בהנחיה החדשה נכתב: "כל מידע חייב להיות מאושר לפרסום ציבורי על ידי גורם מוסמך, גם אם איננו מסווג". טופס ההתחייבות כולל מערך דרישות ביטחוניות חדשות עבור עיתונאים המורשים להיכנס לפנטגון – משרד שהנשיא טראמפ החליט לשנות את שמו ל"משרד המלחמה".
ארגוני חופש העיתונות גינו את ההנחיות החדשות, וכינו אותן פגיעה ישירה בעיתונות חופשית. לדבריהם, מדובר בצעד נוסף במתקפה רחבה יותר של טראמפ על התקשורת, באמצעות איומים, תביעות ולחץ פוליטי.
"אם כל ידיעה על הצבא חייבת לעבור קודם את הממשלה, הציבור לא מקבל עוד עיתונות עצמאית אלא רק את מה שפקידים רוצים שייראה", אמר מייק בלסמו, נשיא המועדון הלאומי לעיתונות ועורך באסושיאייטד פרס. "זה צריך להדאיג כל אמריקאי".
שר ההגנה פיט הגסת', לשעבר מגיש ברשת פוקס ניוז, חיזק את המדיניות החדשה בפוסט ברשת X. "העיתונות לא מנהלת את הפנטגון – העם מנהל אותו", כתב. "לעיתונאים כבר לא מותר לשוטט במסדרונות מתקן מאובטח. לבשו תג, כבדו את הכללים – או לכו הביתה"
שר ההגנה פיט הגסת', לשעבר מגיש ברשת פוקס ניוז, חיזק את המדיניות החדשה בפוסט ברשת X. "העיתונות לא מנהלת את הפנטגון – העם מנהל אותו", כתב. "לעיתונאים כבר לא מותר לשוטט במסדרונות מתקן מאובטח. לבשו תג, כבדו את הכללים – או לכו הביתה".
כבר השנה הוציא הפנטגון מארגונו כתבים מגופי חדשות שונים והטיל מגבלות נרחבות, בהן איסור על כניסת כתבים לאזורים מסוימים ללא ליווי – אזורים שאליהם ניתנה גישה חופשית יחסית בתקופות קודמות.
ההחמרה הנוכחית באה בעקבות תקלות מביכות שאירעו בתחילת כהונתו של הגסת'. באחד המקרים צורף בטעות ג’פרי גולדברג, עורך "האטלנטיק", לשיחת קבוצת "סיגנל" שבה נדונו תוכניות לתקיפה צבאית בתימן. בעקבות המחדל, היועץ לביטחון לאומי מייק וולץ לקח אחריות והועבר מתפקידו.
במקרה אחר, הודלף ל"ניו יורק טיימס" מידע שלפיו המיליארדר אלון מאסק עתיד לקבל תדרוך על תכניות הצבא במקרה של מלחמה עם סין. התדרוך בוטל בהוראת טראמפ, והגסת' השעה שני בכירים בפנטגון כחלק מהחקירה.
האגודה לעיתונאים מקצועיים כינתה את המדיניות החדשה "מדאיגה" והוסיפה: "מדובר בצנזורה מוקדמת – ההפרה החמורה ביותר של חופש העיתונות לפי התיקון הראשון לחוקה. זהו צעד מסוכן לכיוון שליטה ממשלתית במידע".
מאט מארי, עורך מנהל של "הוושינגטון פוסט", כתב במאמר מערכת: "החוקה מגינה על הזכות לדווח על פעולותיהם של נבחרי ציבור ופקידי ממשל. כל ניסיון לשלוט במסרים ולהגביל גישה מנוגד לאינטרס הציבורי".
ההגבלות האחרונות הן חלק ממגמה רחבה יותר של הממשל הנוכחי להגביל את זרימת המידע בתחומי הצבא והביטחון. בעבר יכלו עיתונאים לנוע בחופשיות יחסית בפנטגון ולקיים שיחות בלתי פורמליות עם פקידים – מה שאיפשר דיווח עצמאי ומעמיק.
כעת, כל פרסום חייב לקבל אישור מראש, גם אם המידע איננו מסווג. בפועל, הממשלה שומרת לעצמה זכות וטו על מה שמגיע לציבור לגבי הצבא האמריקאי.
ארגוני חופש העיתונות מזהירים כי מדובר בתקדים מסוכן שעלול להתרחב לתחומים נוספים של הממשל. לטענתם, הגבלת גישה למידע לא מסווג פוגעת ביכולת הציבור לפקח על נבחריו ולקבל החלטות מושכלות.
מבקרי המדיניות רואים בה לא מהלך ביטחוני אלא ניסיון להסתיר מידע שעלול להביך את הממשל. לדבריהם, ההגבלות פוגעות ביכולתם של עיתונאים לחשוף כשלים בצבא, החלטות שגויות או בעיות מדיניות ביטחונית – מידע חיוני לחברה דמוקרטית.