המעבר מזרחה החל כבר בקיץ 2020, אז סיאטל הפכה לזירה של מחאות סוערות בעקבות מותו של ג’ורג’ פלויד. באותה תקופה השתלטו פעילים על חלקים מהעיר והכריזו על הקמת "האזור האוטונומי של קפיטול היל", שנשאר קיים כמעט שנה והפך לסמל לאובדן השליטה של הרשויות המקומיות. מאז, המוניטין של סיאטל נפגע, והשילוב בין מחאות אלימות, משבר דיור ופשיעה גוברת גרם לחברות רבות לשקול מחדש את נוכחותן בעיר.
אמזון הייתה הראשונה לבצע את המהלך באופן משמעותי. אף שמשרדיה הראשיים נותרו רשמית בסיאטל, היא מעסיקה כיום בלוויו כ־14 אלף עובדים וצופה כי המספר יגדל ל־25 אלף בשנים הקרובות. החברה העבירה את מרכז הכובד שלה מזרחה כבר ב־2019, לאחר שמועצת העיר ניסתה להטיל מס של 275 דולר על כל עובד. אף שההחלטה בוטלה במהרה, הנזק נעשה. בכיר בחברת הנדל"ן Cushman & Wakefield הסביר כי "החברה לקחה את זה מאוד אישית - זה היה רגע שבו האמון בין אמזון לעיר נשבר".
העיר בלוויו מקבלת בברכה את חברות ההייטק שבורחות מסיאטל השכנה
גם חברות אחרות לא נשארו אדישות. מטא רכשה ב־2020 קמפוס של 400 אלף רגל רבוע בעיר, שהיה שייך בעבר ל־REI, ובכך חיזקה את מעמדו של האזור כמרכז טכנולוגי חדש. על פי נתוני Cushman & Wakefield, מאז אותה שנה נוספו בלוויו כמעט ארבעה מיליון רגל רבוע של משרדים חדשים - הרבה יותר מאשר בסיאטל, שבה נרשמו רק 2.6 מיליון. במקביל, שיעור המשרדים הריקים במרכז סיאטל הגיע ל־34.6 אחוזים, אחד הגבוהים בתולדות העיר ואחד הגבוהים בארצות הברית כולה.
תשתיות התחבורה היו גורם נוסף שדחף קדימה את בלוויו. קו הרכבת הקלה East Link שנפתח בשנה שעברה חיבר בין רדמונד לדרום העיר וצמצם משמעותית את הפקקים. ב־2026 אמור הקו להמשיך מערבה וליצור לראשונה קישור ישיר בין בלוויו לסיאטל - חיבור פיזי שמסמל גם את השינוי הכלכלי בין שתי הערים.
הנתונים הכלכליים מדברים בעד עצמם: שכר המשרדים בלוויו עומד כיום על 64 דולר לרגל רבוע, לעומת 51 בלבד בסיאטל. לפני שבע שנים המחירים היו כמעט זהים. ההבדל משקף את הביקוש הגובר למשרדים במזרח האגם ואת הדעיכה במרכזי העסקים של סיאטל, שם גם הפשיעה, ההומלסים והמסים הגבוהים מרחיקים משקיעים.
עם זאת, גם בלוויו אינה חסינה בפני האטת ההייטק. גל הפיטורים בענף פגע בשתי הערים, ושיעור המשרדים הריקים בעיר עומד כיום על כ־15.5 אחוזים - פי שלושה מהמצב לפני חמש שנים. למרות זאת, התושבים והמשקיעים שומרים על אופטימיות. רובם מאמינים שחזרת החברות למתכונת עבודה מלאה מהמשרד תוביל להתאוששות, ושהיתרונות המבניים של העיר - תחבורה מתקדמת, ביטחון אישי גבוה ומדיניות עירונית יציבה - ימשיכו למשוך עובדים ומשקיעים.
בינתיים נדמה שהמאזן בין שתי הערים התהפך. סיאטל, שהייתה במשך עשורים הסמל של פריחת ההייטק בצפון־מערב, מוצאת את עצמה מאבדת את המומנטום לשכנתה השקטה והמסודרת שמעבר לאגם. בלוויו, שבעבר נחשבה פרבר מנומנם, הפכה כעת ליעד החם ביותר לחברות טכנולוגיה - ולעיר שמסמלת את השלב הבא של החדשנות האמריקאית.