הרופאה הטובה

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

לימודי הרפואה הם כנראה המאתגרים ביותר בקשת הלימודים האקדמיים. הם נמשכים תקופה ארוכה משאר המקצועות, מכילים תוכנית לימודים עמוסה ודקדקנית, ומשלבים לימודים תיאורטיים עם לימודים מעשיים דורשניים.
ד״ר ג'וליה רידינג העידה בפני שבתחילת דרכה האקדמית הייתה סקפטית לגבי יכולתה לסיים בהצלחה את בית הספר לרפואה, או אפילו להתקבל אליו.
היום, ד״ר רידינג היא רופאת ילדים מוערכת בבית חולים ב- UCLA, ובמהלך תקופת לימודיה הארוכים והניסיון הרב שצברה עם מטופלים בהווה, היא הביטה לאחור על הדרך הארוכה שעשתה במהלך לימודי הרפואה ומבחני ההסמכה, והבינה שכדי לעבור את הלימודים בשלום הסטודנטים זקוקים להדרכה אסטרטגית כיצד ללמוד למבחנים. כזו, שאינם מקבלים מהמרצים בבית הספר לרפואה.
במשך כמעט שלוש שנים עמלה על ספר מקצועי ייחודי המגולל בתוכו שיטה מוכחת ואפקטיבית שיצרה ללימודים לקראת ה- USMLE STEP 2 EXAM .
הספר לוקח את קוראיו צעד אחר צעד לעבר ההצלחה מבחן. אחד הנושאים המרכזיים בו הוא ה- Test Taking Skills, כישורים להבנה והכנה למבחן. ד״ר רידינג גורסת שישנם שורה של כישורים נלמדים שסטודנטים יכולים להסתייע בהם כדי לעבור מבחנים טוב יותר.
הספר מפרק לגורמים את המיינד סטס הנדרשים בתהליך הלמידה ומשפיעים על יכולתנו לעבור מבחנים בהצלחה. חלקם מוכרים לרובנו כמו: ניהול נכון של זמן למידה, ביטחון עצמי והתמודדות עם חרדות. לצידם, גורמים מוכרים פחות כמו: יכולות לגשת לשאלה באופן נכון, קריאה אפקטיבית ובניית ארגז כלים להבנת שאלות בצורה טובה יותר.
התיאוריה של ד״ר רידינג גורסת שכדי לעבור בהצלחה את המבחנים בבית הספר לרפואה נדרש ידע נוסף על זה האקדמי. סטודנטים רבים העידו בפניה שלעיתים רבות חשו שהציון שקיבלו אינו משקף כלל את הידע או היכולת האמיתית שלהם.
האירוניה היא שבעוד שהחומר העיוני בלימודים קשה ומאתגר, לימודי ה- Test taking skills הם פשוטים יחסית. כל שנדרש הוא להבין את טכניקת הלמידה וליישם אותה.

