הגות ועיון: האוניברסליזציה של השואה היא טרנד מסוכן, אין לשכוח שהרצח בוצע בהתלהבות ע"י בני ובנות העם הגרמני

לצערנו הרב, ובמידה הרבה לבושתנו, רבים במחנה האולטרה-ליברלי-מרקסיסטי בארצות המערב, המאיישים תפקידים בכירים באקדמיה, בפוליטיקה, ובממסד התרבותי והמשפטי, מעוניינים לחנך את ילדינו (ואותנו) לאמונה שבכל אדם מסתתר הפוטנציאל הזה להיות "אייכמן קטן", שבכל לאומיות-מודרנית חבוי הפוטנציאל הג'נוסיידי - ושלמען עתיד האנושות, אין ספק כי "זה הלקח החשוב ביותר של השואה".

 

אוניברסליזציה זו של ההיטלריזם-הגרמני, במסגרתה "ברור" כי כל-האדם נועד לפורענות מנעוריו, וכי הלאומיות "מפוקפקת" מיסודה, לא רק סותרת את המציאות ומובילה לערעור מפעל הסובייקט והלאום, קרי לערעור מפעל החירות האישית והקהילתית המודרנית, אלא יוצרת תורה-היסטורית-חדשה במסגרתה האשמה-הגרמנית הפרטיקולרית, הינה בעצם לקח אוניברסלי החושף בצורה האמיתית ביותר (לכאורה), את הטרגדיה הקיומית והדינמיקה החבויה מאחורי כל פרט ועם.

 

 

 

 

 

 

בפועל, זוהי תיאולוגיה-פוליטית שאקסיומותיה זהות בצורה מהממת לאלה של ההגות הקתולית בימי היוולדותה, ושל הבולשביזם בימי יצירתו. התורות הללו הרי גם הן תורות-מחשבה שנבנו על בסיס שיווק אשמה-קדמונית המבוססת על איזשהו חוק הנגזר מתוך התבוננות חלקית במציאות ואשר הופך לחובק-כל (מהותניות).

בד"כ התורות מבססות את החוקיות שהן רואות במציאות על כשל-אינדוקטיבי, קרי, על התבוננות בתופעה או רעיון, והסקת פרשנות היסטורית/טבעית מרחיקת-לכת לו עד שנוצרת מתוך הפרשנות על התופעה תיאוריה/''חוקים''. התיאוריה והחוקים שהתבססו על התצפיות והחוקים, טוענות בתורן לאיזשהו כח-הסברי/סיבתי, אפילו שבפוועל ההסבר מבוסס על התמקדמות בפן ספציפי של המציאות שמתוכה נובעת הסיבתיות המדומה, ואף-על-פי-כן, טוענות תורות המחשבה הללו, כי באמצעות מושג או תופעה מסוימת המשליך באופן כולי על העולם יש אפשרות להעניק איזשהו הסבר אוניברסלי מתוך הפרשנות הזו לתופעות רחבות יותר (פטישיזציה של רעיונות).

 

 

התמקדות במושג/בתופעה/בדפוסים, וגזירת 'חוק-אוניברסלי' מתממשת כתמיד ע"י מעמד-כוהנים החותר לשווק את הכשל/תפיסת העולם כדי לשנות את תפיסת השפה/מציאות המוכרת עד אותה העת. עד שבשלב הבא הפטישיזציה כבר הפכה בעיני רבים לשאלה-רצינית בעלת ערך-מכונן, או עד לרגע בו תתבצע הדחה ושיעבוד של הזולת המסרב להתמודד או לענות על השאלות. או כמו במקרה הגרמני, השאלה בכלל לא תישאל, משום שהיהודים כנשאל הם בעיה שיש לה רק פיתרון סופי אחד.

