גייס אבטחה לטבעת-אפס - כח יעודי ואוטונומי כמענה לאיו"ש ולפריפריה-הערבית הישראלית

(Https://jppi.org.il)

1. רקע = הקשר

א. צה"ל מעולם לא מיסד את הצלחתו במבצע חומת-מגן ע"י גייס קבוע בתצורת חומת-מגן משודרגת.

ב. מקובל לחלק את מדינות-העימות סביב ישראל למעגלים, כאשר הללו הגובלות מיידית בישראל מסווגות כמדינות מעגל ראשון, אלו שמיד לאחריהן – כמו עירק, לוב, תימן וסודן הן מעגל שני, בעוד אירן הינה מעגל שלישי.

סיווג זה תופס גם לשטחי-התארגנות של ארגוני טרור כמו פתחלנד בירדן (ע"ע מבצע כראמה ועד ספטמבר השחור), פתחלנד בדרום לבנון, אמל בדרום-לבנון, החיזבאללה בכל לבנון, החמאס ברצועת-עזה, אל-קעידה בסיני, ומגוון מליציות חמושות בסוריה, עיראק ותימן.

ג. מאז אוגוסט 1991 כאשר בנוכחותי נכנסו שתי חטיבות מדים-מנומרים של חי"ר מקצועי ותיק של פת"ח טוניס ליש"ע דרך מעבר אלנבי, עם מדיהם במזוודותיהם – שהם פתחו ביוזמתם ובגאווה להציג בפני, התפתחה טבעת-אפס, קרי פתחלנד בכל הפריפריה הישראלית (אולי חוץ מרמת-הגולן). טבעת זו נוצרה גם בשל ביטול הסיירת-הירוקה בנגב, שהיתה תוצאתית להסכם קמפ-דויד מ-1979.

ד. אין-כוונת מאמר זה לעסוק בחמאסלנד של אזח"ע או בחיזבאללאסטאן שבלבנון, הרוויות בטנ"ט (טיל נגד טנקים) 'קורנט' האימתני שמולו מחוייב שיריון כבד לחלוטין כמו טנק-מערכה מרכבה 4מ’ (אקא סימן 5) ונגמ"ש נמר.

2.דוקטרינה = תיאוריה-יסודית

א. אחד מלקחיה היסודיים של התעמתות-לבנון בקיץ 2006 (פעם שלישית אם סופרים את מבצע ליטני, ולא ממש מלחמה, אלא אם סופרים את העמסת השריון הסורי על גבול הגולן בתור אולטימטום קיומי לישראל), הינו שיש להפריד לחלטין בין צבא של מלחמות לבין משמר-לאומי המבצע לש"ב (לוחמת שטח-בנוי) בערים ערביות בתוך ארץ-ישראל המערבית (ורמה”ג בכלל זה מטודית-מבצעית).

ב. הפרדה זאת נעשית תחת מעטפת הגנה אווירית קבועה (מהיבשה, מהאויר ומהים) ובהעדר טנקי-אויב ואף בהעדר טנ"ט-כבד ונ"מ טילי. צבא-יבשה שהתמקד בבט"ש (בטיחות שוטפת) בין מאי 2000 (הנסיגה החפוזה מדרום-לבנון) ליולי 2006 הגיע לעימות עם חיזבאללה בלתי-מוכן לוגיסטית, ובלתי מאומן. 

ג. טבע האיום האמל"חי (אמצעי לחימה) הנותר הינו מיקוש, מקלעים (כולל גם נגד כלי-טיס), בקת"בים, טילי כתף קלים מסוג לאו, ומבצרים. 

ד. איום הטק"ק (טילי קרקע-קרקע) המודרני המככב באוקראינה, מלמד אותנו שטילי איסקנדר מסוגלים לנטרל את הבור-בקריה (כמו לאחרונה טבח 160 קציני נאט"ו בבונקר 120 מטר מתחת לאדמת קייב), מסוגלים לנטרל את חילות האוויר והים הישראליים, כמו גם את מרכזי הפיקוד, השליטה, הלוגיסטיקה והגיוס של צה"ל למשכי זמן ארוכים. 

