מוחמד בניס, סגן נשיא ב־Arton Capital, חברת ייעוץ קנדית שמתמחה בליווי בעלי הון בהשגת תושבות או אזרחות באמצעות השקעה, מסביר: "עבור רבים, תושבות שנייה היא סוג של פוליסת ביטוח – והיא מעניקה יתרונות שלכסים לא תמיד יש. חופש, שקט נפשי, ונגישות להזדמנויות ברחבי העולם".
פורטוגל היא אחת המדינות המובילות בתוכניות מסוג זה, ומציעה למשקיעים דרך פתוחה לאיחוד האירופי. מי שמוכן להשקיע כ־500 אלף דולר בקרנות השקעה, מחקר מדעי או יוזמות חדשנות, או לחלופין להשקיע 250 אלף דולר בשימור תרבות או הקמת עשרה מקומות עבודה, יכול לזכות בתושבות. מעבר ליתרונות הכלכליים, פורטוגל מציעה סביבה יציבה, גישה למערכת בריאות ציבורית מתקדמת, ואיכות חיים שקטה ונגישה – כל זאת בעלויות נמוכות בהרבה מארצות הברית.
עשירי ארה"ב בוחרים להחזיק בדרכון נוסף
גם מלטה מושכת אליה אמריקאים אמידים, לאחר ששינתה את מדיניותה מאזרחות תמורת כסף – לאזרחות המבוססת על כישורים ותרומה. לפי בניס, המעבר למודל של "אזרחות בזכות" הרחיב את אפשרויות הקבלה, וכיום יכולים גם יזמים ובעלי מקצועות חופשיים להגיש מועמדות. מלטה נהנית ממערכת חינוך ובריאות מהטובות באירופה, והחיים בה נחשבים לבטוחים, נינוחים וקרובים לתרבויות רבות – מה שהופך אותה לבחירה אידיאלית עבור משפחות.
איחוד האמירויות, לעומת זאת, מציעה חוויה שונה לחלוטין – מגדלים נוצצים, חיי לילה סוערים, ואפס מס הכנסה. מדינת המפרץ הפכה בשנים האחרונות לצומת מודרני בין מזרח למערב, עם קהילה בינלאומית חזקה ומדיניות הגירה מקלה למשקיעים, יזמים, מומחים ואפילו סטודנטים מצטיינים. ויזת הזהב המקומית מעניקה לרוב תושבות של 5 או 10 שנים, ותהליך קבלתה נחשב לאחד הפשוטים והיעילים בעולם. "האמירויות הובילו את מגמת 'האזרחות בזכות', ומדינות אחרות כמו מלטה מתחילות ללכת בעקבותיה", מסביר בניס.
שלוש המדינות הללו מייצגות שלושה סגנונות חיים שונים – אירופה השלווה, הים התיכון הנגיש, והפאר המפרצי – אבל המכנה המשותף ברור: יציבות, איכות חיים, וגישה לעולם גדול יותר. עבור רבים מהעשירים האמריקאים, מדובר לא רק באפשרות – אלא בצעד מחושב אל עבר עתיד בטוח ומגוון יותר.