 

בפועל, תיאולוגיה-פוליטית המבוססת על כשלים אינדוקטיבים היא הדרך בה לא פעם מתחילות מה שאנו כיום רואים כטראומה היסטורית, שבדיעבד אינן אלא 'השקפות-עולם', שמטרתן לנטרל את מושגי-הפעולה הרציונליים של נשאי-חירות ולשעבדם למיתוסים דטרמיניסטיים שאינם ניתנים להפרכה, אשר מוצגים במסווה של פתירת בעיות לשאלות רחבות יותר, ושברוב המקרים הבעיות הערכיות-קיומיות שהתיימרו לפתור לא באמת נפתרו - או שהן נפתרו ברמה של סוגסטיה והותירו שאלות רחבות מכך - בלא פיתרון.

 

מדובר באלכימיה פוליטית קומפולסיבית שמעורבים בה כשלים סיבתיים ואינדוקטיביים בקריאת המציאות.

 

כך, הכנסייה הקתולית, כבולשביזם, נעזרו בקנאה-חומרית ואשמה-רוחנית על יסודן הסיקו כי מדובר בתופעות-בעיות אוניברסליות כדי לטעון שישועה מחטא הקניין (בולשביזם) והרוע/דעת (נצרות), יושגו רק באמצעות מבנים חדשים ומעמדות חדשים המנטרלים את היתכנות הבעיות.

 

עתה, משעה שהבעיה הפכה לביולוגית בגרמניה, יש לעולם חטא קדמוני אוניברסלי חדש שאינו רק תוצר של ניצול קנייני או מחשבה חופשית, אלא של רצח-עם-גזעני שאם נראה בו כחטא קדמון-אוניברסלי נוכל להיגאל מתוכו אל האור העליון האוניברסלי.

 

אך האמת היא שלא מדובר סתם ברצח-עם מתוכו אנו נגאלים, אלא ברצח העם שבישר לעולם את ההומניזם-הטרנצנדנטי-האוניברסלי, רצח, שבאמצעותו ניגאל לא רק מהחטא הקדמוני כבאמצעות דם-ישו, או מחטאי הבורגנות כבאמצעות דם-הפרולטריון, אלא רצח ממנו נגאל גם בלי צורך בהקזת דם מיותרת!. הגאולה תבוא באמצעים סטרילים, של ניטרול היסודות המרכיבים עמים, קרי - סובייקטים-חופשיים, ולאומים, כך, בלא עמים, לא יהיה עוד רצח-עם, שכן לא יהיו עמים לרצוח.

 

את הקזת-הדמים, תודה לאל החדש (שנוצר ע"י גרמניה באושוויץ), הגרמנים כבר עשו עבור כולנו. זה כמאמר הביטוי "הצלב שלהם לשאת"... או שמא?...

 

עתה, אושוויץ, המקום שהוכיח לדעת פרימו לוי כי 'אין אלוהים', קיבל במעמד הרצח את אותו התפקיד של חטא עץ-הדעת בנצרות, ושל קניין ההון בבולשיביזם -  תפקיד של אובייקט-מכונן הדורש תיקון אוניברסלי מתמשך וההופך בכך למעין מומנט מצווה-מגדיר-מציאות הדורש העלאה.

 

כמו בבולשביזם ובקתוליות, גם כאן הגאולה מן החטא מנוהלת על ידי מעמד כהונה הפועל ב-3 שלבים ברורים.

 

1. הכרה של מקורו הקדמוני של החטא, זהו השלב התיאולוגי בו מזוהה האובייקט, - נשמת-האדם כבמקרה הקתולי, מבנה החברה-קניין כבמקרה הבולשביזם, חטא הלאומיות-המודרנית, כבמקרה אושוויץ.

2. מזעור הגורמים המפעילים את החטא בעולם, זהו השלב הפוליטי בו האובייקט הופך לחלק משדה שניתן להתמקד כנגדו, - קפיטליזם במקרה הבולשביקי, כפירה כבמקרה הקתולי, הופכים כאן לכל סובייקט-רצוני המעז להתאגד בקהילות-לאום.

