השערים נסגרים: אגרה של 100 אלף דולר על ויזת עבודה תקטול את חלום הרילוקיישן

בצעד חסר תקדים שעשוי לשנות את פני ההגירה לארצות הברית, חתם הנשיא דונלד טראמפ אמש על צו המטיל אגרה שנתית של 100 אלף דולר על כל בקשה לוויזת עבודה מסוג H-1B. אשרה זו, המיועדת לעובדים זרים מיומנים ובעלי השכלה אקדמית, הייתה במשך שנים שער הכניסה העיקרי של אלפי ישראלים לשוק העבודה האמריקני, במיוחד בתחום ההיי-טק.

הצו, שייכנס לתוקף כבר מחר, יחול הן על בקשות חדשות והן על חידוש אשרות קיימות, לתקופה של עד שש שנים לכל היותר. בבית הלבן הסבירו כי המטרה היא לצמצם את השימוש באשרה, להעלות את רמות השכר הנדרשות ולהעניק עדיפות לעובדים אמריקנים.

"או שהם חשובים – או שיעזבו"

שר המסחר האוורד לוטניק, שנכח בטקס החתימה בחדר הסגלגל, הצהיר: "או שהאדם חשוב לחברה ולאמריקה – או שהוא יעזוב, והחברה תעסיק אמריקני". לדבריו, החברות ייאלצו מעתה לבחור רק במועמדים ייחודיים בעלי ערך יוצא דופן.

מדובר בזינוק חסר תקדים בעלויות: כיום התשלומים הישירים על האשרה עומדים על מאות או אלפי דולרים בלבד – 215 דולר להרשמה להגרלה ו־780 דולר לטופס הבקשה. האגרה החדשה מייצגת עלייה של עשרות מונים.

 

הצעד צפוי לפגוע ישירות גם באלפי ישראלים העובדים כיום בענף ההיי-טק בארצות הברית.

ענקיות הטכנולוגיה בבעיה

החברות הטכנולוגיות הגדולות בעולם צפויות להיות בין הנפגעות העיקריות. אמזון קיבלה בשנה החולפת יותר מ־12 אלף אישורי H-1B, בעוד מיקרוסופט ומטא קיבלו יותר מ־5,000 כל אחת. על פי נתוני הממשל האמריקני, מעל 70% ממחזיקי האשרות הם מהודו וכ־12% מסין, אך הצעד צפוי לפגוע ישירות גם באלפי ישראלים העובדים כיום בענף ההיי-טק בארצות הברית.

בתגובה לצו, מיקרוסופט ואמזון הורו לעובדיהן המחזיקים באשרה שלא לעזוב את ארצות הברית, ולמי שנמצא מחוץ למדינה – לשוב עד מחר, לפני כניסת הצו לתוקף.

במקביל, מניות חברות ההשמה ושירותי המחשוב כמו קוגניזנט, אינפוסיס ווימרו איבדו 2%–5% מערכן במסחר. המודל העסקי שלהן נשען על הבאת עובדים זרים באמצעות H-1B, וכעת הן עלולות לאבד נתח שוק מהותי.

פגיעה באקדמיה ובמחקר

ויזות H-1B אינן משמשות רק בענף ההיי-טק, אלא גם באקדמיה. אוניברסיטאות, בתי חולים אקדמיים ומוסדות מחקר משתמשים בהן כדי להביא מרצים, חוקרים ורופאים מתמחים. גם מוסדות שפטורים ממכסה שנתית יחויבו מעתה בתשלום האגרה הגבוהה.

מומחי הגירה מזהירים מפגיעה קשה ביכולת לגייס חוקרים בינלאומיים ובשיתופי פעולה בין־לאומיים. "זו מכת מוות לאקדמיה", אמר אנליסט בכיר, והזהיר כי ארצות הברית עלולה לאבד את יתרונה במרוץ אחר טכנולוגיות מתקדמות – במיוחד בתחום הבינה המלאכותית – מול סין.

כרטיס הזהב – תושבות תמורת הון

במקביל לצמצום ההגירה, השיק טראמפ תוכנית חדשה: "כרטיס זהב", המעניק תושבות אמריקנית מהירה בתמורה ל"תרומה" של מיליון דולר ליחידים או שני מיליון דולר לחברות שיספקו חסות לעובדים. הכרטיס צפוי להחליף את אשרות ה־EB-1 וה־EB-2 לאנשים בעלי "ערך יוצא דופן לארצות הברית".

לפי לוטניק, בשלב הראשון יוצעו 80 אלף כרטיסים, והתוכנית צפויה להכניס מעל 100 מיליארד דולר לקופת המדינה. בנוסף נחשפה אפשרות עתידית בשם "כרטיס פלטינום", בתרומה של חמישה מיליון דולר, שיאפשר שהייה של עד 270 ימים בשנה בארצות הברית ללא מס על הכנסות מחוץ למדינה.

"פאניקה מוחלטת" בקרב ישראלים

בקרב הקהילה הישראלית בארצות הברית ניכרת דאגה עמוקה. מהנדס תוכנה ישראלי בניו יורק, שעובד כבר עשור בחברת טכנולוגיה אמריקנית וממתין לגרין קארד, אמר: "זו סגירת הדלת לחלום הרילוקיישן. עם אגרה כזו אף חברה לא תוכל לתת חסות לישראלים צעירים. התחושה היא של פאניקה מוחלטת".

עורכי דין להגירה מעריכים כי צעירים ישראלים שהחלו לתכנן קריירה בארצות הברית יתקשו כעת לממש את חלומם. גם משפחות שכבר עברו לארצות הברית עלולות למצוא עצמן מול שוקת שבורה אם המעסיקים יוותרו על חידוש האשרות.

מבט קדימה

המהלך מותיר שאלות רבות לגבי עתיד ההגירה האמריקנית ומעמדה של ארצות הברית כמוקד משיכה לעובדים מיומנים. הממשל מציג את הצעד כהגנה על שוק העבודה המקומי, אך מבקריו מזהירים מפגיעה ישירה בחדשנות, במחקר המדעי ובמעמד המדינה כמרכז טכנולוגי עולמי.

עבור ישראלים רבים – מהנדסים, יזמים, רופאים וחוקרים – מדובר בחסם כמעט בלתי עביר. חלום הרילוקיישן, שהיה יעד מרכזי עבור אלפי משפחות ישראליות, עלול להתפוגג בן־לילה.