כלומר, ישראל תחזור להלחם כמו בתש"ח – אלא אם יהיה לה צבא יבשה שני פשוט ואוטונומי, אך לא פשוט-מדי באמל”ח-יעודי ובלוחמים-מנוסים, מספיק גדול ומספיק ממוקד.

ה. ישראל תמיד התמקדה במתקפה ומעולם לא-למדה איך להתגונן, והפעם המחיר יהיה קטלני.

ו. קרי, כיוון שצה"ל מעולם לא-היה צבא-הגנה אלא צבא-התקפה, הגיע הזמן להקים גם צבא-הגנה.

ז. מאז חוזה אוסלו בשנת 1993, הושרשה בצה"ל תפיסת "תם עידן המלחמות הגדולות" בסגנון ספרו המגוחך-להחריד של פרנסיס פוקויאמה משנת 1992 “קץ ההיסטוריה והאדם האחרון". תפיסה זו השאירה את מערכת הבטחון הישראלית ללא תפיסת-אויב, ללא תפיסת איום-אסטרטגי, קרי ללא הקשר ממנו ניתן לגזור משמעות למצבה הקיומי של ישראל.

ח. לכל אלמנט/אוביקט מצוי בתוך לפחות הקשר אחד ולכל אחד מהם יש לפחות היבט/אספקט אחד, סה"כ מטריצה של הקשרים-כפול-היבטים, דרכה ניתן לגזור משמעויות לגבי אותו אובייקט.

ט. כשלונו של פוקויאמה כרוך בהעדר ההבנה שקומוניזם הינו סה"כ היבט אחד של ההקשר הפיאודל-וסאלי (שליטים ונשלטים). קומוניזם הינו מודל-עסקי נחוש (tenacious) עתיר-עמל, המיושם בניאו-קולוניאליזם קיצוני (=אולטרה), כלאמר בו כל הנתינים מרוששים וכל העושר מיוצא לחו”ל. זאת בניגוד לפטרו-דולר ולנרקו-דולר המשאיר ברונים-נתינים (כלאמר בלתי-מרוששים בשטח הנשלט).

י. דאר אל-איסלם מתחת לדאר אל-חארב (מוגדר בחדית’ - ספר ההמשך לקוראן) הינו וסאלים מתחת לפיאודליזם, שהרי מלחמה הינה הפררוגטיבה של הפיאודלים - לכן הבעיה היסודית נותרה בעינה.

3.הבעיה האקוטית

א. יתכן תרחיש בו ישראל תהיה חייבת לנטרל במיידי ישובים שלמים של ערבים, או צבירי-שכונות ערביות, במספר מקומות בו זמנית, במקביל למלחמה חיצונית ותחת מטר טק"ק מדויק וחודרני.

ב. בכזה מצב [א’] לא ניתן להמיר את צה"ל לתצורת מבצע חומת-מגן, אלא מה שישאר ממנו יעסוק בשיקום עצמי ובתקיפת האויב מחוץ.

ג. פיקודי מרכז, צפון ודרום יצטרכו קבלן-ניטרולים לערי הערבים, שיש לו יכולת אוטונומית, ממוקדת, יעילה ואפקטיבית, שתאפשר להפעיל אותו ככל האפשר במוד של שגר-ושכח, במקום מיקרו-מנג'מנט. כלומר גייס קבוע בתצורת חומת-מגן המשודרגת בציוד, בהיקפים ובזמני-תגובה קצרים.

