מעטים המסמכים בעולם שמעוררים תשוקה כמו הדרכון האמריקני. מיליוני בני אדם חולמים להשיגו, אך עבור אלפי אזרחים אמריקנים החיים מחוץ לארצות הברית, המציאות הפוכה לחלוטין: האזרחות הפכה למעמסה משפטית, ביורוקרטית וכלכלית.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
ביום שישי הודיע משרד החוץ של ארצות הברית כי האגרה הרשמית לוויתור על אזרחות אמריקנית תרד מ־2,350 דולר ל־450 דולר בלבד. מדובר בהפחתה של כ־80 אחוזים — צעד שמסיים, לפחות חלקית, מאבק משפטי וציבורי שנמשך שנים.
ההחלטה עשויה להקל על אלפי אמריקנים החיים באירופה, בקנדה, בישראל ובמדינות נוספות, שבשנים האחרונות ביקשו לנתק את הקשר הרשמי עם אזרחותם.

ההחלטה עשויה להקל על אלפי אמריקנים החיים באירופה, בקנדה, בישראל ובמדינות נוספות, שבשנים האחרונות ביקשו לנתק את הקשר הרשמי עם אזרחותם.
כדי להבין את הרקע להחלטה יש לחזור לשינויים שחלו בעשור האחרון. בשנת 2010 החלה ארצות הברית לגבות אגרה של 450 דולר עבור ויתור על אזרחות, סכום שנועד לכסות את עלויות הטיפול המנהלי בתהליך.
אך בשנת 2015 העלה משרד החוץ את האגרה ל־2,350 דולר — עלייה של יותר מ־400 אחוזים. ההחלטה עוררה ביקורת חריפה מצד אזרחים אמריקנים החיים מחוץ למדינה וארגוני זכויות אזרח.
ההסבר הרשמי של הממשל היה עומס מנהלי. מספר הבקשות לוויתור אזרחות גדל במהירות, והקונסוליות האמריקניות ברחבי העולם התקשו להתמודד עם היקף הפניות.
אולם רבים טענו כי מקור גל הבקשות הוא דווקא מדיניות אמריקנית אחרת: חוק דיווח חשבונות פיננסיים זרים. החוק מחייב אזרחים אמריקנים החיים מחוץ לארצות הברית לדווח לרשויות המס על חשבונות הבנק שלהם ברחבי העולם, גם אם הם אינם מתגוררים בארצות הברית ואינם משלמים שם מס באופן קבוע.
החוק יצר עבור רבים מציאות מורכבת. בנקים זרים החלו להימנע מפתיחת חשבונות לאזרחים אמריקנים בשל חובות הדיווח והפיקוח. במקרים אחרים נדרשו אזרחים למלא טפסים מורכבים ולהתמודד עם חשש לקנסות גבוהים.
התוצאה הייתה גידול במספר האמריקנים שביקשו לוותר על אזרחותם. העלאת האגרה הגבוהה לא עצרה את התופעה — אלא רק הגבירה את התסכול בקרב רבים מהם.
אחד הגורמים המרכזיים במאבק להורדת האגרה היה ארגון צרפתי בשם "אגודת האמריקנים במקרה". הארגון מייצג אנשים שקיבלו אזרחות אמריקנית מבלי שביקשו אותה בפועל.
ברוב המקרים מדובר באנשים שנולדו בארצות הברית להורים זרים שעזבו את המדינה זמן קצר לאחר הלידה. לפי החוק האמריקני, עצם הלידה על אדמת ארצות הברית מעניקה אזרחות אוטומטית — גם אם האדם לא גדל במדינה, אינו דובר אנגלית ואינו מקיים קשר ממשי עם ארצות הברית.
עבור חלק מהאנשים הללו האזרחות האמריקנית יצרה בעיות מס ובנקאות, מבלי שהעניקה להם יתרונות מעשיים. הם אינם מצביעים בבחירות בארצות הברית, אינם נהנים מהשירותים הציבוריים שלה ולעיתים אף לא ביקרו בה מאז ילדותם.
הארגון הגיש תביעות משפטיות נגד גובה האגרה וטען כי אין הצדקה לגביית סכום כה גבוה עבור ויתור על אזרחות. חלק מהפעילים אף טענו כי אין לגבות כלל תשלום עבור ההליך.
פביאן להאגר, נשיא הארגון, בירך על ההחלטה להפחית את האגרה. לדבריו, מדובר בתוצאה של שנים של מאבק ציבורי ומשפטי.
עם זאת, הפחתת המחיר אינה הופכת את התהליך לפשוט. ויתור על אזרחות אמריקנית הוא הליך מורכב וממושך מבחינה בירוקרטית.
המבקש חייב להצהיר שוב ושוב כי הוא מבין את המשמעות המלאה של הצעד. עליו להתייצב בפני קצין קונסולרי של משרד החוץ, להישבע שבועת ויתור רשמית ולהגיש מסמכים המעידים כי הוא מודע לכך שההחלטה היא סופית.
לאחר מכן מועברת הבקשה לבחינה ואישור של הגורמים המוסמכים במשרד החוץ. ברוב המקרים מדובר בהחלטה בלתי הפיכה.
בנוסף, במקרים מסוימים אנשים שמוותרים על אזרחותם אינם פטורים לחלוטין מחובות מס עתידיות, במיוחד אם הכנסותיהם גבוהות או אם הם מחזיקים בנכסים משמעותיים.
הנתונים הקיימים מצביעים על ביקוש משמעותי להליך הוויתור. במסמכים שהוגשו לבית המשפט במסגרת הדיונים בנושא נחשף כי מאז שנת 2023 לפחות 8,755 אמריקנים שילמו את האגרה המלאה של 2,350 דולר — אף שידעו כי היא צפויה לרדת.
המספר הכולל של אמריקנים שוויתרו על אזרחותם בשנים האחרונות אינו מפורסם באופן רשמי, אך הערכות שונות מצביעות על אלפי מקרים מדי שנה.
ההחלטה להפחית את האגרה מתקבלת גם על רקע ויכוח רחב יותר בארצות הברית סביב סוגיית האזרחות. במקביל למהלך זה מקדם ממשל הנשיא דונלד טראמפ הצעות חוק שמטרתן להחמיר את הדרישות להוכחת אזרחות לצורך הצבעה בבחירות.
כך נוצר מצב פרדוקסלי: בזמן שמיליוני מהגרים ברחבי העולם ממשיכים לראות בדרכון האמריקני יעד נחשק, קבוצה הולכת וגדלה של אזרחי ארצות הברית בוחרת לוותר עליו — ולעשות זאת כעת בעלות נמוכה בהרבה.