הקמח הלבן מכביד לא רק בבטן: גלוטן נקשר לחרדה, דיכאון ואפילו סכיזופרניה

לחובבי הלחם והפסטה צפויה אזהרה לא פשוטה: מחקרים מצטברים מצביעים על קשר אפשרי בין צריכת מוצרי דגנים עשירים בגלוטן לבין בעיות בריאות נפשית, כולל דיכאון, חרדה ואפילו סכיזופרניה. אף שמדובר עדיין בתחום שנמצא בשלבי מחקר, הממצאים מעלים שאלות מטרידות על האופן שבו מזון בסיסי כל כך עלול להשפיע לא רק על מערכת העיכול - אלא גם על המוח.

האשמה המרכזית מופנית כלפי גלוטן - חלבון טבעי המצוי בחיטה, שעורה ושיפון, אשר מעניק למוצרי מאפה את המרקם האופייני להם. עבור רוב האנשים, גלוטן אינו גורם לבעיה. אך בקרב אלו הרגישים אליו, הוא עלול לעורר מגוון תסמינים גופניים, בהם נפיחות, שלשולים, עצירות, עייפות, כאבי ראש ואף כאבי מפרקים. במקרים חמורים יותר, הרגישות יכולה להתפתח למחלת הצליאק - מחלה אוטואימונית שבמהלכה הגוף תוקף את רירית המעי הדק בתגובה לגלוטן, תוך יצירת דלקת שמזיקה לא רק לעיכול אלא גם לתפקוד המוח.

"הדלקת שמתחילה במעי אינה נשארת שם", הסביר ד"ר אמרן מאייר, גסטרואנטרולוג וחוקר מוח, בראיון ל־Psychology Today. לדבריו, כאשר תאי מערכת החיסון מופעלים, עצב הואגוס מעביר אותות למוח - דבר שיכול לעורר עייפות והתנהגות המזכירה דיכאון. בילדים זה עשוי להתבטא בחוסר שקט או תסמינים הדומים להפרעות קשב, ובמבוגרים – ב"ערפל מוחי", הפרעות מצב רוח ואף הפרעות פסיכיאטריות חמורות יותר.

 

מחקרים מצביעים על קשר בין צריכת גלוטן לבריאות נפשית ירודה

 

הנתונים מחזקים את הקשר הזה. בעוד שכ־8% מהאוכלוסייה הכללית מאובחנים עם דיכאון מג'ורי בשלב כלשהו בחייהם, אצל חולי צליאק שיעור זה עלול להגיע ל־30%. כמו כן, מחלת הצליאק נקשרה לסיכון מוגבר לחרדה, הפרעות פאניקה ולסכיזופרניה – ובאחד המחקרים נמצא כי חולי צליאק נמצאים בסיכון גבוה פי שלושה לפתח סכיזופרניה לעומת מי שאינם חולים במחלה.

לצד תגובות דלקתיות, פגיעות ברירית המעי עלולות גם לשבש את ספיגת הוויטמינים והמינרלים החיוניים לתפקוד מוחי תקין – כולל ויטמיני B, ברזל, ויטמין D, מגנזיום ואבץ. מחסור באחד מאלה עשוי לתרום לתסמינים נפשיים.

מעניין לציין כי אצל אנשים עם סכיזופרניה נמצא לעיתים ריכוז גבוה של נוגדנים הקשורים לרגישות לגלוטן, וישנן עדויות לכך שנוגדנים אלו יכולים לעבור דרך השליה — מה שמעלה חשש כי אימהות עם רמות נוגדנים גבוהות עלולות להעלות את הסיכון להפרעות נפשיות בקרב ילדיהן.

פרופ' דינה קלי, פסיכיאטרית מאוניברסיטת מרילנד החוקרת את הקשר בין תזונה להפרעות נפשיות, הסבירה ל־Telegraph: "אנחנו עדיין לא יודעים הכל, אבל זו עוד חוליה שמחברת את הנקודות בין הגורמים למחלות האלה".

האם תזונה ללא גלוטן יכולה לעזור? התשובה מורכבת. מחקרים מסוימים מצאו כי אנשים עם צליאק או רגישות לגלוטן דיווחו על שיפור במצב הרוח לאחר מעבר לתזונה נטולת גלוטן — כולל ירידה ברמות חרדה. אך מחקרים אחרים לא מצאו שיפור משמעותי, ולעיתים החרדה נותרה בעינה גם לאחר השינוי התזונתי. לפי מומחים, ייתכן שהאתגר בניהול מחלה כרונית והצורך להיות תמיד "דרוכים" מפני חשיפה לגלוטן, עלולים בעצמם לגרום למצוקה נפשית.

ד"ר דברה סילברג, גסטרואנטרולוגית וראש מערך מדעי בארגון Beyond Celiac, הסבירה ל־Discover: "הצורך להיזהר כל הזמן מגלוטן עלול להוביל בעצמו לבעיות נפשיות — גם מתוך חרדה וגם מהחשש להיחשף אליו במקומות ציבוריים".

לפי הערכות, כ־1% מאוכלוסיית ארה"ב לוקה בצליאק, כלומר כ־2 מיליון איש. אך מומחים סבורים כי שיעור הסובלים מרגישות לגלוטן שאינה צליאק גבוה בהרבה, וייתכן שהוא עומד על כ־6% — כלומר כ־20 מיליון אמריקאים.