משבר הולך ומחריף: הממשל הפדרלי נלחם כדי לצמצם את מספר ההומלסים

ממשל ביידן הציג השבוע תוכנית חדשה שמטרתה להגביר את המאמצים לסייע להומלסים שאינם נמצאים במקלטים, וזאת על רקע דוח פדרלי חדש שפורסם לאחרונה וקובע שמשבר דרי הרחוב הולך ומחמיר למרות שרשויות מקומיות רבות מנסות למצוא פתרון.

אילוסטרציה (צילום: AP)

לפי הדוח השנתי שפורסם השבוע ע"י משרד השיכון והפיתוח העירוני (Housing and Urban Development, או HUD), ברחבי ארצות הברית ישנם קרוב ל-582,000 הומלסים. חשוב לציין שמומחים טוענים שנתון זה נמוך באופן משמעותי מהמספר האמיתי של דרי רחוב, וזאת מכיוון שהספירה אינה כוללת אנשים שישנים אצל חברים או קרובי משפחה באופן זמני.

נתון זה גבוה ב-2,000 (פחות מאחוז) מסך דרי הרחוב בדוח השנתי של 2020, שעבורו התבצעה הספירה שבועות ספורים לפני שמשבר הקורונה התחיל.

מוקדם יותר השבוע, הנשיא ביידן הציג תוכנית חדשה שמכוונת להוריד את סך ההומלסים בארצות הברית ב-25% בתוך שלוש שנים: "התוכנית שלנו מציעה מפת דרכים ברורה, שלא רק תספק דיור להומלסים, אך גם תוודא שהם יקבלו גישה לשירותים חיוניים, ואף יזכו לתמיכה והכנסה שיאפשרו להם לשגשג ולצאת מהמקום הקשה שאליו הם נקלעו", הנשיא אמר ביום שני האחרון.

התוכנית זכתה לכינוי "אול אין 2022", ולמעשה מדובר בהמשך של תוכנית "דלתיים פתוחות", שגובשה בשנת 2010 והייתה התוכנית הלאומית הראשונה ששמה לה למטרה לשים סוף למשבר.

ספירה קודמת של דרי הרחוב בלוס אנג'לס (צילום: LAHSA)

לכל הדעות, משבר ההומלסים צריך להיפתר ברמה המקומית, לאור העובדה שבכל עיר ומדינה יש שיקולים אחרים. אך אן אוליביה, מנכ"לית המלכ"ר National Alliance to End Homelessness ובכירה לשעבר במשרד השיכון והפיתוח העירוני, טוענת שהממשל הפדרלי יכול להשפיע לחיוב על הרשויות המקומיות, הן באמצעות מדיניות ברורה והן באמצעות תמריצים כספיים.

"אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא שמספר ההומלסים בקרב יוצאי צבא ארצות הברית צנח כתוצאה מתוכניות פדרליות, ואנחנו רואים גם שיפור ניכר בכל הנוגע להומלסים מתחת לגיל 18", היא אמרה, "מה שהם מנסים לעשות כעת [במסגרת התוכנית החדשה], כממשל פדרלי, זה לאפשר למספר ארגונים וגופים ממשלתיים לעבוד יחדיו כדי לפתור את מצוקת ההומלסים".

התוכנית הפדרלית חדשה מדגישה שישנם פערים על רקע גזעני, כמו גם אחרים, שהובילו לאי שוויון בקרב הקבוצות הגדולות ביותר באוכלוסיית דרי הרחוב. למעשה, התוכנית קוראת להרחיב ככל הניתן את היצע הדירות שיוגדרו כ"דיור בר השגה", ובמקביל לשפר את הדרכים שימנעו מאנשים להפוך להומלסים מלכתחילה.

בין הצעדים שנבחנים בתוכנית ניתן למצוא קמפיין שנועד לשכנע יותר בעלי נכסים לקבל דיירים שזוכים לסיוע כספי בתשלום שכר הדירה, ואף לעודד את הרשויות המקומיות לבנות יותר יחידות דיור שיוקצו לטובת משפחות עניות.

כמו כן, הממשל קורא לרשויות הפדרליות השונות לעבוד עם הרשויות המקומיות כדי להפחית את מספר ההומלסים שאינם במקלטים, למשל כאלה שישנים במכוניות, ברחוב וכדומה. עם זאת, בתוכנית לא צויינו ערים ספציפיות שבהן יושם דגש על סוגיה זו.

לוס אנג'לס עקפה את ניו יורק כעיר עם הכי הרבה דרי רחוב (צילום: AP)

על אף שמדובר בתוכנית פדרלית שנועדה לספק מענה בכל ארצות הברית, אין ספק שבעיית ההומלסים שכיחה יותר בערים גדולות - עם דגש על אלו שנמצאות בחוף המערבי (ככל הנראה זכר לעובדה שהחורף בערים אלו אינו קשה במיוחד עבור דרי הרחוב).