3. יצירת מבנים חלופיים המתפקדים כסמכות מוסרית שבמסגרתן החטא לא ישוב על עצמו, זהו השלב שבו התיאולוגיה-הפוליטית מקבלת בית - כנסייה, פוליטבירו, או האיחוד האירופי/דאבוס.

 

במקרה החטא שלנו, בשונה, מהחטאים הקודמים, לא רק שהסובייקט-החופשי הוא נשא חטא-רוחני המפעיל מנגנון המסוגל להתדרדר לבנאליות של הרוע (מדינה), שיש לנטרלו, אלא שיש חטא-חומרי גם השזור במנגנון הסובייקטיבי, זה כמובן מדינה-קהילת-הלאום... במובן זה הבירוקרטיה, היא רק נקודת המגוז (תודה לעפר אלוני) של הסובייקט (כנשא החטא הרוחני) והמדינה (כנשאית החטא החומרית) והם הרי יחדיו, כה בנאליים..לא?.

 

כאן, בתיקון האוניברסלי של החטא הגרמני, המסגרת החברתית-לאומית מתפקדת כמסגרת-חומרית שצריכה תיקון, שכן היא מאפשרת לסובייקט (נשא החטא-הרוחני) ביטוי עוצמתי עוד יותר.

 

לכן, הדת הפוסט-נאצית, בשונה מהבולשיביזם והקתוליות, לא רק מצריכה תיקון רוחני (באמצעות אמונה-דוגמתית/מחשבה-מסוימת), או חומרי (באמצעות שתיית-דם/קולקטיביזם במסגרות היררכיות), אלא את תיקון שניהם בעת ובעונה אחת. או איך אומרים - רוח הסובייקט המודרני, שנפגשה בבשר המדינה המודרנית - תתוקן בגלל חטאי העם הגרמני ע"י ביטול הסובייקט והלאום אותו הוא נושא, למה? היטלר.

 

קרי, בפועל, כבקתוליות וכבמרקסיזם, גם כאן, מטרות פוליטיות בעלות יסוד מהפכני-היררכי המסוות עצמן בצדקנות מוסרית של תיקון-עולם, מבודדות תופעה ספציפית ויוצרות מתוכה חוק-אוניברסלי, רק כדי להגיע לתיאולוגיה-פוליטית גואלת.

 

 

קרי, אושוויץ גם באגם פסטרולי בשוויץ, קרה בגלל שבני אדם רוצים לחיות במדינות-לאום, והדרך היחידה לנטרלו הוא לפרק את הרצון בהתאגדות בין-סובייקטיבית פוליטית - כי למי יש סבלנות לחקור את ההיסטוריה הגרמנית..

 

למעשה, החטא הקדמוני הוא לא החטא הקדמוני של אכילת פרי עץ הדעת (רוח), או של ההון הקנייני (חומר), אלא של היותך לא רוצח-עם-גרמני, אלא היותך אדם, מה שעלול להפוך אותך - לרוצח-עם-גרמני... במילים אחרות - כולנו גרמנים.

 

אם כל זה נשמע לכם פשטני מדי, חישבו איך התאפשרה הפסיכואנליזה של הטרנספיגורציה של אושוויץ, במסגרתה רצח בני האל (היהודים), הופך למומנט דתי (אוניברסלי), במסגרתו כולנו הפכנו לפתע במערכת החינוך הישראלית לפוטנציה של קורבנות שיכולים להפוך בכל רגע למקריבים.

 

התיאולוגיה-הפסיכואנליטית המופרכת והפופולרית עושה לאושוויץ את מה שפאולוס עשה לספר בראשית (עיוות יסודי ופרשנות פרועה), ואת מה שמרקס עשה למפעלי התעשייה של מנצ'סטר (עיוות יסודי ופרשנות פרועה) - הופכת אותו לשאלה החברתית-מוסרית המרכזית שמעמד הכהונה מבקש לבטא במסגרת הדמוקרטיה-הליברלית רק כדי לפרק את הדמוקרטיה-הליברלית מן היסוד.

