"‏מי ששולט בבינה מלאכותית, ובביולוגיה סינתטית ישלוט בעולם"

‏קלאוס שוואב, יו"ר הפורום הכלכלי העולמי (WEF), קרא במהלך אירוע בדובאי, ‏‏לממשלות העולם לעבוד יחד ולשלוט בטכנולוגיות חדשות כמו בינה מלאכותית (AI) כדי להחליט על גורל המין האנושי, בניגוד לאזהרה ‏‏האחרונה של אילון מאסק בדיוק באותו אירוע.

‏שוואב ציטט טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, מטאוורס, מטבעות קריפטוגרפיים, טכנולוגיית חלל וביולוגיה סינתטית שישנו את העולם.

"‏‏החיים שלנו בעוד 10 שנים מהיום יהיו שונים לחלוטין, מאוד מושפעים. ומי ששולט בטכנולוגיות האלה בדרך כלשהי יהיה אדון העולם‏‏", הצהיר שוואב.‏

‏מה ששוואב מרמז אליו הינו הנדסת אורגניזמים לפיתוח מטרות ויכולות ייחודיות, שאינן זמינות מטבען.

הדבר ידוע כביולוגיה סינתטית וכרוך בשינוי הקוד הגנטי של האורגניזם על ידי החדרה לדנ"א ויצירת קפיצת מדרגה רדיקלית.

שוואב ידוע כחסיד של המתודולוגיה.‏

‏"‏‏אי אפשר להדביק את הטכנולוגיות החדשות. אתה צריך להיות רץ קדמי כי אחרת, אתה תהיה בחוץ ותפסיד".‏

אחת הדאגות העיקריות לטענתו היא כיצד לעצב "מדיניות הכרחית" כדי להבטיח שטכנולוגיות "ישרתו" את המין האנושי.‏

‏"השינוי כל כך מהיר בעולם שלנו, ואנחנו נעים אפילו מהר יותר. איך אנחנו יכולים לוודא שהפרט, כל אזרח, לא ירגיש מוצף בשינוי משום שהוא אינו מבין באמת מה קורה?" אמר שוואב תוך שהוא מוסיף שאם אנשים לא מבינים שינוי, הם יכולים להפוך למפוחדים ולהגיב בצורה שלילית.‏

‏ראש ה-WEF קרא לממשלות "לקבל את השאיפה והחזון להראות שהטכנולוגיות האלה יכולות לשרת לטובה".‏

‏שוואב גם העלה חששות שטכנולוגיות חדשות ייצאו משליטה.

"אם לא נצעד יחד בקנה מידה עולמי, אם לא תגבשו, תעצבו יחד את המדיניות הנדרשת, הן (הטכנולוגיות) יברחו מכוחנו".‏

‏סכנה של יותר מדי שיתוף פעולה ממשלתי‏

‏קריאתו של ראש ה-WEF לשיתוף פעולה הדוק בין ממשלות ברחבי העולם כדי לעצב את עתיד המין האנושי עומדת בניגוד מוחלט לזו של התעשיין אילון מאסק, שהזהיר ביום רביעי מפני "ממשלה עולמית אחת".‏

‏"‏‏אנחנו צריכים להיות קצת מודאגים מכך שלמעשה נהיה יותר מדי ממשלה עולמית אחת ‏... אם יורשה לי לומר, אנחנו רוצים להימנע מיצירת סיכון ציוויליזציוני בכך שיש לנו – למען האמת, זה עשוי להישמע קצת מוזר – יותר מדי שיתוף פעולה בין ממשלות", ‏‏אמר‏‏ מאסק.‏

‏הוא ציין כי לאורך ההיסטוריה, תרבויות רבות קמו ונפלו.

עם זאת, אירועים אלה לא הביאו לשליטה באנושות כולה שכן אלה היו תרבויות נפרדות שהופרדו על ידי מרחקים גדולים.‏

‏"זה נשמע קצת מוזר, אבל אנחנו רוצים שתהיה מידה מסוימת של גיוון ציוויליזציוני כך שאם משהו משתבש בחלק כלשהו של הציוויליזציה, אז כל העניין לא פשוט מתמוטט והאנושות ממשיכה להתקדם", הזהיר היזם.‏

‏'מודל לחיקוי' סין, אידיאולוגיה של בעלי עניין‏

‏בנאומו בוועידת הממשלה העולמית, שוואב לא פירט איזו מערכת הוא מאמין שהעולם צריך לאמץ בעתיד.‏

‏אבל עוד בנובמבר, במהלך ‏‏ראיון‏‏ לרשת הטלוויזיה הממלכתית הסינית CGTN, שוואב כינה את סין "מודל לחיקוי" עבור מדינות אחרות, אף על פי שהמשטר הקומוניסטי בבייג'ין ידוע כמי שמדכא את חופש הביטוי, מבצע הפרות בוטות ונרחבות של זכויות אדם ופוגע בחירויות היסוד.

"המודל הסיני הוא בהחלט מודל אטרקטיבי מאוד עבור לא מעט מדינות", אמר אז.‏

‏בדובאי, שוואב גם דחף קדימה את אידיאולוגיית "בעלי העניין" שלו, לפיה ממשלות מביאות "כוח הוראה", עסקים מביאים "כוח חדשני", חברה אזרחית מביאה "כוח מודאג", אקדמיה מביאה את "כוחה של האמת", והתקשורת מביאה "ממד קריטי בדיאלוג הזה", ‏‏כאשר כולם פועלים כדי "לעצב יחד את העתיד".‏

‏במאמר ‏‏פרשנות‏‏ שפורסם בספטמבר 2021 ב"אפוק טיימס", ג'ון מקגליון, חוקר ומסאי, הצביע על כך שהדחיפה לאידיאולוגיות כמו "קפיטליזם של בעלי עניין" נשמעת דומה לרעיון של מנהיג סין שי ג'ינפינג על "שגשוג משותף" שמתיימר להיות מכוון לטיפול בפער העושר.‏

‏"שניהם מתיימרים להיטיב עם החברה הרחבה יותר, במיוחד עם הפגיעים ביותר, ושניהם מתיימרים להיות כלי לשינוי חיובי. במציאות, הם לא מועילים לאף אחד מלבד אלה שכבר יש להם יותר מדי כוח. למרות שזה אולי נשמע מובן מאליו, כוח הוא משאב סופי", כתב.‏

‏"ככל שיש יותר ממשלה, כך יש פחות מאזרחיה. כנ"ל לגבי שליטה. קפיטליזם של בעלי עניין, בדומה ל'שגשוג משותף', כרוך במתן שליטה רבה יותר לאלה שכבר שולטים בחברה".‏