לימודים למבחן ברפואה 101
בספרה הערוך היטב, ד״ר רידינג מציגה שיטת למידה מפורטת הכוללת נושאים כמו: כיצד לגשת לשאלות כלליות ושאלות ספציפיות במבחן, איך לסקור נושאים במהירות, וכיצד לעבוד על החולשות והחוזקות שלנו כסטודנטים.
ד״ר רידינג: ״ממש כמו שאנחנו מתחילים לעסוק בספורט או תחביב חדש; זה רק הגיוני שנלמד כיצד לבצע אותו אבל גם את הכלים מסביב שיסייעו לנו להצליח בו טוב יותר.״
האסטרטגיה בספרה מלמדת את הסטודנטים כיצד לעבור במהירות על גוף הבעיה, מה שנקרא ה- Vignette החלק הארי שכולל בתוכו את המהות השאלה כולה. המטרה היא להעניק לסטודנט את היכולת לקרוא כמה משפטים, לסנתז את האינפורמציה וכך להגיע למסקנה מוקדמת.
ד״ר רידינג: ״אני זוכרת שכשהייתי סטודנטית לא ידעתי איך לעשות את זה. גם היום, יש סטודנטים שקוראים את כל השאלה ללא שום אסטרטגיה וכך מבזבזים זמן. הם עוברים על השאלה מילה במילה, ואז מתחילים להתחבט איך לענות עליה.״
ד״ר רידינג הסבירה לי שאחד המוקשים במבחן USMLE STEP 2 הוא שבנוסף לשאלה המרכזית ישנן גם שאלות צדדיות נסתרות.
לדוגמא: שאלה יכולה להציג סימפטומים של מחלה מסוימת ולבקש לדעת מה האבחון שלה. אבל בתוכה יש גם שאלות משניות, בהן נדרש לענות במה נשתמש כדי לטפל במחלה מסוימת שאובחנה. הספר מדריך את קוראיו כיצד להבין את הטקסט ואת השאלות הנסתרות בו.
למרות שזהו ספרה הראשון, לד״ר רידינג ניסיון משמעותי בכתיבה. היא עבדה ככותבת רפואית (Medical Scribe) טרם לימודי הרפואה שלה. כתבה טקסטים רפואיים, תיעדה עבודה של רופאים ויצרה טבלאות וניתוחים לרופאים רבים.
רידינג: ״חלק מהאתגר בעבודה הזו היה לדעת מאיזה מקור אינפורמציה ליצור את הטקסטים שלי, מהיכן לתעד, להבדיל בין עיקר לטפל- כל אלו משמשים כלים חשובים ללמידה למבחן גם בלימודי הרפואה וגם בעבודה שלך כרופאה.״
ד״ר ג'וליה רידינג, (32), מתגוררת כיום בפלאיה דל ריי. היא נולדה וגדלה בלוס אנג'לס. בת יחידה להורים יהודים. אביה, אנתוני, פסיכולוג מוערך בבריטניה שגדל בהמפשיר שבדרום לונדון, שם גם הכיר את לורי, מי שלימים תהפוך אשתו.
על ילדותה כנערה יהודיה בלוס אנג'לס ד׳ר רידינג אינה מכבירה במילים: ״יש המון יהודים באל איי, זה ידוע, אבל אף פעם לא גדלתי לתוך זה או נתתי ליהדות להגדיר אותי.״

מתי החלטת שאת רוצה להיות רופאה?
״בכנות, אף פעם לא חשבתי שאני מספיק חכמה כדי להיות רופאה. את התיכון עשיתי בארצ‘ר- שזה בית ספר לבנות. לא היו לי ציונים כל כך טובים. הפתעתי את עצמי שהצלחתי להוציא ציונים גבוהים בקולג׳. סיימתי בנורת׳ איסטרן קולג׳ בבוסטון. עשיתי התמחות בפסיכולוגיה קלינית - אבא שלי הוא פסיכולוג, ותמיד מצאתי את העבודה של מאוד מכובדת וחשובה. אני זוכרת שכילדה הייתי רואה חלק מהמטופלים שלו מגיעים לקליניקה וזה תמיד נראה לי עבודה אלגנטית עם המון משמעות.״

ההחלטה לעסוק ברפואה הגיעה בעיקר בעקבות חוויות ילדותה עם אמה שהייתה חולה במחלה כרונית, כשג'וליה הייתה רק בת עשר. כבת יחידה היא לקחה על עצמה את התפקיד לטפל בה במשך תקופה ארוכה: ״זו תקופה שעיצבה את ההחלטה שלי להיות רופאה. נוצר מצב כאילו תרגלתי על אמא שלי איך להיות רופאה. בתקופה הזו הבנתי כמה חשוב היחס האישי מהרופא. לא רק לתת מענה רפואי יבש אלא גם הסימפטיה כלפי המטופל, הסבלנות וההקשבה.״

