ירון לישנסקי (30) ושרה לין מילגרים (26), זוג צעיר שעבד בשגרירות הישראלית, נרצחו ב-21 במאי מחוץ למוזיאון היהודי הקפיטל בוושינגטון, כאשר הם יצאו מאירוע רשת חברתית של הקהילה היהודית. על פי כתב האישום, רודריגז ירה בהם 20 יריות ואמר למשטרה במקום: "עשיתי את זה למען פלסטין. עשיתי את זה למען עזה".
התביעה חושפת תמונה מטרידה של תכנון מדוקדק ומוטיבציה אידיאולוגית חדה. רודריגז, תושב שיקגו, הביע תמיכה באלימות נגד ישראלים ברשתות החברתיות, כולל פוסטים שבהם כתב כנטען "מוות לישראל". ב-20 במאי, יום לפני הרצח, הוא נסע משיקגו לאזור וושינגטון עם אקדח בידו.
התובעים טוענים שרודריגז חקר מראש את האירוע במוזיאון היהודי הקפיטל וקנה כרטיס לאירוע שהיה בחסות הוועד היהודי האמריקני. האירוע נועד להביא יחד אנשי מקצוע יהודים צעירים ואנשי הקהילה הדיפלומטית - בדיוק מה שהפך את ירון ושרה למטרות.
על פי השגריר הישראלי בארה"ב, יחיאל לייטר, ירון קנה זה עתה טבעת אירוסין ותכנן להציע נישואין לשרה בשבוע שלאחר מכן בירושלים. התוכניות לעתיד מזהיר יחד נכרתו באופן אכזרי בידי מחבל שפעל מתוך שנאה עיוורת.
על פי השגריר הישראלי בארה"ב, יחיאל לייטר, ירון קנה זה עתה טבעת אירוסין ותכנן להציע נישואין לשרה בשבוע שלאחר מכן בירושלים. התוכניות לעתיד מזהיר יחד נכרתו באופן אכזרי בידי מחבל שפעל מתוך שנאה עיוורת.
כחלק מהראיות, התובעים מציגים מסמך שכתב רודריגז בשם "הסבר" (explication), בו הוא הביע תמיכה בפלסטין וטען שישראל מנסה להשמיד פלסטינים. המסמך מהווה עדות נוספת לתכנון מוקדם ולמוטיבציה האידיאולוגית מאחורי הרצח.
התביעה מאשימה את רודריגז בתשעה סעיפי אישום, כולל פשעי שנאה ורצח מדרגה ראשונה. במסמכי האישום, התובעים פירטו את זכאותו של רודריגז לעונש מוות, כולל העובדה שהוא מעל גיל 18 ושהוא רצח את הקורבנות לאחר תכנון מהותי.
המחוז השיפוטי של וושינגטון רואה במקרה הזה לא רק פשע נורא נגד אזרחים חפים מפשע, אלא גם מתקפה על הקהילה היהודית והישראלית בארה"ב. הטרור הזה פגע בלב הדיפלומטיה הישראלית-אמריקנית ויצר אווירה של פחד בקרב עובדי השגרירות ואנשי הקהילה היהודית.
המקרה הטרגי הזה מתרחש על רקע עלייה מדאיגה באירועים אנטישמיים בארצות הברית מאז פרוץ המלחמה בין ישראל לחמאס ב-7 באוקטובר. מעקב של ארגונים יהודים מראה עלייה של מאות אחוזים באירועי אלימות ואיומים נגד יהודים ומוסדות יהודיים.
המקרה מדגיש כיצד השיח הפוליטי הקיצוני ברשתות החברתיות יכול להוביל לאלימות קטלנית. רודריגז, שהיה פעיל ברשתות החברתיות בתמיכה בפלסטינים, הפנה את האידיאולוגיה שלו לפעולה רצחנית נגד אזרחים חפים מפשע.
עובדי השגרירות הישראלית בוושינגטון היו אמורים להיות מוגנים במסגרת ההגנה הדיפלומטית הרגילה, אך המקרה הזה מראה שהאיום יכול להגיע גם מחוץ למתחם השגרירות, במקומות ציבוריים שנחשבים בטוחים.
המקרה הותיר את הקהילה היהודית בוושינגטון במצב של הלם וחרדה. מוזיאון היהודי הקפיטל, שהיה אמור להיות מקום של לימוד ותרבות, הפך לזירת טרגדיה. האירוע חידד את החששות מפני אלימות אנטישמית והוביל להחמרת אמצעי הביטחון במוסדות יהודיים ברחבי המדינה.
ארגונים יהודיים מזהירים שהמקרה מדגים את הצורך במעקב הדוק אחר תוכן מסית ברשתות החברתיות ואת החשיבות של דיווח מוקדם על איומים. השילוב של אידיאולוגיה קיצונית, נגישות לנשק וזמינות מידע על אירועים ציבוריים יוצר נוסחה מסוכנת לפיגועי טרור עצמאיים.
רודריגז, שמוחזק במעצר פדרלי מאז מעצרו, טרם הגיש הודאה בבית המשפט. ההליך המשפטי צפוי להיות ארוך ומורכב, במיוחד לאור הבקשה לעונש מוות. התובעים יצטרכו להוכיח לא רק את האשמה ברצח, אלא גם את הנסיבות המחמירות המצדיקות עונש מוות.
המקרה צפוי להפך לתקדים חשוב בטיפול בפשעי שנאה בעלי מוטיבציה פוליטית. התוצאה במשפט עשויה לשלוח מסר חשוב על היענשות על אלימות אנטישמית ועל הגנה על הקהילה היהודית בארצות הברית.
עבור משפחות הקורבנות ועבור השגרירות הישראלית, המשפט מייצג לא רק חיפוש אחר צדק, אלא גם ניסיון לתת משמעות למותם הטרגי של יארון ושרה - זוג צעיר שחייו נכרתו באכזריות בגלל זהותם היהודית והישראלית.