ההחלטה ההיסטורית התקבלה למרות המחלוקת הפומבית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לרמטכ"ל, שהמשיכה גם במהלך הישיבה הארוכה שהחלה בשעה 18:00 שעון ישראל . המתח הגיע לשיא כאשר חלק מהשרים התעמתו ישירות עם זמיר בשל העמדה הביקורתית שהשמיע נגד התוכנית.
במהלך הדיון הסוער, הרמטכ"ל זמיר הזהיר את חברי הקבינט מההשלכות הקשות של עקירת כמיליון תושבים עזתים ומהסכנה לחיי החטופים. "אין מענה הומניטרי למיליון איש שנעביר. הכל יהיה מורכב", הדגיש זמיר, ואף הציע בחריפות: "אני מציע שתסירו את החזרת החטופים ממטרות הלחימה".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר תקף בתגובה את הרמטכ"ל: "תפסיק לדבר לתקשורת. אנחנו רוצים הכרעה. כולנו דואגים לחטופים, אבל גם לחיילים וללוחמים שדורשים ניצחון. אתם כפופים לדרג המדיני".
גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הוסיף: "חייבים לדבר על ניצחון. אם הולכים לעסקה זמנית - זו תבוסה. אסור לעצור באמצע".
במהלך הדיון הסוער, הרמטכ"ל זמיר הזהיר את חברי הקבינט מההשלכות הקשות של עקירת כמיליון תושבים עזתים ומהסכנה לחיי החטופים. "אין מענה הומניטרי למיליון איש שנעביר. הכל יהיה מורכב", הדגיש זמיר, ואף הציע בחריפות: "אני מציע שתסירו את החזרת החטופים ממטרות הלחימה".
על פי ההחלטה, המבצע יהיה מדורג ויחל בכיבוש העיר עזה. תהליך הפינוי של אוכלוסיית העיר צריך להסתיים עד 7 באוקטובר - מועד סמלי. לאחר השלמת הפינוי יוטל מצור על מחבלי החמאס שישארו בעיר.
התוכנית כוללת הקמת מתחמים לאכלוס המיליון פלסטינים שיפונו מעיר עזה ואזורים נוספים, והגדלת מספר אתרי חלוקת הסיוע מ-4 ל-16 אתרים. במקביל, ההבנה היא שישראל תעצור את המבצע אם תושג עסקת חטופים.
הקבינט אימץ ברוב קולות חמישה עקרונות לסיום המלחמה: פירוק חמאס מנשקו, השבת כל החטופים - החיים והחללים, פירוז הרצועה, שליטה ביטחונית ישראלית בעזה, וקיום ממשל אזרחי חלופי שאינו החמאס או הרשות הפלסטינית.
בהודעה רשמית מלשכת ראש הממשלה נמסר כי "רוב מוחלט של שרי הקבינט סברו שהתוכנית החלופית שהוצגה לא תשיג את הכרעת החמאס ולא את החזרת החטופים".
ההחלטה עוררה גל מחאות ברחבי ישראל. משפחות החטופים הגדירו את התוכנית "גזר דין מוות" וקיימו הפגנות סוערות מול משרד ראש הממשלה. בנוסף, משפחות חלק מהחטופים הפליגו היום לכיוון רצועת עזה במטרה להפעיל לחץ על הממשלה.
ארגון החמאס הגיב בחריפות וטען כי "מה שמתכנן נתניהו הוא המשך מדיניות ההשמדה והגירוש", והוסיף כי "עזה תישאר בלתי ניתנת לכיבוש".
במקביל להחלטת הקבינט, האו"ם דיווח על החרפה דרמטית במשבר ההומניטרי ברצועה. בחודש יולי תועדו 11,877 ילדים מתחת לגיל חמש כסובלים מתת-תזונה חריפה - המספר החודשי הגבוה ביותר שנרשם אי פעם. מתוכם, 2,562 ילדים סובלים מתת-תזונה חמורה.
רק 1.5% מהשטחים החקלאיים ברצועה נגישים ולא פגועים, והסיוע שמגיע לרצועה מהווה רק חלק קטן מהנדרש. ארגוני זכויות אדם והאו"ם מזהירים כי משבר הרעב מחריף.
נתניהו ציין כי הנטייה שלו היא שהמבצע יהיה הפיך, ואמר לשרים: "גם במבצע לכיבוש הרצועה נוכל לעצור את הלחימה אם חמאס יסכים לקבל את תנאיה של ישראל". עם זאת, השרים בן גביר וסמוטריץ' דורשים ממנו ללכת עד הסוף ולא לגמגם.
ההחלטה מסמנת נקודת מפנה דרמטית במלחמה שנמשכת כבר כמעט שנתיים, כאשר 50 חטופים ישראלים עדיין מוחזקים בעזה אחרי 671 ימים בשבי. השאלה המרכזית שתעמוד בפני ישראל בימים הקרובים היא האם המבצע החדש יביא לשחרור החטופים והכרעת החמאס, או שמא יוביל להחרפה נוספת של המשבר ההומניטרי ולסיכון נוסף של החטופים.