אני מבין שלימודי הרפואה היו אתגר ממשי עבורך
״בהתחלה היו לי המון חששות. חשבתי שאני הולכת להיכשל. אבל השקעתי ולמדתי חזק. היו ימים שישבתי בספריה עד 3 לפנות בוקר. זה השתלם. סיימתי את הסמסטר הראשון עם ציונים מאוד גבוהים. זה העניק לי בטחון, והחלטתי שאני הולכת על לימודי רפואה עד הסוף. לקחתי קורסים הרבה יותר קשים ומאתגרים; בביולוגיה, חישוב מתמטי וגם אותם עברתי בהצלחה. פתאום הבנתי שאני יכולה לעשות את זה.״

מדוע החלטת להיות דווקא רופאת ילדים?
״בהתחלה חשבתי שאלך לכיוון של רפואת נשים- להיות גניקולוגית או GYN-OB. רציתי לעסוק ברפואה נשית כי חשבתי שזה מאוד מעצים נשים. אני חושבת שאנשים לא מבינים שרפואת נשים ומיילדות יכול להיות תחום מאוד חודרני; המון דם, המון צואה. התינוק היחידי שיילדתי יצא כשחבל הטבור כרוך סביב הצוואר שלו והוא היה כולו כחול לגמרי. היינו צריכים להבהיל אותו לטיפול נמרץ. זה לקח לי הרבה זמן להבין, ואחרי הרבה מאוד שיחות שזה לא היה באשמתי. האווירה במחלקת ילדים היא שונה לגמרי. הרבה יותר נעימה וידידותית. אני אוהבת לעבוד עם ילדים.״

מהיכן הגיע הרעיון לבנות שיטת למידה?
״זה התחיל כשעבדתי כמדריכה בבית ספר לרפואה. הייתי מכינה שאלות אימון לקראת המבחנים ואני לא בטוחה אם זה בגלל יכולת הריכוז שלי, שהיא קצת בעייתית, אבל שמתי לב שאני לא אוהבת לקרוא את כל השאלה.
יצרתי אסטרטגיה של קריאה כדי להגיע לתשובה בצורה מהירה יותר. זו הייתה גישה שונה משל אחרים אבל זה עבד. כשלמדתי עם חברים הם היו קוראים לי ג׳וליוג - ממש כמו בסרט ״סלאם דוג מיליונר״. (צוחקת), קראו לי ככה כי הייתי עונה להם עוד לפני שהם סיימו לקרוא את כל השאלה. לא בגלל שהיה לי ידע רחב יותר אלא בזכות האסטרטגיה שלי שבאה מניסיון והבנה של הדרך בה השאלה בנויה ולאיזה כיוון היא הולכת.
היו לי חברים ללימודים שלמדו קשה וידעו את החומר ממש טוב, אבל התקשו להשיג תוצאות טובות במבחן. הם החלו להשתמש באסטרטגיות הלמידה שלי, והציונים שלהם השתפרו פלאים. חלקם הפכו לסטודנטים מצטיינים. היו כאלו שאמרו לי: ׳אנחנו ממש מרגישים כאילו אנחנו מרמים מפני שאנחנו מקבלים ציונים כל כך גבוהים מבלי ללמוד הרבה'.
אבל לצידם יש גם סטודנטים שלא זיהו את העובדה שחצי מהצלחת המבחן תלויה בטכניקה של איך לגשת לשאלה ובאיזה צורה לענות עליה. הם נכנסו למעגל אינסופי של מאבק במבחנים ולא יצאו ממנו. הבנתי שאני צריכה לכתוב ספר שיספק לסטודנטים הוראות וכלים נכונים של איך ללמוד למבחנים, וכך, לתת להם כלים שאף אחד אחר לא מעניק להם.״