ד. האיום באיו"ש (יהודה ושומרון, כולל גם ירושלים) מצטרף וגולש להתלקחות המאבק הערבי נגד הקיום היהודי גם בתוך גבולות תש”ח כמו שבלט בתקשורת בסתיו 2000 והמשיך מחוץ לעיני הציבור היהודי בפרעות טייבה כל השנים והתפרץ לפני שנים ספורות בעת מבצעי צה”ל באזח”ע.

ה. לערבים אזרחי ישראל יש מאות אלפי רובים בלתי חוקיים בבתיהם, כולל גם תחמושת עבורם, רימונים, טילי-לאו, מצ'טות, מוקשים, מתקני-נפץ מאולתרים וגנובים (צבאיים סטנדרטיים), אמצעי ראיית-לילה, רחפנים, מערכות מחשוב וקשר (שו"ב), מימון, מערכים מבוצרים מעל ומתחת לאדמה ומימון לרוב.

ו.  אין למשטרה/מג”ב את האמצעים והעוצמות כדי להתמודד עם התנפלות המונית מצידם, באשר המשרד לבטחון פנים אינו צבא ואינו אמור לגדול לכדי צבא, אלא תפקידו בכלל להגן על האזרח ביומיום.

ז. כאשר צה"ל פושט על ג'נין ודומותיה הוא מצויד במשאיות משוריינות כמו ה'זאב', אך 'זאב' אינו מצויד בתותחים ואינו מסוגל לעמוד מול טילי לאו או מיקוש בינוני, אלא מול מיקוש-קל בלבד וכנגד מקלעים רגילים (לא נגד רובים נגד שיריון הקיימים באזח”ע).

ח. במסגרת עימות רב-גזרתי ואף אזורי ברחבי המזה”ת, בו צבאות אירן עד מצרים יתקפו את ישראל כדי להמם, לנטרל ולהביס את צבאה, יקומו גם ערביי ישראל בהמונים כדי לגמור את העבודה עם היהודים. 

ט. מלחמה רב-זירתית כמלחמה רב-זרועית.

להלן תרומותיה העיקריות של כל מדינת עימות למאמץ המשולב להשמדת ישראל:
  1) מצרים תספק שריון וחיל-אויר
  2) תימן טק"ק ארוך-טווח
  3) עירק טק"ק בינוני ומלטים ארוכי טווח, שיטוסו דרך ירדן
  4) סוריה 2600 טנקים, מעל 4,000 כלי ארטילריה, נ"מ, מלטים לטווח בינוני, וטק"ק לטווח בינוני
  5) לבנון (חיזבאללה, חמאס): רגלים וטק"ק קצר עד בינוני
  6) יש"ע (פתח, גא"פ וחמאס):רגלים וטקק קצר-טווח
  7) סייבר, פו"ש.

כאשר כל האמצעים של כל הפלטפורמות משתפים ביניהם מידע (network-centric) במסגרת כל-הכוחות באינטגרציה גבוהה: all-arms highly-integrated שהחליפה את כוחות-משולבים joint-arms מלפני 40 שנה.

י. השמדת ישראל הינה המטרה עבורה האיחוד-האירופאי כבר שילם לרל”פ (PNA של ה-CIA) ובכללו גם הפת”ח של ה-KGB וגם החמאס של האחים-המוסלמים (MI6) מעל 120 מיליארד דולר בקצב של 4 מיליארד דולר בשנה.

אין לערביי יש”ע מודל-עסקי יסודי אחר ובלעדיו היו מנצלים את תעודות-הפליט שקיבלו מהאו”מ כדי לעבור לאירופה, כולל גם דרך אי-האיסוף למפדוזה שליד טוניס.

4. המענה (לפח”ע המוני)

א. להלן גרסה אלטנטיבית למשמר לאומי, בצורת צבא-משני בתוך משרד-הבטחון נגד פח”ע-המוני, ע"ב התמחות בלש"ב, עבור יהודה ושומרון, נגב רמלוד, עירון, משולש וגליל (לא עזה!).

