דעה: התקשורת סוגדת לזלנסקי שביצע הכחשת שואה בכנסת - אבל שותקת לגבי הדירות בלונדון, כספי האוליגרכים והחברות בקריביים?

כבר כתבנו על הנושא הזה של זילות השואה. טוב, לפחות אני ביקשתי להסביר לעם היהודי מאיפה נובעת הפתולוגיה הנפשית שמצריכה השוואה כפייתית של כל סכסוך צבאי לתאי הגזים של אושוויץ-בירקנאו, סוביבור ומיידנאק. אין טעם להרחיב על כך עוד, מי שרוצה – מוזמן לעיין במאמר הדן בזה.

מי שהיה הליצן היהודי של אוקראינה ושלפי חשיפת מסמכי פנדורה ופרסומים זרים הקים את חברת ההפקות שלו באמצעות כספי האוליגרך ומממן הניאו-נאצים היהודי איגור קולומיוסקי, היה לו חלק בחברות קפריסאיות ובחברות אחרות באיים הקריביים, ואשר המשפחה שלו עדיין מקבלת עליהם ממון - טען ברוב חוצפתו שהרג כמה אלפי אוקראינים בעלי נשק, אדמה, תמיכה בינלאומית, נציגות ריבונית, וצבא - שווה ערך לשואה.

השאלה היא מדוע הכנסת מוכנה להזמין לתוכה אנשים שביצעו - כפי שציין בשכל רב ח"כ ד"ר יובל שטייניץ, מעשה הגובל בהכחשת שואה?.

אני אתקן את שטייניץ - זה לא גובל בהכחשת שואה - זו הכחשת שואה של ממש.

והתשובה היא שאין מה לצפות מועדת קישוט במימון משלם המיסים הנשלטת ע"י התקשורת ובג"צ.

אוסף בינונים שהוא כה חסר כבוד עצמי עד שהאציל את סמכויות החקיקה שלו לשופטי עליון (שגם מרוויחים יותר מאנשיו) - אתם באמת חושבים לרגע אחד, שתהיה לו בעיה, בהיעדר כל כבוד עצמי - לאפשר בשביל כתבות מלוקקות וכמה מצלמות למנוע הכחשת שואה בירושלים מפי מקורב של אוליגרכים עם חברות מסתוריות בבליז, קפריסין ואיי הבתולה?.

ובכן, ברור שמר זלנסקי הוא בעצם אדם (שהטביל כמובן את ילדיו לנצרות), שאינו אלא תופעה המנצלת את החולי היהודי העתיק של שנאה-אשמה עצמית, בכדי לקדם את האינטרסים שלו תוך שהוא עושה זאת מול כנסת המורכבת מיהודים שעד לפני 50 שנים בקושי היו מכניסים לספרייה ציבורית בעיר ישראלית שפויה - כן, כולל יאיר לפיד.

אין ספק, זלנסקי, למרות שהיהודים שישבו מולו הינם בקושי רב ניתנים לזיהו כיהודים, זיהה, גם מתחת לקליפת המערביות השטחית שלהם, את הצורך הסדיסטי של ישראלים להרגיש רע על משהו שלא קשור בהם ולהפוך את עצמם (השואה) לחלק מפסטיבל הקורבנות האוקראיני. או לחילופין - וסלחו לי על הצרפתית - את הצורך הכפייתי של היהודים לדחוף את האף שלהם לכל דבר.

אכן, פטפטנות, מעורבות-יתר, שטחיות, ופרובנציאליות - אפשר לומר שזה מה שהישראלים ירשו מאבותיהם היהודים - ואת הפירות אנו רואים בכנסת.

אכן, זלנסקי, אותו פרח נפלא שנבט מזרעי ההתבוללות הכפויה של בריה"מ, חדר אמש מבחוץ לכנסת ישראל, אל מקום בירושלים שהוא גם אתר של התבוללות - לא כפויה כמו בבריה"מ - אלא התבוללות רצונית.

האנשים במליאה וזלנסקי זהים.

צמד תוצרים של ירידת דורות קשה של העם היהודי, הרי למען השם, מיקי לוי - אלוהים ישמור, הוא יו"ר הכנסת שהזמין את הקומיקאי שהתפרסם לאחר שהעמיד פנים את עצמו מנגן על פסנתר עם איבר מינו.

