הנחיות חדשות שהונחו על שולחנם של קציני ההגירה בארצות הברית מבשרות על שינוי עמוק בגישה להענקת אזרחות אמריקאית - שיתבססו כעת גם על "אופי מוסרי טוב". ממשל טראמפ הנחה את שירותי ההגירה וההתאזרחות (USCIS) לבחון את הבקשות לקבלת אזרחות מתוך הסתכלות "הוליסטית" על אופיו של המועמד – לא רק במונחים של היעדר עבירות פליליות, אלא גם תוך שימת דגש על תרומות חיוביות לחברה האמריקאית.

על פי מזכר מדיניות שפורסם על ידי USCIS ב־15 באוגוסט, קציני ההגירה מתבקשים מעתה להעניק משקל רחב יותר לפרמטרים חיוביים בהתנהלותו של מבקש האזרחות. מדובר, בין היתר, על מעורבות בקהילה, אחריות משפחתית, השכלה, יציבות תעסוקתית וחוקית, תקופת מגורים ממושכת בארה"ב, אחריות כלכלית, תשלום מסים ומילוי חובות אזרחיות אחרות. "ההערכה של אופיו המוסרי של אדם אינה יכולה להסתכם רק בבדיקה טכנית של היעדר התנהגות פסולה", נכתב במזכר, אלא עליה לכלול "הסתכלות כוללת על התנהגות, עמידה בנורמות חברתיות ותרומות חיוביות שמעידות על אופי מוסרי טוב".

דובר USCIS, מתיו ג'יי טראגסר, הסביר בראיון ל־Newsweek: "אזרחות אמריקאית היא תו התקן הגבוה ביותר בעולם – היא צריכה להינתן רק לטובים שבטובים. כעת, USCIS מוסיף רובד חדש לתהליך ההתאזרחות: לא רק הבנה של התרבות, ההיסטוריה והשפה האמריקאית, אלא גם הוכחה לאופי מוסרי חיובי. אנחנו רוצים לראות מועמדים שמפגינים אחריות אזרחית, הישגים אישיים והתנהלות כלכלית תקינה. לא רק היעדר עברות".

ממשל טראמפ מעמיק את בחינת ההתאזרחות

אך לצד ההרחבה של הקריטריונים החיוביים, ההנחיות החדשות גם מרחיבות את מרחב השיקול השלילי. לא מדובר רק בעבירות פליליות חמורות כמו רצח, פשעים חמורים, רדיפה דתית או מעשי עינויים, אלא גם בעבירות קלות יותר כגון שימוש בחומרים אסורים, הרשעות מרובות על נהיגה בשכרות, הצבעה לא חוקית, טענות שקריות לאזרחות – ואפילו התנהגויות חוקיות לכאורה שעשויות להעיד על זלזול בנורמות קהילתיות. בין הדוגמאות שהוזכרו: הפרות תנועה חמורות או חוזרות, הטרדות חוזרות או בקשות אגרסיביות לתרומות.

לצד זאת, ה־USCIS מדגיש כי הליך השיקום והחרטה יקבל משקל במסגרת השיקולים. כך למשל, אדם ששילם את חובו לחברה, הסדיר תשלומי מזונות שהיו בפיגור, עמד בתנאי המבחן, תרם לקהילה או סייע לאחרים להימנע משגיאות דומות – כל אלו יכולים לשמש עדות לאופי מוסרי חיובי, למרות עבר בעייתי.

הגישה החדשה מעוררת עניין רב במיוחד משום שהיא מטשטשת את הגבולות הברורים שהיו נהוגים בעבר. בעוד שבעבר קציני ההגירה נדרשו לקבוע האם המועמד עומד או אינו עומד ברשימת תנאים מוגדרת, כעת הם נדרשים להפעיל שיקול דעת רחב בהרבה – דבר שעשוי להכניס מידה רבה של אי־ודאות להליך ההתאזרחות. לפי נוסח המזכר, כל מועמד שלא קיימת לגביו מניעה חוקית ברורה לקבלת אזרחות, יצטרך להציג "סיפור חיים מלא" שמוכיח דפוס התנהגות העולה בקנה אחד עם הסטנדרטים האתיים והחברתיים של הקהילה שבה הוא חי.

מדובר באחד הצעדים המובהקים ביותר של ממשל טראמפ בתחום ההגירה מאז שחזר לבית הלבן, ונראה שהוא משתלב עם קו מדיניות כללי שנועד להקשות על קבלת מעמד חוקי. בין היוזמות האחרונות: ניסיון לבטל את זכות האזרחות האוטומטית לילדים שנולדו למהגרים חסרי מעמד, שלילת אזרחות ממי שהורשע בפשעים, הגבלות על גישה לקצבאות והצהרות פומביות מצד הנשיא הקוראות לקיום "תוכנית הגירוש הגדולה ביותר בתולדות ארה"ב".

הנשיא טראמפ בסדרה של צווים המשנים את אופי ההגירה וההתאזרחות

אך דווקא על רקע זה, סקר חדש של מכון גאלופ מציג נתונים שעשויים להפתיע. לפי הסקר, 79% מהאמריקאים כיום רואים בהגירה דבר חיובי – עלייה חדה לעומת 64% בלבד בשנה שעברה, ורמת התמיכה הגבוהה ביותר זה קרוב ל־25 שנה. גם בקרב מצביעים רפובליקנים נרשמה עלייה בתמיכה. מנגד, רק כ־20% מהאמריקאים סבורים שההגירה מזיקה למדינה – ירידה חדה מהנתון של 32% שנמדד בתקופת כהונתו של הנשיא הקודם, ג'ו ביידן.

רוב הציבור גם תומך במדיניות שתאפשר למהגרים חסרי מעמד להשתלב כחוק בחברה האמריקאית, בתנאי שיעמדו בקריטריונים ברורים. על פי הסקר, 85% מהאמריקאים תומכים בהענקת מסלול אזרחות למהגרים שהובאו לארה"ב בילדותם – ונתון כמעט זהה תומך במתן מסלול דומה לכל מי שחי במדינה שלא כחוק, כל עוד הוא עומד בדרישות מסוימות לאורך זמן.

בעוד ממשל טראמפ מקדם גישה מחמירה, הציבור האמריקאי מפגין עמדה מורכבת יותר – מצד אחד תמיכה בדרישות מוסריות ברורות ממועמדים לאזרחות, ומצד שני נכונות להעניק הזדמנות שנייה למי שתרם לחברה, גם אם בעבר כשל. המתח הזה בין מדיניות הממשלה לדופק הציבור עשוי לעצב את עתיד ההתאזרחות בארה"ב בשנים הקרובות.