ב. תו"ל/תיאום/אימונים עם מג"ב/משטרה/שב"כ במקום בצבא הרגיל עם תותחנים/חיל-אויר/חיל-ים/אמ"ן.

ג. ציודם ע"ב נגמשים בקטגוריית MRAP קרי נגד מוקשים ומארבים, כלאמר מדגם איתן (אין להם הגנת-צד נגד קורנטים אבל אין כאלה באיו"ש/נגב/גליל), עם טנקי מג"ח מהמלאי (צרים עבור הקסבות ועם זוית השפלת קנה גדולה בשביל לשלוט מההרים/גבעות) כמו במבצע חומת-מגן, לנגמ"ש איתן יש "שוקת" מתחת לריצפה כדי לבלום גל-הדף ממוקשים, מה שלא קיים בטנקים ובנגמ"שים על זחלים. זוהי גישה שהתפתחה בצבא ארה"ב מאז 2003 בעירק והוכיחה עצמה מצוינת במקרי אמת, כאשר חיילים יצאו ללא פגע מכלים פגועים. 

ד. זוהי מלחמה א-סימטרית של צבא סדור נגד גרילה ובאנגלית: COIN מלשון Counterinsurgency. 

ה. אין-כוונת ההצעה לפתח כלי נשק מיוחדים או חדשים ואין כוונת ההצעה להגדיל עלויות.

ו. כוונת מסמך זה להציע לבצע הפרדה-תפקודית בין טבעת-אפס לטבעת ראשונה של שטחי-עימות, ובהתאם לזאת להפריד בין האמל"ח, התו"ל, הכוחות, התיאומים והפיקוד.

ז. תיאום-קרבי הדוק ואורגני בשטח עירוני.

1) על סמך לקחים רלבנטיים מהמלחמה באוקראינה: באוקראינה הבוצית, המיוערת והמכוסה בכפרים, עיירות וערים לרוב, ניכר מאז תחילת המבצע הרוסי המיוחד שהתחיל ב-24 בפברואר 2022, שהדרך האפקטיבית (=תוצאות) והיעילה (=יחס עלות/תועלת) להלחם הוא לשלוט במרחבים העירוניים כמתחמי השמדה.

2) לצורך זה לא צריך לצלוף מטנקים כבדים לטווחים מאוד-ארוכים, אלא לירות פגזים מעיכים לתוך מבנים ופגזים נפיצים על חוליות רגלים, תוך הקפדה מעל לכל על תחום התיאום-הקרבי, ברמה מקצועית גבוהה מאוד של אנשים מנוסים כמו צבא וגנר שכולו מורכב מותיקי הצבא ומותיקי הפשע-המאורגן, ולא מצעירים המומים ו/או מאזרחים תמימים שלא מבינים מה נפל עליהם ואיך להתמודד בעצמם עם מצבים  קשים ותובעניים ביותר. 

ח. התבססות על חיילי מילואים ואף בלבד:

1) ראשית, כי לא צריך מסעות,  ולא לרוץ ו/או לסחוב יותר מדי.

2) חיילי מילואים מתאימים לעימותים אינטנסיביים וארוכים, גם באשר הם מצוידים בפרספקטיבות קרביות ובניסיון חיים עשיר של התמודדות עם קשיים מרובים ומתמשכים.

5. סיכום (פערים, כוחות ומשימות)

כמו שצה"ל יודע להפריד בין מחד פעולות לטווחים ארוכים, כגון מדינות טבעת 2 ו-3, בעיקר של זרועות הים, האויר והמודיעין, לבין מאידך פעולות צבא-היבשה הסדיר/כבד בטווחים מוגבלים קרי ברגיל מדינות טבעת ראשונה, יש לשקול ברצינות הקמת צבא-יעודי לנטרול ואף מיגור האיום בטבעת-אפס. זאת בניגוד להקמת מליציות מאולתרות-רופפות שיובסו כמותית ואף איכותית מול אויב אזורי נחוש ואובדני.