הסקר, שנערך על ידי הליגה נגד השמצה (Anti-Defamation League – ADL) והפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (Jewish Federations of North America – JFNA), בחן את הלך הרוח בקרב יהודים אמריקאים בזמן שהעולם מתקרב לשנתיים לאירועי ה-7 באוקטובר 2023 – היום שבו מתקפת הטרור של חמאס על ישראל הציתה את המלחמה ואת גל האנטישמיות העולמי.
הממצאים מדאיגים: כמעט אחד מכל חמישה יהודים אמריקאים היה קורבן לתקיפה, איום או הטרדה מילולית בשל זהותו היהודית במהלך השנה האחרונה. אמנם מדובר בירידה קלה לעומת נתוני הוועד היהודי האמריקאי שנה קודם לכן, שדיווח כי שליש מיהודי ארצות הברית חוו אנטישמיות ישירה – אך המגמה נותרה חמורה.
יותר ממחצית הנשאלים (55%) סיפרו שחוו או היו עדים להתנהגות אנטישמית, בין אם ברחוב, באינטרנט או במקומות עבודה ולימודים. רבים מתארים תחושת בדידות, הדרה והקטנה על רקע זהותם.
שליש מהיהודים שנשאלו הודו כי דנו עם בני משפחתם או חבריהם כיצד לנהוג ב"תרחיש גרוע במיוחד". ארבעה־עשר אחוזים אמרו שהכינו תוכנית בריחה מהמדינה, שלושה־עשר אחוזים התקינו מערכות אבטחה חדשות בבתיהם, ותשעה אחוזים דיווחו שרכשו נשק להגנה עצמית. בקרב מי שחוו תקיפה או איומים באופן ישיר – האחוזים גבוהים בהרבה.
שליש מהיהודים שנשאלו הודו כי דנו עם בני משפחתם או חבריהם כיצד לנהוג ב"תרחיש גרוע במיוחד". ארבעה־עשר אחוזים אמרו שהכינו תוכנית בריחה מהמדינה, שלושה־עשר אחוזים התקינו מערכות אבטחה חדשות בבתיהם, ותשעה אחוזים דיווחו שרכשו נשק להגנה עצמית. בקרב מי שחוו תקיפה או איומים באופן ישיר – האחוזים גבוהים בהרבה
המחקר מצביע על תופעה חדשה: חלק מהיהודים נושאים כיום נשק בעקבות מתקפת חמאס והתגברות האנטישמיות. רמות החימוש בקרב חברי קהילה עלו במידה כזו שמומחי ביטחון יהודים קוראים לבתי הכנסת להחמיר את הפיקוח והנהלים.
במקביל, אחד מכל חמישה יהודים אמריקאים שענדו בעבר סמלים יהודיים גלויים – כמו מגן דוד או כיפה – החליט להסירם לאחר ה-7 באוקטובר. עם זאת, כ-10% דווקא בחרו ללבוש סמלים כאלה לראשונה, כמעשה של גאווה והתנגדות.
"זה עצוב עד כאב שיהודים אמריקאים דנים כיום בתרחישים של בריחה ממדינתם", אמר ג’ונתן גרינבלט, מנכ"ל הליגה נגד השמצה. "כשיהודים שבנו כאן חיים, משפחות וקריירות במשך דורות מתחילים להכין תוכניות חירום לעזיבה – זה לא רק משבר יהודי, זו שריפה בדרגה חמש למדינה כולה. זו בעיה אמריקאית שדורשת תגובה מיידית ממנהיגים בכל הדרגים".
לפי הנתונים, 44% מהיהודים חוו אנטישמיות באינטרנט, 21% נתקלו בה במרחב הציבורי, ו-13% במסגרת חינוכית. 22% מהנשאלים סיפרו שהואשמו במעשי מדינת ישראל.
הסקר מצביע על כך שיהודים צעירים ויהודים המזדהים כרפובליקנים דיווחו בשיעורים גבוהים יותר על חוויות של הדרה או ביטול זהותם היהודית.
כמעט שלושה רבעים מהנשאלים הודו כי לא דיווחו על האירועים שחוו. כמחצית מהם ציינו כי נמנעו מכך מחשש להיראות "פוליטיים מדי". בנוסף, נרשמה ירידה בתחושת הביטחון כי החברה הלא-יהודית תומכת במאבק נגד האנטישמיות – אף שמחצית מהיהודים עדיין מביעים אמון בכך.
על אף התחושות הקשות, הסקר מצא גם סימני תקווה. יותר ממחצית מהיהודים שחוו אנטישמיות ישירה דיווחו כי הדבר חיזק אצלם את תחושת הזהות היהודית ואת הרצון להתחבר יותר לקהילה. הפדרציות היהודיות מכנות את התופעה הזו "הגאות" – גל של התעוררות רוחנית וחברתית מאז ה-7 באוקטובר.
"במקום לסגת מפחד, יהודים אמריקאים בוחרים לעמוד יחד, לחזק את הקשרים שלהם ולהצהיר על גאוותם בזהותם", אמר אריק פינגרהוט, נשיא ומנכ"ל הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה. "הגאות הזו במעורבות היהודית מייצגת תקווה ונחישות מול גל של שנאה."
הממצאים חושפים תמונה מורכבת: מצד אחד, רמות חסרות תקדים של אנטישמיות גורמות ליהודים לנקוט בצעדי הגנה דרמטיים, לרבות רכישת נשק ותכנון עזיבה. מצד שני, רבים דווקא מתחזקים באמונתם ובזהותם היהודית.
השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא האם מדובר בתגובה זמנית למשבר – או בשינוי עמוק ובלתי הפיך בחוויה היהודית־אמריקאית. כפי שסיכם גרינבלט:
"כשקהילה שלמה, שחיה כאן מאות שנים, מתחילה לחשוב על איך לברוח – זו לא עוד נורת אזהרה. זו שריפה אמיתית. והגיע הזמן שארצות הברית תתעורר".