"פעם כשהיית מסתובב באולפנים הגדולים, היית רואה המון אנשים והיתה פעילות רבה," מהרהר דיוויד סקרפה, תסריטאי מוכר שעבד על סרטים כמו "גלדיאטור 2" ו"נפוליאון". "הם היו כמו ערים קטנות. היום, לעתים קרובות אתה מסתובב ואין שם אף אחד. זה מרגיש ריק. אתה בהחלט מרגיש את היעדר החיים באולפנים האלה."
נתונים קשים מאשרים את התחושה הזו. השנה שעברה היתה הגרועה ביותר לצילומי סרטים וטלוויזיה בלוס אנג'לס מאז שהחל המעקב לפני 30 שנה, למעט שנת 2020 שהושפעה מהמגפה. מכל תוכניות הטלוויזיה וסרטי הקולנוע שצופי צפון אמריקה צורכים, רק חמישית מיוצרים כיום בקליפורניה.
הוליווד מתמודדת עם תחרות עזה על הפקות סרטים מיריבות מקומיות כמו אטלנטה וניו יורק, ומאתגרים בינלאומיים כמו אוסטרליה, בריטניה וקנדה - כולן מציעות תמריצים כלכליים אגרסיביים יותר. פוליטיקאים בקליפורניה מואשמים בכך שנחו על זרי הדפנה זמן רב מדי
הרבעון הראשון של השנה הנוכחית הראה ירידות בכל קטגוריות ההפקה בהשוואה לאותה תקופה ב-2024, לפי FilmLA, ארגון ללא מטרות רווח המטפל בהיתרי צילום עבור העיר והמחוז. ימי צילום ירדו ב-22% בתקופה זו, ורק 13 פיילוטים לתוכניות טלוויזיה נוצרו - המספר הנמוך ביותר שנצפה אי פעם על ידי FilmLA.
במקביל, שיעורי התפוסה הממוצעים ברוב האולפנים היו 63% בשנה שעברה, ירידה מ-69% ב-2023. ולפי ה"הוליווד ריפורטר", מספר ימי ההקלטה שהוזמנו עבור פסי קול מוזיקליים צנח מ-127 ב-2022 לרק 11 עד כה השנה.
הסיבה העיקרית לדעיכה זו היא התחרות הגוברת. הוליווד מתמודדת עם תחרות עזה על הפקות סרטים מיריבות מקומיות כמו אטלנטה וניו יורק, ומאתגרים בינלאומיים כמו אוסטרליה, בריטניה וקנדה - כולן מציעות תמריצים כלכליים אגרסיביים יותר. פוליטיקאים בקליפורניה מואשמים בכך שנחו על זרי הדפנה זמן רב מדי.
"זו הפכה למעין מרוץ חימוש," מסביר סקרפה. "האם לוס אנג'לס תוכל להתחרות במזרח אירופה? יש לנו את האנשים הטובים בעולם כאן, אבל לעתים קרובות מפיקים מוצאים את עצמם מחפשים את המחיר הטוב ביותר. אם לוס אנג'לס רוצה להישאר מרכז הפקה, היא תצטרך לספק איזושהי צורה של תמריצי מס כדי להתחרות בהם."
המצוקה מאיימת במיוחד על אנשי צוות "מתחת לקו" כמו חשמלאים, נגרים, מעצבי תפאורה, מהנדסי קול, מעצבי תלבושות ואמני איפור שבאו להוליווד כי שם היתה העבודה. אם הקסם הזה דועך, הם עלולים לקחת את כישרונותיהם למקום אחר, מה שעלול לשלוח את המערכת האקולוגית למסלול של קריסה.
סימני האזהרה נמצאים בכל מקום. לוס אנג'לס היא כעת רק אחת מ-120 תחומי שיפוט ברחבי העולם המציעים תמריצים כלשהם לעשיית סרטים. בפברואר, ענקית הסטרימינג נטפליקס הכריזה על השקעה של מיליארד דולר להפקת 20 סרטים וסדרות טלוויזיה במקסיקו מדי שנה במשך ארבע השנים הקרובות. בשבוע שעבר, טקסס העבירה חוק שיותר מאשר יכפיל את הכסף המושקע במשיכת הפקות סרטים וטלוויזיה למדינת הכוכב הבודד.
