המודל שמציעה Alpha שונה מהמקובל: יום הלימודים מתבסס על שיעורים בני שעתיים בלבד, שמועברים על ידי "מדריכים" – לא תמיד בעלי רקע פדגוגי – בליווי תוכנות בינה מלאכותית. לפי המייסדים, במסגרת הזו התלמידים מספיקים ללמוד פי שניים בהשוואה לבית ספר רגיל. אחר הצהריים מוקדשים לפעילות גופנית כמו רכיבות אופניים ולפיתוח כישורים אישיים ופרקטיים, בהם יזמות, נאום מול קהל והתנהלות כלכלית.
ביל אקמן
אקמן שיבח את המיזם ברשתות החברתיות וכינה אותו "החדשנות הראשונה באמת שראיתי בחינוך K-12 מאז אקדמיית KIPP". לדבריו, "הילדים של Alpha אוהבים את בית הספר ומשיגים תוצאות יוצאות דופן". גם מקנזי פרייס, ממייסדות הרשת, הדגישה כי בבתי הספר לא עוסקים בנושאים פוליטיים או חברתיים: "אנחנו לא נותנים לשום דבר כזה להיכנס לכיתה", אמרה. עם זאת, שכר הלימוד גבוה במיוחד – בין 45 ל־60 אלף דולר בשנה.
לא כולם מתרשמים. רנדי ויינגרטן, יו"ר איגוד המורים, הזהירה כי הגישה הזו עלולה לפגוע במהות החינוך: "תלמידים צריכים להיות בקשר עם בני אדם אחרים. כשבית ספר מבוסס כולו על בינה מלאכותית, זה פוגע בעיקרון היסודי ביותר של ההשכלה ושל המאמץ האנושי", אמרה ל"ניו יורק טיימס".
אקמן עצמו כבר מזמן מצוי בעימות מתמשך עם הרווארד, שלדבריו לא נקטה צעדים מספקים נגד גילויי אנטישמיות בקמפוס. הוא ניסה בשנה שעברה לקדם מועמדים חדשים לדירקטוריון – אך נכשל. "הרווארד היא אוסף מבנים ונדל"ן יפהפה ליד נהר הצ'ארלס", אמר, "אבל הסגל והסטודנטים המובילים יכולים פשוט לעבור למקום אחר. זה הזמן הטוב ביותר בהיסטוריה להקים אוניברסיטה חדשה". עוד הוסיף כי הדירקטוריון של הרווארד הפך לגוף סגור ומנותק: "כשיש מועצה שממנה את עצמה, עם 53 מיליארד דולר בקופה, היא חושבת שהיא יכולה לעשות כל מה שבא לה".