 

בפועל, התיאולוגיה הזו נבחרה כדי להצדיק את הצורך של השמאל הישראלי/עולמי לשלוט באמצעות נראטיב המאפשר לקשר את הדבר הנורא ביותר (רצח-עם) - עם הדבר הטבעי ביותר - קהילה של סובייקטים-חופשיים-פועלים.

 

אפשר לומר שקבלת גרמניה לתוך משפחות העמים היתה הסוף של המערב משום שהיא אמרה שרצח-אל היא תופעה מערבית שלמולה הכשל האינדוקטיבי שבקתוליות (האדם הוא רע), והכשל האינדוקטיבי של המרקסיזם (הקניין רע), הופכים לנעימים באופן יחסי מהנאציזם. במילים אחרות, מותר להיות חמדן-קנאי (מרקסיסט) ובעל אמנות-תפלות (קתולי) כל עוד מי שמחליט מה מותר הוא המעמד שדואג שהרע המוחלט (אושוויץ) לא ישוב על עצמו. וכשכולנו הרי ברברים טוטאלים מטבענו (נאצים), מה רע בלהיות חצי-ברברים (מרקסיסטים) או סתם ימי ביניימיים (קתולים)?

 

חנה ארנדט (בנאליות של הרוע), ודן פגיס (הנאצים בני אדם), הם רק האידיוטים השימושים של הדת האוניברסלית שנעזרת בנאציזם כמתודולוגיה נראטיבית היורשת ורוצחת את השכל-הישר הליברלי כפרדיגמה פרשנית, והמאפשרת לתאוות שליטת השמאל הפוליטי-הגלובלי אחיזה בכל רובד של השפה והחיים, כדי שתוכל להסוות את עצמה בהומניזם מוסרני קדוש המצווה - "לא עוד".

 

ומי יהיה חשוך מספיק להתנגד לו בצורתו האוניברסלית כל כך?. מי שלא מבין שאחרי שלב ניסוח התיאולוגיה-הפוליטית הפוסט-נאצית, תמיד נגיע לשלב הגשמתה...

 

 

היא נועדה לגרום לכל מערבי להישבע לתפיסה תבוסתנית של טבע האדם המבוססת על חטא הנושא בחובו אשמה-אוניברסלית שאין בריחה ממנו ואשר רק הכרה בו תאחד את כולנו, מעבר לקניין, מעבר לחטא הקדמוני, גרמנים ויהודים! קורבנות ומקריבים!. הרצח הקדוש שלאחריו כולנו רוצחים! אך רבותיי, יש רוצחים יותר, ויש רוצחים פחות, שכן זהו חטא שרק מעמד כהונה פוסט-לאומי מסוגל לגאול אותנו ממנו... לכן, עתה, האנושות, חייבת לבטל מתוך עצמה את הסובייקט-הרצוני המועד ללאומיות, ואת הלאום-העממי המועד לרצח. אלה חייבים להתבטל בשלבים הראשוניים של הפנמת החטא והבנת התיקון ההכרחי (בשלבים 1 ו-2) ולהפוך לאסתטיקת המשטר של העתיד (בשלב 3).

 

אושוויץ כמעמד הר-סיני מישהו?.

 

לבסוף, נושאי מיתוס הנאציזם-האוניברסלי שבכל קהילה (ובמיוחד קלאוס והררי), יהיו גם אלה שיספקו את הגאולה הסופית לא רק באמצעות הנראטיב הנכון דרכו נספר את השואה, אלא גם באמצעות המבנה הכתי-היררכי-בירוקרטי שלהם שייהפך למודל החדש שמתוך הריסות הנאציזם ולצערנו גם מדינת הלאום הליברלית, נקום אל 'השלום הנצחי' של התיאולוגיה הפוליטית החדשה.

 

 

יהיה זה הצדק והאמת של מפלגת בעלי העבדים הדמוקרטית והאיחוד האירופי במתכונתו המולטי-גזעית והפוסט-לאומית שנועד לגאול את המטורפים האלה מהצורך הקומפולסיבי לארגן את העולם מחדש דרך אחרים כדי להשיג שליטה טוטאלית.