הבריחה מהוליווד הובילה אפילו להשוואות עם דטרויט, "עיר המנועים" שעם המאבקים של תעשיית הרכב, הפכה מאחת הערים המשגשגות ביותר באמריקה לאחת הבעייתיות ביותר. מפעלים נסגרו, אלפי משרות אבדו, האוכלוסייה קרסה והעיר בסופו של דבר הכריזה על פשיטת רגל.
דונלד טראמפ הציג תוכנית משלו, אבל מבקרים אומרים שהיא לא תהיה יעילה יותר עבור הוליווד מאשר המכסים הידועים לשמצה שלו עבור חגורת החלודה. מינויו של השחקנים מל גיבסון, סילבסטר סטאלון וג'ון ווייט (גיל משולב 233) כ"שגרירים מיוחדים" להצלת התעשייה המקומית התקבל בספקנות נרחבת
פיליפ סוקולוסקי, סגן נשיא לתקשורת משולבת ב-Film LA, אומר: "אני לא חושב שעברנו את נקודת האל-חזור, אבל דטרויט מציעה דוגמה למה שקורה כשהכל בידיים שלך ואתה נכשל בשמירה עליו. עבור קליפורניה, עבור לוס אנג'לס רבתי, שמרנו על מנהיגות בתעשייה הזו במשך מאה שנה.
"דורות של אנשים השקיעו את זמנם, את הזיעה שלהם ואת החלומות שלהם בבניית העסק הזה, והוא היה שלנו להפסיד. קליפורניה הערכה בחסר את כוח ההתמדה של המתחרים שלה כשמדובר ברצון שלהם לקבל נתח מהוליווד לעצמם."
לכן, FilmLA טוענת שקליפורניה זקוקה להרחבה נרחבת של זיכוי המס לסרטים וטלוויזיה כדי לשמור על התחרותיות שלה. מסע הסברה בשם "הישאר בלוס אנג'לס" דוחף לפעולה. מושל המדינה, גווין ניוסום, הציע יותר מאשר להכפיל את הכסף המוקצה מדי שנה לתוכנית זיכוי המס לסרטים וטלוויזיה של קליפורניה מ-330 מיליון דולר ל-750 מיליון דולר.
דונלד טראמפ הציג תוכנית משלו, אבל מבקרים אומרים שהיא לא תהיה יעילה יותר עבור הוליווד מאשר המכסים הידועים לשמצה שלו עבור חגורת החלודה. מינויו של השחקנים מל גיבסון, סילבסטר סטאלון וג'ון ווייט (גיל משולב 233) כ"שגרירים מיוחדים" להצלת התעשייה המקומית התקבל בספקנות נרחבת.
במקום זאת, פעילים מתמקדים בעבודה הקשה של חקיקת תמריצי מס חדשים בממשלת מדינת קליפורניה. שני חוקים עושים כעת את דרכם דרך ועדות במחוקקת המדינה. חלק מהפוליטיקאים מזהירים שתמריצי המס ייצגו מתנה תאגידית לבוסים עשירים בסטודיו; אחרים טוענים שחשוב יותר לשמור על משרות בקליפורניה ולהציע לעובדים שכר שיתאים לעלות המחיה הגבוהה.
למרות המצב העגום, קליפורניה עצמה ממשיכה לשגשג. לפי נתוני קרן המטבע הבינלאומית שפורסמו השבוע, התמ"ג הנומינלי של המדינה הגיע ל-4.1 טריליון דולר, עולה על 4.02 טריליון דולר של יפן ומציב את קליפורניה מאחורי ארה"ב, סין וגרמניה בלבד כלכלכה הרביעית בגודלה בעולם.
בעוד ענקיות הטכנולוגיה של עמק הסיליקון ממשיכות לשגשג, הוליווד עומדת בפני משבר קיומי. פיליפ סוקולוסקי מסכם: "קליפורניה נשארת המובילה בהפקה, אבל חלקה בעוגה ירד לשפל של 20% בלבד. זה לא מה שרוב האנשים היו חושבים עליו כשהם חושבים על הוליווד כנוכחות דומיננטית בתעשייה."
השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם תעשיית הקולנוע והטלוויזיה של הוליווד יכולה להתאושש ולחזור לתור הזהב שלה, או שמא היא נידונה למסלול דומה לזה של דטרויט. כרגע, העתיד של "עיר החלומות" מעורפל כמו סצנת הסיום של סרט פילם נואר קלאסי.