כך למשל, הסקר הפדרלי מצא כי לוס אנג'לס עקפה את ניו יורק וזוכה בתואר מפוקפק ביותר: העיר האמריקאית עם הכי הרבה הומלסים. בניו יורק, שם רוב ההומלסים נמצאים במקלטים ומוסדות דומים, סך דרי הרחוב ירד מ-78,000 בשנת 2020 (כאמור, השנה האחרונה שבה הדוח הפדרלי פורסם) ל-62,000 כיום. לעומת זאת, בלוס אנג'לס המגמה הפוכה, שם מספר ההומלסים עלה מ-63 אלף ל-66 אלף בתקופה זו.

שלא במקרה, ראשת עיריית לוס אנג'לס החדשה, קרן בס, הכריזה על משבר ההומלסים כמצב חירום עם כניסתה לתפקיד מוקדם יותר החודש. בניו יורק, ראש העיר חשף בחודש שעבר תוכנית שנועדה לספק טיפול לבעלי הפרעות נפשיות, ולהוריד אותם מהרחובות והרכבת התחתית כדי להעביר אותם למקלטים - גם כנגד רצונם.

"לוס אנג'לס קראה לי לשרת בנקודת פיתול בהיסטוריה שלנו", אמרה בס במעמד ההכרזה על המצב חירום, והזכירה שהמדינה המוזהבת זה עתה עברה מגפה, אינפלציה ועלייה ביוקר המחיה, וכמובן 40,000 אנשים שישנים ברחובות. "לא משנה מה, אנחנו אף פעם לא מוותרים. מעולם לא ויתרנו וזה הקסם שלנו בלוס אנג'לס".

לדבריה, יותר מדי מתושבי העיר מתקשים כלכלית ובלית ברירה מצופפים משפחות בבתים. רבים נאבקים לשלם את החשבונות שלהם ולכסות תיקוני רכב, ולעתים קרובות, אנשים רבים נופלים למשבר שיכול לכלול התמכרות כלשהי - ואז הם מאבדים את בתיהם.

היא הבטיחה להשתמש "בכל המשאבים, כל הכישורים, הידע והכישרון של העיר" כדי לטפל במשבר, והבטיחה שבשנה הראשונה שלה היא תכניס למעלה מ-17,000 הומלסים לדיור, זאת על ידי שילוב של מתקנים זמניים וקבועים. 

עם זאת, נדמה שבס עלולה להיתקל בהתנגדות דווקא במועצת העיר, שכן מוקדם יותר השנה חבריה דחו הצעת חוק שנויה במחלוקת, במסגרתה בתי מלון בעיר יחוייבו לדווח על בסיס יומי בנוגע לחדרים ריקים כדי לאפשר לאכלס בהם חסרי בית.

במסגרת הצעת החוק, כלל בתי המלון יחוייבו לדווח בכל יום, עד השעה 2:00 בצהריים, על כמות החדרים הריקים בנכס. לאחר מכן, חסרי בית יוכלו להיכנס לאותם חדרים פנויים באמצעות שוברים ממשלתיים (כלומר, על חשבון משלם המסים). "לבתי המלון לא יתאפשר לסרב לקבל חסרי בית שמשתתפים בתוכנית, שטרם קיבלה אישורים תקציביים", נכתב בהצעת החוק.

בחודש אוגוסט האחרון, מועצת העיר קיימה הצבעה בנוגע להצעת החוק, במהלכה רק אחד מחבריה הצביע בעדה, כאשר 11 נציגים נוספים הצביעו נגד. עם זאת, הצעת החוק לא בוטלה באופן סופי, שכן היא תעלה להצבעה בקרב הציבור הכללי ב-2024.

ג'ו בוסקנו, חבר במועצת העיר, כינה את הצעת החוק כ"טיפשה ביותר" שהועלתה במהלך עשר שנותיו במועצה: "מכל האפשרויות העומדות בפנינו כפתרון למשבר ההומלסים, זו הגרועה ביותר", הוא אמר.

עוד הסביר בוסקנו שהצעת החוק "רק תפגע בתעשיית התיירות שעליה הכלכלה המקומית נשענת, ועוד בתקופה שבה אנחנו נערכים לארח את האולימפיאדה. בפועל, [הצעת החוק] הופכת את עובדי בתי המלון לעובדים סוציאליים".

הומלסים בניו יורק (צילום: Getty Images)

לדעת רבים, הדוח הפדרלי מציג מצב מעט משונה, שכן משבר ההומלסים החריף באופן משמעותי, אך סך ההומלסים בארצות הברית גדל ב-2,000 בלבד. אחד ההסברים לכך הוא שמשבר הקורונה הביא עמו גלים של פיטורי עובדים - בייחוד בקרב בעלי הכנסה נמוכה - ואף גרר התייקרות במחירי הדירות. אך במקביל, במהלך השנים הראשונות של המשבר הממשל הפדרלי אסר על פינוי דיירים שלא עמדו בשכר דירה, ואף סיפק סיוע כלכלי ישיר למאות מיליונים.

לצד יוצא צבא וקטינים, הדוח מצא שסך ההומלסים הצעירים (מתחת לגיל 30) נמצא בירידה. כמו כן, רוב ההמולסים אינם מוגדרים כ"דרי רחוב חדשים" (לפי ממשל הפדרלי, דר רחוב חדש הוא אדם שיצא מבית או דירה במהלך 12 החודשים האחרונים).