ספרי לי קצת על תהליך כתיבת הספר?
״זה הספר הראשון שלי, אז בהתחלה לא הייתי בטוחה שהחומרים שלי יספיקו לספר. אבל כשהתחלתי לכתוב זה פשוט זרם. אולי בגלל שאני ממש חיה את הנושא וחוויתי אותו ממקור ראשון. כתיבה זה גם תחום שאני מאוד אוהבת. תמיד רציתי להיות מורה וסופרת, ועכשיו אני משלבת את שניהם ביחד עם מקצוע הרפואה.
קיבלתי הצעה לכתוב את הספר בחברת הפבלשינג Mc Graw Hill, כתיבת הדראפט הראשון לקח בערך שנה וחצי ועוד שנה של עריכה והפקת הספר. למרות שהספר בהוויתו הוא טכני ולימודי, הקוראים לא ירגישו את זה. אני לוקחת את השאלות ומסבירה בדרכי כיצד לענות עליהן, אני מדברת על המוקשים שהבוחנים מכניסים למבחן, יש בו המון ממני.״

האם יש קורלציה בין הציונים במבחנים לבין התפקוד שלך כרופאה לאחר מכן?
״אני חושבת שהכישורים והטכניקות שנלמדות בספר יכולים לסייע לכל רופא עתידי. אבל אני לא חושבת שיש קורלציה בין התוצאות במבחן לבין היכולת לנבא מי הולך להיות רופא טוב או לא.״

מה המטרה שלך כרופאה כיום?
״כל הרופאים צריכים לתת מענה וטיפול רפואי; זה התפקיד שלהם. אבל אחד הדברים שלמדתי בזמן שטיפלתי באמא שלי הוא כמה חשוב לתת למטופלים מענה רגשי, להעניק להם תמיכה מעבר לסיוע הרפואי הבסיסי שכולם מקבלים.
כשאני יושבת עם מטופלים אני חושבת איזה יחס הייתי רוצה לקבל מרופא, או איך הייתי רוצה שהם יתייחסו לאמא שלי. לכן, המטרה שלי היא להעניק למטופלים שלי יחס אישי יותר, להיות קשובה אליהם ואמפטית.״
זה נשמע כל כך חשוב. זה מה שהופך לדעתך רופא לטוב יותר?
״כמובן שידע רפואי ונסיון הוא משהו שכל רופא טוב צריך. אבל גם חשוב שהחולים יבטחו ברופאים שלהם. מחקרים מראים ש-Bedside manner ויחסים טובים עם המטופלים מובילים לטיפול רפואי טוב יותר. כשהמטופלים שלך סומכים עליך הם חולקים איתך יותר ויש לך יכולת לאבחן טוב יותר. בנוסף, אם אתה מייעץ למטופלים שלך לקחת תרופה מסוימת והם לא סומכים עליך הם יכולים פשוט לא לקחת אותה. המטופלים מרגישים מתי לא מקדישים להם זמן ופשוט רושמים להם תרופה כדי לשלוח אותם הביתה ולעבור למטופל הבא.
לכן, זה חשוב ליצור אינטרקציה טובה עם המטופל, ולזכור שרופא צריך לא רק לדבר אלא גם להקשיב למטופלים שלו.״

טיפ אחרון לסטודנטים שקוראים את הספר שלך עכשיו?
״אל תשכחו את הסיבה בגללה אתם רוצים להיות רופאים. לפעמים בעקבות כל שלבי הלמידה הקשים, הלחץ, המבחנים, הערכות והתמחויות הארוכות בבית החולים- שבסופם אתם רק רוצים ללכת הביתה; יש ירידה במוטיבציה שגורמת לכם לשכוח למה אתם עושים מה שאתם עושים. אבל האינטראקציה שלכם עם המטופלים, והעזרה שתעניקו להם יזכירו לכם שאתם מצילים חיים כל יום, וזה שווה את הכל. אני אולי כתבתי ספר על כישורים לעבור את המבחן בלימודי רפואה, אבל הוא רק צעד ראשון במסע שלכם להפוך לרופאים, ואחריו מתחילה העבודה והאתגר האמיתי.״

לרכישת הספר לחצו כאן