השאלה, מדוע היהודים מתבשמים במעשה השפלה עצמי שבו אחד מהם מספר כי רצח 6 מיליון בני אדם הופך למוות של כמה אלפי אוקראינים כבר קיבלה תשובה - אבל יש לתשובה זו גם רובד נוסף.

מר זלנסקי אינו טיפש. הוא בחור פיקח. הוא ידע שכנסת ישראל מורכבת מעדר חסר-השכלת עומק במקצועות הרוח או בתרבות או ביהדות, הוא ידע שהוא בדרך לנאום בפני מליאה נטולת מהות יהודית חיובית, הוא ידע, שכיאה לפורים - הוא נואם בפני עדר מסכות חלולות המחופשים לבני-ישראל (כשבא להם), אשר למעט מתי-מעט מהם, נותר משהו יהודי בנפשם. אבל הוא גם ידע שמה שכן נותר מתוך יהדותם הוא הדחף הבלתי-מוסבר להצדיק את עצמם בפני האחר, והוא מנסה לנצל את זה בשביל הון פוליטי או דיפלומטי.

הכנסת, וזלנסקי לא מייצגים דבר יהודי מלבד גנטיקה יהודית. לכן הכחשת השואה - היא בעיקר תרגיל ביח"צ עבור מי שלא שכח את סיפור השואה.

אבל מי שבאמת לא שכח - גם לא יכול לסלוח לזלנסקי. ואני מקווה שאני מדבר לקוראים כאן.

בתוך כך, אין לקחת את הדברים, הדוברים, או הנמענים הללו ברצינות - הלה, למרבה הכאב הינם תוצר של אילוף וריקון הרוח שביצעה מערכת החינוך הישראלית במקרה אנשי הכנסת, ומערכת החינוך הסובייטית, במקרה של זלנסקי.

רק בקרב העם היהודי, שמראשית הציונות עבר מחיקת זיכרון שיטתית וטמטום המונים, מסוגלת להיווצר ברית מושלמת בין חיבה לדברים חולפים ומיותרים (מר זלנסקי עצמו) ובין דברים נצחיים כמו הרצון לקחת אדם שהיה שותף בחברות עלומות-שם בקריביים ולהפוך אותו לשוט המצליף בישראל באמצעות השוואה מורבידית לשואה המאיינת את משמעות השואה.

כי הישראלי הממוצע, כמו הזלנסקי הממוצע, ירש מהיהדות רק כלי אחד - מניפולציות, אשמה, וקורטוב שנאה עצמית - את יתר הכישרון שהיהודים בורכו בהם - הזלנסקים והח"כים השאירו לדוד היהודי באמריקה.

רק בישראל ניתן להזמין לפרלמנט מנהיג בידיעה מוחלטת שיבזה את זיכרון השואה (כבר ביקש לנאום ביד ושם וסורב), כשברור מראש שיגיד את שיגיד, רק כדי ש-YNET  ו-WALLA יוכלו לספק כותרת ותמונה.

העובדה שאחרי מעשיו של שגריר אוקראינה בישראל, זלנסקי בכלל הוזמן לנאום בפני הכנסת מוכיחה שהפרויקט הציוני - שאמור היה לייצר יהודי זקוף גב - כשל כישלון סופי ומוחלט.

כל ניהול נושא אוקראינה, מהאובססיה החולנית של התקשורת הישראלית לזלנסקי, עד הלחץ לקבל נוצרים לאדמת א"י, ועד ההתרפסות בפני השגריר האוקראיני, הם המשך של חולשה שהפגין נתניהו שהיה ראש ממשלה עם אוזן לתקשורת ולא לעם, ושרק מחריף אצל בנט שהינו ראש ממשלה של התקשורת פאר-אקסלנס.

רק כסיל – סליחה על הבוטות – יבזבז זמנו להקשיב או להאזין לנאום זלנסקי (ממילא היה צריך לנאום מול בג"צ שכן הוא המחוקק העליון.. הכנסת התכבדה בכבוד לא לה.. שכן לא היא קובעת את המדיניות), אותו אדם, על הדירות שבבעלות מקורביו בלונדון, והקשרים המפוקפקים, מוכיח כמה העם היהודי בוחר בקומבינטורים צינים כמודל לחיקוי - והופך ביחד איתם, לפארסה עצובה.

זלנסקי זה אנחנו אולי - מצטער, אולי אין לזה סוף יפה.