האנטישמיות הפכה ל"חלק נורמלי מהחוויה היהודית" עבור רוב יהודי ארצות הברית: דו"ח חדש

יותר ממחצית מהיהודים בארצות הברית מדווחים כי חוו אנטישמיות במהלך השנה האחרונה, ורבים רואים בתופעה חלק שגרתי מחיי היומיום שלהם כיהודים - כך עולה מסקר חדש שפורסם על ידי הליגה נגד השמצה (ADL) והפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA).

המחקר, שנערך בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת קולומביה וכלל כ־5,000 יהודים בוגרים, מצא כי 55 אחוזים מהמשיבים חוו לפחות סוג אחד של אנטישמיות ב־12 החודשים האחרונים, ו־57 אחוזים אמרו שאנטישמיות הפכה ל"חלק נורמלי מהחוויה היהודית".

הסקר נערך על רקע עלייה חדה באירועים אנטישמיים ברחבי ארצות הברית מאז טבח ה-7 באוקטובר. לפי נתוני ה־ADL, בשנת 2024 תועדו יותר מ־9,000 מקרי הטרדה, השחתת רכוש ותקיפה - המספר הגבוה ביותר מאז שהארגון החל לעקוב אחר התופעה בשנת 1979.

הממצאים מצביעים גם על תחושת חוסר ביטחון נרחבת בקרב יהודים אמריקאים ועל השלכות נפשיות ניכרות. כ־79 אחוזים מהנשאלים הביעו דאגה מפני אנטישמיות, ו־48 אחוזים נקטו צעדים לשיפור ביטחונם האישי - בהם היערכות לתרחישי חירום (33 אחוזים), תכנון אפשרי לעזיבת המדינה (14 אחוזים) ואף רכישת נשק (9 אחוזים). כ־20 אחוזים מהמשיבים שעד ה־7 באוקטובר נהגו לענוד סממנים יהודיים גלויים, כמו מגן דוד או כיפה, מסרו כי הפסיקו לעשות זאת מאז.

 

האנטישמיות הפכה לדבר שבשגרה עבור יהודי ארצות הברית

 

"עצוב עד כאב שיהודים אמריקאים מדברים כיום על תרחישים של מקרה קיצון", אמר מנכ"ל ה-ADL, ג'ונתן גרינבלט. "כאשר יהודים שבנו כאן חיים, קריירות ומשפחות במשך דורות, מתכננים נתיבי בריחה, עלינו להבין שמדובר באות אזהרה חמורה לכל המדינה. זו לא בעיה יהודית בלבד, זו בעיה אמריקאית שדורשת פעולה מיידית של מנהיגים בכל הדרגים".

עוד עולה מהדו"ח כי 18 אחוזים מהמשיבים הותקפו פיזית, או ספגו איומים והטרדות מילוליות בשל זהותם היהודית, ו־36 אחוזים היו עדים למקרי אלימות אנטישמית או לאיומים באלימות. כמעט מחצית דיווחו שחוו הדרה או הקטנה של זהותם היהודית, למשל כשנשאו באשמה על פעולותיה של ישראל או חשו שאינם רצויים בשל אמונתם.

מעבר לכך, תחושת האנטישמיות הסביבתית כמעט אוניברסלית: 60 אחוזים ראו גרפיטי או פליירים אנטישמיים במרחב הציבורי, ו־88 אחוזים נתקלו בתכנים אנטישמיים ברשתות החברתיות או בתקשורת.

החוקרים מצאו גם קשר ישיר בין חשיפה לאנטישמיות לבין בריאות. 41 אחוזים מאלה שחוו פגיעה ישירה אמרו כי הדבר השפיע לרעה על מצבם הגופני, ואלה שחוו או היו עדים לאירועים אנטישמיים נמצאו בסיכון כפול לסבול מתסמיני חרדה או דיכאון לעומת מי שלא נחשפו לתופעה. כ־32 אחוזים מהם עמדו בסף האבחון הקליני לחרדה, ו־21 אחוזים לדיכאון.

התחושות הקשות באות לידי ביטוי גם ביחסים עם החברה הכללית: מחצית מהמשיבים אמרו שהם סבורים שרוב הלא־יהודים בארצות הברית לא יעמדו לצד הקהילה היהודית במקרה של אלימות אנטישמית - עלייה של שישה אחוזים לעומת השנה שעברה.

ייתכן שגם בשל כך, מרבית הקורבנות לא מדווחים על מקרים שחוו. 74 אחוזים מהנפגעים אמרו שלא פנו לאף גוף או רשות, ורק מיעוט קטן פנה לליגת אנטי־השמצה (7 אחוזים), למשטרה (5 אחוזים) או ל־FBI (1 אחוז). הסיבה העיקרית שנמסרה: חוסר אמון בכך שהדיווח יביא לשינוי ממשי.

לצד זאת, רבים מביעים נחישות להתמודד עם התופעה. רק 30 אחוזים אמרו שאין מה לעשות כדי לשפר את המצב, בעוד 68 אחוזים הביעו נכונות לדבר בפומבי נגד אנטישמיות.

על אף התחושות הקשות, 84 אחוזים מהיהודים שחוו אנטישמיות אמרו כי החוויה גרמה לפחות לשינוי חיובי אחד בחייהם - בהם חיבור עמוק יותר לקהילה היהודית (62 אחוזים), התחזקות באמונה (49 אחוזים) או בחינה מחודשת של סדרי עדיפויות אישיים.

בליגה נגד השמצה ובפדרציות היהודיות קראו למקבלי ההחלטות, לגורמי חינוך ולחברות טכנולוגיה לפעול בנחישות נגד אנטישמיות באמצעות שיפור מנגנוני הדיווח, חינוך והגברת שיתוף הפעולה עם רשויות האכיפה.

"גם מול רמות אנטישמיות חסרות תקדים, אנו עדים לגל חסר תקדים של מעורבות יהודית וחיזוק הקהילות", אמר נשיא הפדרציות היהודיות, אריק פינגרהוט. "במקום לסגת מפחד, יהודים באמריקה בוחרים לעמוד יחד, לחזק את הקשרים ביניהם ולהצהיר על זהותם. זו הוכחה לתקווה ולעוצמה מול השנאה".