה מסרה כי "יהיה קשה למוסד להסכים לחלק מן ההוראות הכלולות בהסכם", תוך הדגשה כי היא מחויבת לשמירה על חופש אקדמי.
נשיאת מכללת דרטמות', סיאן ביילוק, כתבה בהצהרה רשמית כי היא "מחויבת עמוקות לערכים האקדמיים של דרטמות' ותמשיך להגן בנחישות על עצמאות המוסד".
התגובה החיובית ביותר עד כה הגיעה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. יושב ראש מועצת הנאמנים של מערכת אוניברסיטת טקסס, קווין אלטייף, הצהיר: "אנחנו מצפים בהתלהבות לשיתוף פעולה עם גורמי הממשל ולבחינת ההסכם בהקדם האפשרי".
במכתבה ציינה קורנבלוט כי MIT כבר מיישם חלק ניכר מן הדרישות הכלולות בהסכם, ובהן תגמול לפי כישרון, קיום מבחני קבלה אחידים, ותמיכה בחופש ביטוי. עם זאת, לדבריה, המוסד איננו מוכן לוותר על עצמאותו האקדמית בתמורה למימון ממשלתי.
גורמים בממשל טראמפ רמזו כי קיימת נכונות לנהל משא ומתן על נוסח ההסכם, וביקשו מהמוסדות להשיב עד ל־20 באוקטובר. עתה נשואות העיניים לשמונה האוניברסיטאות הנותרות: האם ילכו בעקבות MIT ויעמדו על עצמאותן, או שיתפתו לפיתוי המיליארדים?
החלטתן עשויה לעצב מחדש את דמותה של ההשכלה הגבוהה בארצות הברית בעשורים הבאים.