בחלק משדות התעופה בארה"ב, ההרפתקה יכולה להתחיל הרבה לפני שמגיעים ליעד — לאחר שסוף סוף עברתם את הביטחון, יש את ההגעה לשער שלכם, מסע שיכול לכלול עד שני מיילים של הליכה, לפי דירוג חדש וחושף. במילים אחרות, שכחו מהחדר כושר — אתם מתאמנים ברצינות, רק בניסיון לצאת מהעיר.

ולמרות שהרבה טרמינלים מציעים חסכוני זמן שימושיים כמו מסלולי הולכי רגל, מדרגות נעות, הסעות ורכבות קלות, אפילו אלה עדיין יכולים לדרוש הרבה מרחק אליהם וביניהם.

כדי לראות אילו שדות תעופה באמת מאמצים את הנוסעים, חברת KURU Footwear נטלו את גודלם של שדות התעופה באמריקה, וחיפשו את אלה עם המרחקים הארוכים ביותר ברגל — מדוכן כרטיסי העלייה למטוס עד לשער הרחוק ביותר.

הנה ממצאי הסקר, שסקר 800 נוסעים אקראיים על חוויותיהם האישיות. נמל התעופה הבינלאומי דאלאס-פורט וורת' תופס 17,000 אקרים באמצע אחת מאזורי המטרופולין הגדלים ביותר במדינה, המחקר חשף שנוסע יכול להסתובב הולך כ-2.16 מיילים רק בניסיון להיכנס או לצאת מהמתקן העצום. מגיעים לכאן לקונקשן? השאירו לעצמכם מספיק זמן.

הבא בתור הוא נמל התעופה הבינלאומי וושינגטון-דאלס, שבו עיצוב הטרמינל המתקפל של אמצע המאה ורכבת ה-AeroTrain החמודה לא יכולים לפתור את כל בעיות הגודל. נוסעים יכולים לעבור עד 1.62 מיילים רק בהגעה מנקודה א' לב'.

למרת שהא מלא באפשרויות קניות ואכילה, יש רק בעיה אחת שהנוסע הממוצע יתמודד איתה בנמל התעופה הבינלאומי ג'ורג' בוש ביוסטון — לא מספיק זמן לעצור ולהעריך אותם, מכיוון שיש להם עוד הרבה לנסוע לשער שלהם.

יוסטון הוא נמל תעופה נוסף שבו אפשרויות התחבורה לא יכולות לחסוך ממך את הליכה לפחות חלק מהדרך. היכונו ללכת עד 1.52 מיילים, אמרו החוקרים.

במקום הרביעי נמצא נמל התעופה הבינלאומי דנבר, עם מרחקים של 1.45 מיילים ברגל כדי להגיע לאזורי היציאה המרוחקים ביותר, במקרים מסוימים.

בינתיים, JFK של ניו יורק הגיע במקום החמישי — אילו הייתה יותר אדמה לבנות עליה, אתם יודעים שהם היו מגדילים אותו יותר והופכים אותו לפחות נוח לשימוש, אבל ב-1.38 מיילים, זה עדיין גדול מאוד. זה, אם בכלל תוכלו להגיע לטרמינל שלכם, עם כל הבנייה שקורה לאחרונה.