 

ניטרול היתכנות של לאומיות (התאגדות קולקטיבית-רצונית) מוסרית כלשהי שאינה חלק מהסיפור שהם רוצים לספר תבטל את ההתקדמות האגליטרית שהשיגו בעת החדשה הוגים פרוטסטנטים ויהודים ליברלים - היא תהיה שיבה וודאית, בחסות הרצח-הגרמני לימי הביניים הפרה-רפובליקניים.

 

 

כך באמצעות דטרמיניזם חדש, הגוזר בין טבע הסובייקט (הרע) והלאומיות המודרנית (הרעה עוד יותר) ובין התופעה הנוראית עלי אדמות - הפרוטסטנטים (אבות המצפון והרפובליקה) והיהודים (אבות המוסר האלוהי) יובסו ויוכנסו למסגרות ניאו-היגליאניות ופוסט-דמוקרטיות מרכז-אירופאיות ואפרו-אסייתיות, מבלי הצורך לדבר עוד על המיתוס המקראי ההומניסטי, אותו מיתוס כמובן שהנאצים ביקשו להשמיד, יושמד על ידי אוניברסליזציה של הנאציזם והשואה...

 

אלגנטי כמו אופנה צרפתית, והאמת, לא יכולתי לצפות מהגרמנים לפרק את המערב בדרך כה מתוחכמת - כמעט לא עליתי על זה.

 

אבל בסוף כן, מה לעשות מדברים את זה כבר בעברית צחה...

 

למעשה חולי-רוח אלו, מתל אביב, ועד סן-פרנסיסקו, המה לחלוטין יורשיי היטלר בצורך לברוא מיתוסים חדשים על חורבות הליברליזם התנכ"י הקלאסי - בדיוק מה שהחובבן הצבאי ביקש לעשות בהכרזת מלחמתו על היהודים, אמריקה, צרפת, ובריטניה.. בפועל, כל בעל שכל-ישר יבחין, שרואי הנאציזם-היטלריזם בכל מקום-אדם, הם המכוונים לקהילה גלובלית, לאדם אטומיסטי, לרצון אנטי-סובייקטיבי, ולחברות פוסט-קהילתיות באמצעות תיאולוגיית-אשמה הנטועה בפולחן-אושוויץ-אוניברסלי.

 

עכשיו אתם מבינים למה הפולנים ביקשו להקים כנסייה באושוויץ?.

 

כמעט שכחנו שהנאציזם נולד בבוואריה בדיוק מהקתוליות-המחולנת וההיררכית שהגלובליסטים כיום נעזרים בה כדי לספר את המציאות הפוסט-נאצית...

 

רק שהפעם הקתוליות איננה לאומית-סוציאלית, אלא אוניברסלית-סוציאלית, ולכן האפשרות של המחשבה המרקסיסטית להתבלט בה חזקה יותר מזו של ההיטלריזם הביולוגי המשמש כמקור המיתוס, אך לא כמקור התיקון...

 

רואי חטאי היטלר בכל מקום, אינם אלא מבצעי הסובלימציה הבלתי-מודעת למבנה הנפשי הקונטיננטלי והמעוות שלהם.

 

כמרקס, פוירבך, פאולוס, ואחרים, הלה מחפשים נקודה/מושג/תופעה ארכימדית בהיסטוריה להפכה לבסיס פרשונתם לטבע-האדם מתוכה ניתן לבצע אינדוקציה מוסרית ושיפוטים ערכיים, שתאפשר ליצור היררכיה אשר תשלוט בכולנו - הם כמו הגל לפניהם, נעזרים בהיסטוריית הדם בשביל פרויקט זה.

 

כהיסטוריון ודור שלישי לשואה אני נפגע עמוקות עבור היטלר ימ"ש על כך שיש חלקים בשמאל המנצלים אותו כמיתוס בכזו ציניות למען מטרות כה בנאליות ושקופות של שליטה בבני אדם.