חברת SpaceX של אילון מאסק, יחד עם שתי שותפות - פלנטיר ואנדוריל, מסתמנות כמובילות במרוץ לזכייה בחלק משמעותי מפרויקט 'כיפת הזהב', מערכת הגנה מפני טילים בסגנון כיפת ברזל - שאת הקמתה מקדם הנשיא דונלד טראמפ. כך לפי שישה גורמים המכירים את הנושא.
שלוש החברות, שנוסדו על ידי יזמים שתרמו תרומות משמעותיות לקמפיין של טראמפ, נפגשו לאחרונה עם בכירים בממשל ובפנטגון כדי להציג את הצעתם. התוכנית כוללת בניית והשקת בין 400 ל-1,000 לוויינים שיקיפו את כדור הארץ לזיהוי ומעקב אחר טילים. מערך נפרד של כ-200 לווייני תקיפה חמושים בטילים או לייזרים ישמש ליירוט הטילים העוינים.
החברה SpaceX של אילון מאסק צפויה להוביל את בניית מערכת כיפת הזהב
בצעד חריג, ספייס-אקס הציעה להפעיל את חלקה בפרויקט כ"שירות מנוי", במסגרתו הממשל ישלם עבור גישה לטכנולוגיה במקום לרכוש את המערכת עצמה. מודל זה עשוי לעקוף חלק מפרוטוקולי הרכש של הפנטגון ולאפשר פריסה מהירה יותר, אך עורר דאגות בקרב פקידי הפנטגון לגבי אובדן שליטה על פיתוח המערכת ותמחורה.
הפנטגון קיבל עניין מיותר מ-180 חברות המעוניינות לסייע בפיתוח ובבניית "כיפת הזהב", כולל חברות ביטחוניות מסורתיות כמו נורת'רופ גרומן, בואינג ו-RTX. סטיב פיינברג, סגן שר ההגנה ומשקיע הון פרטי לשעבר, צפוי להיות מקבל ההחלטות המרכזי בפרויקט.
מומחים מעריכים כי העלות הכוללת של "כיפת הזהב" עשויה להגיע למאות מיליארדי דולרים, עם לוחות זמנים לאספקת יכולות החל מתחילת 2026 ועד לאחר 2030. ספייס-אקס מתמודדת על חלק הפרויקט הנקרא "שכבת המשמורת", מערך לוויינים שיזהה טילים, יעקוב אחר מסלולם ויקבע אם הם מכוונים לעבר ארה"ב. החברה העריכה כי עלות העבודה ההנדסית והתכנון הראשוני תעמוד בין 6 ל-10 מיליארד דולר.
למרות היתרונות של SpaceX, כולל צי הרקטות שלה וקיומם של לוויינים שניתן להסב למטרת הפרויקט, חלק מהמכירים את הדיונים הביעו ספק לגבי יכולתה של הקבוצה להקים מערכת יעילה עם טכנולוגיה חדשה באופן חסכוני. "נותר לראות אם ספייס-אקס וחברות הטכנולוגיה הללו יצליחו לבצע זאת," אמר אחד המקורות. "הם מעולם לא נדרשו לספק מערכת שלמה שהאומה תצטרך להסתמך עליה להגנתה."