השופט הפדרלי קנת' קאראס פסק לטובת חברת הולטק אינטרנשיונל, שמנהלת את תהליך הפירוק של המתקן, וקבע כי חוק "הצילו את ההדסון" שאושר בניו יורק ב־2023 אינו חוקי, משום שהוא מונע שימוש בשיטה שהממשל הפדרלי מכיר בה כתקינה. הולטק טענה כי רק לממשל הפדרלי יש סמכות לפקח על הזרמת פסולת גרעינית לנהר, ולא למדינה.
בפסק הדין נכתב כי החוק של ניו יורק "מונע באופן קטגורי מהולטק לעשות שימוש בשיטה פדרלית מקובלת לסילוק". החברה הזכירה כי לאורך יותר מחמישים שנות פעילותה של אינדיאן פוינט בוצעו הזרמות דומות לנהר כחלק מהתפעול השוטף.
הולטק בירכה על ההחלטה והבטיחה כי ההזרמה תיעשה לפי כל התקנות הפדרליות. "נמשיך לפרק את האתר של אינדיאן פוינט בצורה אחראית סביבתית, תוך עבודה מול גורמים מקומיים, מדינתיים ופדרליים", נמסר בהודעת החברה שצוטטה ברויטרס.
מנגד, מושלת ניו יורק קתי הוקול, שהובילה את החוק שבוטל, התייחסה לסגירת אינדיאן פוינט כאל צעד פזיז. במסיבת עיתונאים ב־23 ביוני אמרה: "בואו נהיה כנים. בסגירת המתקן כיבינו רבע מהחשמל של ניו יורק סיטי, וכמעט כולו היה אנרגיה נקייה". היא הוסיפה כי מאז, ללא חלופה זמינה, נאלצה המדינה לשרוף יותר דלקים פוסיליים, וכתוצאה מכך פליטת גזי החממה עלתה באזור.
לפי דיווח של בלומברג מ־10 בספטמבר, גם בהולטק אינם שוללים אפשרות להחזיר את אינדיאן פוינט לפעילות, בשל הביקוש ההולך וגובר לחשמל. "מרבית העניין מגיע מהרמה הפדרלית", אמר פטריק אובריאן, מנהל קשרי הממשל בחברה. "זה ידרוש זמן, כסף ורצון פוליטי". עם זאת, נציגת לשכתה של הוקול הבהירה כי הממשל המקומי נחוש להמשיך בתהליך הפירוק המלא של האתר, ללא כוונה להחזירו לשימוש.
נציבות הפיקוח הגרעיני של ארצות הברית ציינה כי המים שצפויים להשתחרר מהמתקן מכילים רמות נמוכות של רדיואקטיביות בדמות טריטיום – חומר שמוגדר כבעל סיכון מצומצם יחסית לזיהום.